השלט של בנדיקט עוד לא ירד מהכניסה, אבל התור הארוך שמשתרך בבן יהודה שייך בכלל ל-Schmearz, שיתוף הפעולה של בעלת רשת איטס ואנשי בנדיקט, שמגלה את אמריקה של הבייגלים עם יצירות ויציאות חדשות ומפתיעות, שאנחנו צופים שעוד יכבשו את האינסטה, למרות המחיר
השעה היא 9 בבוקר, המקום הזה נפתח רק אתמול להרצה, אפילו השלט של בנדיקט עוד תלוי בחזית – אבל תושבי הצפון הישן כבר התפקדו על דלתי "Schmearz" (או בעברית: שמירז) בהמוניהם. ילדים בחופש הגדול שגררו את הוריהם העייפים, שכנים סקרנים שבאו להכיר את החבר החדש וסתם אנשים רעבים כמונו הגיעו במיוחד לבייגליה המדוברת של הרגע, פרי שיתוף פעולה של מיכל אפשטיין (איטס) ואנשי בנדיקט. התוצאה היא הכי אמריקה שיכולתם לחשוב עליה.
>>קפה, לחם, עבודה: נחמה וחצי נסגר. לאן לוקחים את הלפטופ עכשיו?
>>10/10: למטמון בבית רומנו יש בית קפה חדש שמתייחס לקפה כמו ליין
"שמירז", למקרה ולא ראיתם מעולם סיטקום יהודי אמריקאי, זו המילה הידישייאית לממרח. כשאפשטיין פתחה את המקום, היא לא יכלה שלא להיזכר בסבתה האמריקאית שהייתה נוהגת לשאול אותה "איזה שמירז את רוצה על הבייגל?". בייגלים של ראשון בבוקר הם מסורת ניו-יורקית יהודית ותיקה, והמקום החדש בהחלט הולם את הרוח הזו, ולא מפספס אף סממן אמריקאי – מהכיסאות הדיינר ומתבלין ה-Everything המפורסם, ועד מלפפונים חמוצים פריכים ומטוגנים עם מטבל גבינת שמנת, שמיר ועירית. תודו שחיכיתם לדבר כזה. בעצם לא רק אתם – אתמול הבייגלים נגמרו עד 12 בצהריים, כך שמדובר בלהיט כבר מההרצה.
לא מעט בייגליותנפתחו כאן בשנה האחרונה, ומדובר במגמה חיובית שאין לנו שום תלונות בנוגע אליה, אך עד כה שמירז הכי הזכירה לנו את ניו יורק, ויש לה בהחלט פוטנציאל להפוך למוסד ארוחות בוקר קבוע, כמו הוותיקים של האפר ווסט סייד. את הבייגלים עצמם מכינים ואופים במקום מדי יום ולאורך היום, והם ניחנים במרקם מדויק, לעיס ומהנה, אך לא דחוס או צפוף מדי. עוד דבר שאהבנו במיוחד היא האפשרות להזמין בייגל סגור, כשהוא ממולא וחצוי לשניים, או להזמין פתוח למי שמפחד שיפלו לו כל התוספות מלמטה בעת הביס (קרה לנו פעם, היה כואב), ומעדיף לנגוס בבייגל כמו שנוגסים בפרוסה טובה.
אנחנו הלכנו על בייגל Everything סגור – כי כאלה אנחנו, שמרניים – עם קרים צ׳יז, בצל ירוק, חביתה וצ׳דר (46 ש״ח), והתענגנו על כל ביס. המחיר לא נמוך, אבל הטעם בהחלט גבוה. בייגל מהונדס היטב שכל מרכיביו משתלבים זה בזה, בעוד החביתה החמימה ממיסה את הצ׳דר לתוכה, מדובר בתענוג אמיתי. התיבול על הבייגל עצמו היה לנו מעט מלוח מדי, כך שאולי יש לאן להשתפר.תפריט הבייגלים הסגורים נאמן למקורות, ומציע גם אחד עם קרים צ׳יז, סלמון מעושן, צלפים, בצל סגול וזרעי עגבניה (52 ש״ח), וגם אחד עם סלמון מעושן צלוי, חביתה, צ׳דר, מלפפונים חמוצים מתוקים ורוטב הבית (66 ש״ח). יש גם אחד עם אבוקדו, עגבנייה, רוטב הבית וחביתה (38 ש״ח).
בתפריט של הבייגלים הפתוחים כבר ניתן לראות את היצירתיות של אפשטיין, כאשר גם כאן חומרי הגלם הולמים את מנהטן – אך מוגשים בצורה שעבור הקהל הישראלי לפחות, פחות שגרתית. זה אומר קרים צ׳יז עם בצל ירוק וביצי דג פורל עם שמיר (56 ש״ח), או סלט דג לבן, מלפפון, צנון, פטרוזיליה, רוקט ושמיר (64 ש״ח), וגם אחד שאנחנו צופים שיהפוך לשיגעון האינסטגרם הויראלי הבא – אבוקדו, ביצה עלומה, עירית, שאטה ומלח מלדון (62 ש״ח). במילים אחרות, לתושבים הקרובים לבן יהודה פינת ז'בוטינסקי מדובר ביום חג, ולבאים מרחוק – תתאזרו בסבלנות, כי התור ארוך וההמתנה מרובה, אבל היא שווה את זה.
בן יהודה 171, בימי ההרצה מתחילים ב-8:00 בבוקר עד אחרון הבייגלים.
