טיים אאוט timeout

שכונת שפירא: המקום לפליטים, גם ממרכז העיר

| מאת: גיא פרחי

בתי הקפה החדשים משגשגים, הטבעונים והאדריכלים משבחים ומחירי הנדל"ן עדיין מאוד נמוכים (אלא אם אתם מבקשי מקלט מאפריקה). עכברי העיר הגיעו לכפר - ולא דיברנו על חולדות

קפה גצל

בשנים האחרונות תל אביבים בעלי חלום בלתי מציאותי להשתקע במושב מצאו עצמם נודדים למקבילתו העירונית: שכונת שפירא. השכונה, הקרויה על שם נדבן יהודי מדטרויט (לידיעת חובבי הטכנו), מתאפיינת בבתים נמוכי קומה עם חצרות. האוכלוסייה הוותיקה מורכבת בעיקר מיוצאי בוכרה, וכיום תמצאו בה גם משפחות של מבקשי מקלט. לכאורה שפירא היא מקום מפלט לפורשים מדירות השותפים הצפופות של מרכז העיר, אם כי בדומה לעיירות שקטות בסגנון טווין פיקס, מראית העין התמימה עשויה להטעות: רק לפני שלוש שנים נזרקו כאן בקבוקי תבערה לתוך דירות של פליטים.

 

קראו עוד: מסע קולינרי בשכונת שפירא

העדות הבולטת לג'נטריפיקציה בשפירא היא שני בתי הקפה החלוציים שנפתחו בה לפני כארבעה חודשים. הראשון היה קפה שפירא, מיזם קואופרטיבי באופיו המגיש את מיטב התוצרת של מעדניות פלורנטין בין שתי פרוסות של לחם בוכרי. מיד אחריו נפתח קפה גצל, המתאים יותר לישיבה עם לפטופ, ומכונה בפי ההיפים מהקפה המתחרה "הקפה הפלצני".

"לשכונה הזאת יש קטע", מספרת אפרת פלנר, מבעלי קפה גצל, "והוא השילוב המושלם בין כפר לעיר. הצעירים שבאים לכאן הם אנשים עם נשמה קצת אחרת, כותבים, תסריטאים ואדריכלים".

יש חיכוכים עם הוותיקים?

"אני חושבת שהם די בשוק ממה שקורה כאן. בסוף השבוע של מצעד הגאווה תליתי דגל בכניסה וכמעט סקלו אותי באבנים. יש פה פרלמנטים שמשחקים קלפים בלילה ומשאירים בורקסים וקלפים על הרצפה. דווקא עם מבקשי המקלט יש יותר חיבור".

מה עם להסתובב לבד בלילה?

"אני לא בדיוק האדם שיכול להעיד על פחד, אבל פעם, כשהייתי סוגרת את הקפה וצריכה ללכת כמה דקות עם כסף, הייתי באה במכונית. גם באלנבי יש אנשים משוגעים, אבל פה אין כמויות של אנשים ברחובות. יש הרבה בנות שאני מכירה שלא היו באות לכאן בחיים".

קפה שפירא. צילום: יולי גורודינסקי

קפה שפירא. צילום: יולי גורודינסקי

במשרד התיווך של אלון ישראלוב הנמצא בשכונה, מספרים כי מחירי הדירות עלו בעשור האחרון ביותר מ־60 אחוז, וחלקן אף הכפילו את ערכן. לדבריהם, אלו שמוכנים לשלם את המחירים הגבוהים ביותר הם דווקא מבקשי המקלט. "יש הרבה סטודנטים שמחפשים פה דירות, אבל אין לנו מה להציע להם – יש פה אוכלוסייה של מבקשי מקלט שמשלמת כל מחיר. בעלי הדירות מעדיפים להשכיר להם כי לא צריך לשפץ בשבילם, נותנים להם את הדירה ככה".

בורקס חיים. צילום: אנטולי מיכאלו

בורקס חיים בשפירא. צילום: אנטולי מיכאלו

במקביל, הג'נטריפיקציה בשפירא גורמת לתהליך הגירה הפוך. לטענת עמית מאיר – שעסק בנושא בכתבה שפרסם ב"מקום הכי חם בגיהנום" – צעירים שנולדו בשפירא כבר לא מרגישים בבית ונודדים בעל כורחם למרכז העיר. "ההגעה של אוכלוסייה אמידה מדאיגה את הוותיקים יותר מדברים אחרים. מדברים על צעירים שעוברים לגור בשפירא כי זה מגניב, אבל התושבים הוותיקים מרגישים הרבה פעמים שיש ניסיון לשנות את פני השכונה, וכל זאת לצד הפחד של פינוי־בינוי שמרחף מעליהם כבר לא מעט זמן. מי שיכול מצא את עצמו יוצא מהשכונה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0