ההסתערות של דוברי ותועמלני השלטון על מכתב האמנים היא חלק מקמפיין דה-לגיטימציה שמטרתו לעצב ולהנדס את המציאות, והיא טקסטבוק של הפיכה משטרית בזמן מלחמה. הטנטרום של עידן עמדי הוא הוכחה שהקמפיין עובד, אבל עמדי הוא רק הדביל התורן שהניף עבורם את הדגל. עובדה: לאף אחד לא אכפת ומעטים בכלל יודעים שהוא חזר בו מדבריו
בחודשים הראשונים של מלחמת שבעה באוקטובר, עידן עמדי הפך למאמי הלאומי ופציעתו בקרבות בעזה גרמה למדינה שלמה לחבק אותו. גם מי שלא עפים לשחקים עם המוזיקה שלו ראו בו סמל מאחד שאפשר להתחבק סביבו. גם מי שראו מהרגע הראשון את הניצול הפוליטי של המלחמה, התפללו להחלמתו. הרבה השתנה מאז, כנראה שגם עמדי עצמו. אחרי ההתנפלות שלו על הבכירים באמני ישראל שחתמו על קריאה להפסקת המלחמה, הוא יכול לסמל רק את ההתבהמות ואת שטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי לאורך 668 ימים של כישלון מוחלט.
ב-24 השעות שחלפו מאז בחר עמדי להסית נגד מאות מהקולגות שלו רק כי דעתם שונה משלו, הוא קיבל חשיפה תקשורתית גדולה בהרבה מזו של מכתב האמנים עצמו. תועמלנים בכירים כמו עמית סגל וינון מגל רכבו עליו בהנאה גלויה השיקו קמפיין רשתות סוער כדי לנגח את שנואי נפשם מ"השמאל הליברלי", כצפוי. אליהם הצטרף גם יו"ר האופוזיציה העלוב בכל הזמנים יאיר לפיד, וגם זה בסך הכל די צפוי. הקריאות להחרמתם והתחרות בין ראשי ערים שיכריזו כי לא יוזמנו יותר גם הן צפויות. כל מה שקורה עכשיו צפוי. זה טקסטבוק של הפיכה משטרית.
אני לא בנוי למלחמות קטנות כאלה, של פוסטים בפייסבוק. תמיד מרגיש לי קצת פתטי להתכתש עם מישהו שלא באמת יושב מולי, אלא עם תמונה מחויכת של עצמו, גיטרה על הכתף. אבל פה משהו בער לי בבטן. אולי זה בגלל שזה עידן עמדי, המאמי הלאומי, פצוע צה”ל, ההוא שכולם רוצים להצטלם לידו כדי שגם עליהם…
— אמיר שפרלינג (@ShperlingAmir)August 4, 2025
כבר ראינו לאורך ההיסטוריה מספיק משטרים פשיסטים מנצלים מצב מלחמה כאוטי וטראומטי כדי לחזק את שלטונם, וראינו איך "אנשי המרכז" ו"האליטה הכלכלית" מאפשרים את עלייתם, וראינו איך אמנים חביבי-משטר משתמשים בכוחם כדי לפגוע בקולגות מתנגדי-משטר. מדינת ישראל אינה שונה או מיוחדת בשום צורה. תהליכים אנטי-דמוקרטיים נראים אותו הדבר בכל מקום, בהבדלי ניואנסים של מנטליות ואדפטציות מקומיות, והשורה התחתונה זהה: דה-לגיטימציה מוחלטת לכל מי שאינו מיישר קו עם השלטון.
למה השיח בין אנשי התרבות אתמול היה כל כך חשוב? בעיקר כי התגובה של עידן עמדי היא פשוט ברירת המחדל הפסיכולוגית של מי שנמצא בחברה תחת איום, לחם, נפצע, ומרגיש שמה שקורה בעזה זה בעצם הוא. תיאוריית הזהות החברתית אומרת שהקבוצה החברתית שלי היא בעצם הרחבה של העצמי, והקבוצה אמורה לסייע לי…pic.twitter.com/me5TST7y4j
— Eran Halperin (@eranh75_eran)August 4, 2025
מעט האמנים האמיצים שהסכימו להתראיין על המכתב בתקשורת, קיבלו כמובן קבלת פנים עוינת למדי באולפני הרדיו והטלוויזיה. גם אם הצליחו להבהיר ולספק נימוקים תבוניים לעמדתם, הם סומנו ומוסגרו ברוב התוכניות כמי שחותרים נגד הקונצנזוס – זאת למרות שבכל סקר אפשרי יש רוב מוחלט לתמיכה בסיום המלחמה כבר חודשים ארוכים, ופשעי המלחמה של המבצע האחרון מתועדים היטב. כי את התקשורת ואת השלטון לא מעניין מה הקונצנזוס ומהי המציאות. מעניין אותם להחליט מה יהיה הקונצנזוס ולעצב את המציאות. עידן עמדי הוא רק האידיוט השימושי שהניף את הדגל. עובדה: לאף אחד לא אכפת ומעטים בכלל יודעים שהוא חזר בו מדבריו.
