בלי אשתיייי: אהבה זה בדרך כלל כואב. גם קומיקאים יודעים את זה

כשהוא עומד בצילו האפל של ולנטיין הקדוש, ט"ו באב חזר אתמול בערב. יצרני הפרחים קיבלו זינוק משמעותי במכירות, כמו גם המוכרים של דובונים עם לבבות שחיכו ליומם הגדול – וגם הטלוויזיה נערכה בהתאם. בכאן 11 ניצלו את ההזדמנות, והשיקו אתמול את העונה הרביעית של אחד הפורמטים היותר מוצלחים שלהם – "סיפורים מהכורסה".

>> מה ראינו בלילה: 5 סדרות (וסרט) שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> הטריפ היפני הרע של ריק ומורטי: שמישהו יהרוג את הדבר הזה

זאת תוכנית שנועדה להיות אנדרייטד. אין לה תקציב הפקה גבוה, לא מדובר בדרמה אפית של התאגיד כמו "טהרן" או "מנאייכ", אלא בפורמט שמתבסס – בשיא הפשטות – על אנשים מצחיקים שמספרים סיפור, יחד עם הארכיון של התאגיד. עכשיו, הנה וידוי של אחד שהולך ללא מעט הופעות סטנדאפ בשנים האחרונות: ממש קשה לי עם הומור זוגות. קשה לי לבוא בטענות למופיעים – הם, אחרי הכל, צריכים לשדר לקהל והקהל רובו מגיע בזוגות לאולם. מעטים האנשים שבאים לבד והולכים לבד. ובכל זאת, וזה עולה פי כמה בימים כמו ט"ו באב, יש משהו מאוד שמרני בדרך שבה האהבה משתקפת בעולם הקומדיה.

הכנות מנצחת, אלי חביב, "סיפורים מהכורסה" (צילום: כאן 11)

גם ההומור שכביכול מתעמת עם הצדדים הפחות יפים של זוגות נשואים – נשאר בדרך כלל על הגבול שבין "אשתי שולטת ואני כזה גרוע" לבין "גברים רוצים סקס ונשים לא". מעט מאוד מקומות נותנים מקום לאנשים שפחות שפר עליהם גורלם – לאלה שנשארו מאחור, לאלה שחוו בעיקר אהבות נכזבות, למי שלא מצא את דרכו במשחק הרומנטי. ושם הפרק הראשון בעונה הרביעית של "סיפורים מהכורסה" הצטיין. הפרסונות בפרק היו לגמרי על הספקטרום – נשואים, גרושים, כאלה שמחפשים אהבה וכאלה ששבעו ממנה נחת – ובעיקר נתנו את התחושה שבאמת יש מקום לכולם. ושאהבה, למרות שמדובר ב"יום האהבה" ויש רצון גדול לשווק את הרומנטיקה כמשהו נוצץ, זה בדרך כלל כואב.

כרגיל בעונה חדשה של "סיפורים" הקאסט התחלף במלואו – כשנדמה לי שהמגמה היא פחות כוכבים גדולים (אין פה – לצורך העניין – צביקה הדר, שני כהן או גורי אלפי, שהיו בעונות הקודמות), ויותר אנשים שצמחו מהשטח – מהסטנד אפ, מההופעות ומתכניות מקבילות בערוץ כמו "מועדון הסטנדאפ": אלי חביב הצטיין, גיתית פישר היא סופרסטארית במלוא מובן המילה, וגם דב נבון והנוירוזה המבורכת של מגי אזרזר היו מבריקים. ההפתעה של הפרק היתה הבחירה בצוות של הצגת הקאלט "מייקל" (מודה, עוד לא הייתי – חור שחור בהשכלה, אני יודע) שהיו פשוט מעולים ועשו את העבודה מצוין – דווקא כי היו חריגים בנוף.

מבריק כהרגלו. דב נבון, "סיפורים מהכורסה" (צילום: כאן 11)

עם זאת, הרמה לא הייתה לגמרי אחידה. אורלי זילברשץ פחות בלטה, גם טליה ברטפלד ויניב ביטון שכן הגיעו עם רף ציפיות מסוים – קצת אכזבו. אבל יש עוד עונה ארוכה וזה כמובן עוד יכול להשתפר בהמשך – הפוטנציאל, צריך לומר, בהחלט קיים.

מצטיין נוסף בפרק אתמול היה הארכיון – או יותר נכון, השימוש המוצלח בארכיון הנרחב של רוממה. כאן 11 עושים את זה לא בפעם הראשונה – אפשר למצוא שימושי ארכיון נהדרים בסקשן הכדורגל הישראלי המרהיב שיש ב"כאן בוקס" (כפריק של הענף – מדובר בגן עדן), או בפינות של אור בוטבול שצצות באינטרנט. אחרי תקופה ארוכה שבה רשות השידור הישנה לא ידעה מה לעשות עם החומרים המטורפים (אין מילה אחרת) שהיו לה, בא התאגיד (כבר שבע שנים איתנו, מי היה מאמין) ושינה את המצב. תודה לאל שזה חמק לנתניהו בצוק איתן.

גאיה באר גורביץ', "סיפורים מהכורסה" (צילום: כאן 11)

מעל הכל, הסיבה ש"סיפורים מהכורסה" שורדת כבר ארבע עונות, היא העובדה שבניגוד לקומדיה הישראלית שבדרך כלל מאוד מחפשת את הכתיבה, "סיפורים" חוגגת את הספונטניות. לא מדובר כאן על שחקנים שהיו להם כותבים טובים שחשבו על פאנצ'ים, אלא על אנשים מאוד מצחיקים שמביאים קודם כל את עצמם. וסוג הקומדיה הכן הזה פוגש קהל שמחבק אותו. זה מתחבר לבשורה שהביאה "סיפורים" לעולם הרומנטי – היא היתה חפה מהשטיקים הרגילים שבדרך כלל הקומדיה מייצרת כשהיא נתקלת בחומרים כמו אהבה. לא היו בה קלישאות, והיא בעיקר האירה את הצד הקצת יותר אפל – את הצד שמחפש את האהבה ולא מצליח; אפרופו מונולוג אחד של פישר, עם רפרנס מבריק ל"אלאדין". צריך לראות כדי להבין.

הפרק האחרון בעונה הקודמת של "סיפורים מהכורסה" שודר באוגוסט 2023. כמו שאהרון גבע אוהב להגיד לפני הפודקאסט המצוין שלו "השעשועון", זה הוקלט לפני סוף העולם. השתנינו מאוד בשנה האחרונה, והרבה מאוד סוגים של קומדיה כבר לא בדיוק עובדים כמו שצריך – גם על האנשים הכי אניני טעם. אבל אם כבר תהיה קומדיה שתקום אחרי ה-7.10, הלוואי שהיא תיראה כמו "סיפורים". ספונטנית, כנה, לא משוכללת מאוד – אבל מאוד מאוד אמיתית ומייצרת הזדהות. בקיצור, תהיו גיתית פישר. וכמה שיותר.
>> "סיפורים מהכורסה", ראשון 21:30, כאן 11