בכוך קטן בשינקין: בעלת פיצרון לשעבר מכינה בייגל ניו יורקי מסורתי
דבורה פרישברג נאלצה לסגור את המקום האהוב במזרח העיר במהלך הקורונה, והצטרפה לסצינה הקולינרית השוקקת בשינקין. מנת הדגל היא בייגל עם סלמון כבוש (לקס) אבל תמצאו כאן גם מילויים אחרים
רחוב שינקין ממשיך לשעוט אל עבר התואר – 'מרכז קולינרי'. לעוף של אהרוני, לכנאפה, למעדניות ולחנויות היין שנפתחו בשנה האחרונה (פירוט מלא כאן) נוסף כעת ספוט בייגל ניו יורקי עם סיפור מעניין.
סלין פרייטאג הוא שמו של כוך קטנטן בחלקו המערבי של הרחוב. מאחורי הדלפק והשם בעל הניחוח החו"לי עומדת דבורה פרישברג, לשעבר בעלת מסעדת פיצרון בשכונת ביצרון, שנסגרה לפני מעט יותר משנה.
"העסק כבר היה לי גדול מדי. גדול ומלחיץ עם שוטף כלים שלא מגיע וספקים שמקשים. ואז נוספה הקורונה ואמרתי לעצמי שזה זמן טוב לסגור", היא משחזרת. "חיפשתי מקום קטן ברחוב עם תנועה, בניגוד למה שהיה שם, ומצאתי את החלל הקטן הזה בשינקין".
למה דווקא בייגל?
"אין בעיר כריך בייגל אמריקאי אמיתי. אולי בנולה ובדליקטסן. בגלל תהליך ההכנה המסובך יחסית, אף אחד לא מייצר בייגל. המוצר דומה אך אלו למעשה לחמניות. בנוסף, שינקין הוא רחוב עם הרבה תנועה אבל אין בו מקום של כריכים שמכינים אותם במקום. וכמובן שאין כריך בייגל אולד סקול".
פרישברג איתרה יצרן שהסכים לייצר עבורה בייגלים לפי מתכון שלה. את הסלמון היא כובשת לבד ("כל הסלמון שיש בשוק הוא מעושן") ומוסיפה גבינת שמנת, בצל ועירית קצוצה. "בגלל הקורונה היה מחסור בפילדלפיה. עדינה זוסמן (מתכונאית וכותבת אוכל מוערכת מניו יורק, ש.ב.ד.), חברת ילדות שלי, הציעה לנסות גבינת שמנת של גד, שהיא מצוינת". כשעלתה דרישה מהקהל למילויים נוספים התווספו לתפריט בייגל סלט ביצים, ביצה מקושקשת, טונה ואבוקדו (38 ש"ח לסלמון, 28 ש"ח לשאר).
סלין פרייטאג, על שם אמה של פרישברג, ילידת ניו יורק, מזכיר מקומות מפעם, שנסגרים כשהאוכל נגמר. "אני מרוצה. המקום קטן ואני עובדת לבד", היא אומרת בחיוך. "אני מתלבטת אם להכניס רוסטביף או קורנדביף אבל אני עושה הכול לאט. וממילא יש לי כרגע מספיק עבודה".
סלין פרייטאג, שינקין 16, ראשון-שישי מ־9:00