״ההיסטוריה תוכיח מי צדק, הקופות מוכיחות כבר היום״. נזכר כשהבן אדם נאלץ להשמיע שיר של אייל גולן בתוכנית שלו בגלל שהעז להגיד לרני רהב מה הוא חושב על היחסים של הלקוח שלו עם קטינות. פתאום ״הקופות״ זה מדד לצדקhttps://t.co/uksiBZzSC3
— Einav Schiff (@Einavschiff)August 3, 2025
עכשיו כשהתאריך הוא 675 באוקטובר 2023, מתחיל להיחשף היקף ועומק הטראומה הישראלית, ובעיקר ההשלכות שלה על השיח התקשורתי-ציבורי. הניסיון האגרסיבי לסתום את פיהם של מתנגדי מבצע "מרכבות גדעון" המחליא והכושל לא נגמר בפוסטים, ציוצים והתלהמות באולפנים, הוא עובר מיד לניסיונות לפגוע בהם כלכלית ולהחרימם. מי שקראו בהתלהבות פטריוטית "ביחד ננצח" לאורך השנתיים האחרונות מוכנים עכשיו לשחוט – בינתיים מטאפורית – את כל מי שמעז לשאול איפה הניצחון ולמה בעצם מחריבים ערים שלמות בעזה. בערוצי המיינסטרים "הליברליים" ימחאו להם כפיים.
היי עידן עמדי אפשר לשבת איתך בהפסקה עידן עמדי? אני גם חושב כמוך עידן עמדי חח איזה מגניבים אנחנו? אנחנו המקובלים נכון עידן עמדי? איזה כיף להיות הקולים של השכבה, עידן וניר צמד לעניין חח.. מי שמתעסק הוא יתרסק..https://t.co/kLemgMM5Tq
— Yotam Becker (@YotamBecker)August 3, 2025
אין מה לנסות אפילו לתבוע את עלבונם של דוד גרוסמן, חוה אלברשטיין, נורית גלרון, גידי גוב ושאר האנשים הטובים שמסרבים להסכים עם מלחמת השולל אליה הוביל נתניהו את ישראל. אין גם מה להסביר לעידן עמדי שמה שהוא ראה בעזה בתחילת 2024 שונה מאוד ממה שקרה בעזה מאז, ושאם מישהו כאן לא מבין וכנראה לא יכול או רוצה להבין מה מתרחש שם – זה דווקא הוא. אין טעם, כי הגענו אל השלב שבו לא נותרה תוחלת לשיח בין הצדדים.
הטייק הצנוע שלי על סערת עידן עמדי ומכתב האמנים.
וגם – המובן מאליו שמאלצים אותנו לשוב ולהזכיר. תהנו.pic.twitter.com/83toRir2uE
— רון יאמין ???? Ron Yamin (@itsRonYamin)August 4, 2025
כל שיחה על המציאות חייבת להיות מבוססת על עובדות מוסכמות. הטריגר לטנטרום של עידן עמדי, כמו של ישראלים רבים, הייתה המונח "פשעי מלחמה" שמרחף מעל המכתב. אבל פשעי המלחמה בעזה על פי הדין הבינלאומי הם עובדה מוצקה וטראגית. אפשר יהיה לטעון בבית הדין בהאג שיש נסיבות מקלות לביצוע הפשעים ונימוקים להחרבת ערים שלמות ולגירוש מאות אלפים מבתיהם כך שלא יוכלו לחזור, אבל רק מי שהתעוור מבחירה, עבר כריתת אונה מוסרית והתמסר לערוצי המיינסטרים הישראלים בלי לשאול שאלות, יכול לחיות במציאות מקבילה שבה זה עדיין נושא שנוי במחלוקת.
עידן עמדי הוא מהזמרים האהובים עלי (הרבה לפני פציעתו) ואי אפשר לקחת ממנו את ההתנדבות, ההקרבה, הגבורה והדוגמא האישית. אבל:
א. עובדתית הוא טועה ומטעה. צה״ל משתולל בעזה ללא גבולות והורג (לא בכוונה — אך די באדישות) עשרות אלפי חפים מפשע לרבות אלפי ואולי עשרות אלפי ילדים.
ב. נדהמתי…— Dan Adin דן עדין (@adin_dan)August 4, 2025
הבעיה היא שבדיוק כמו עידן עמדי, כמו בני גנץ, כמו יאיר לפיד, ישנם עוד מאות אלפי ישראלים שהשלימו את המטמורפוזה הזאת בזמן המלחמה והפכו מבלי דעת וללא פקפוק לחיילים טובים של ההפיכה המשטרית והחזיונות המשיחיים שדוהרים על גבה. המלחמה עצמה היא הדגל והמהות שסביבם הם מתכנסים. היא מתקיימת מבחינתם במנותק מהממשלה וכוונותיה. וכל ביקורת על המלחמה היא תמיכה בטרור, פרס לחמאס ופגיעה בחיילינו האמיצים.
ראיתי את הטענה של עידן עמדי לפי בעזה כמות הנפגעים האזרחית היא מינימלית.
הבינה המלאכותית חושבת אחרת
הגרף מציג את אחוז ההרוגים האזרחים מכלל ההרוגים בכמה מלחמות בולטות מהשלושה העשורים האחרונים. ניתן לראות בבירור כי המלחמה האחרונה בעזה (2023–2024) מדורגת במקום הראשון, עם שיעור הרוגים…pic.twitter.com/2ZgxRy8f78— Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק (@GONENB1)August 3, 2025
את הממשלה שהטביעה את המדינה בביצת המוות של עזה, הפקירה והקריבה חטופים, ומנסה מאז שבעה באוקטובר לחמוק מאחריותה לטבח תוך כדי שהיא מנהלת מלחמה כושלת, מאבדת את כל התמיכה הבינלאומית, מבודדת את ישראל והופכת את אזרחיה למצורעים בעולם – עמדי ודומיו לא יעזו לבקר, גם אם הם עדיין מסוגלים לכך קוגניטיבית. הם יחששו – ובצדק – שיבוא עליהם איזה עידן עמדי ויגרש אותם לגולאג ע"ש אלברשטיין-גרוסמן-גלרון. כך מדינות נופלות. ביחד נמשיך לקרוע את החברה הישראלית לגזרים.