בחסות האל והעירייה: מי מרעיש לתושבי תל אביב את השנ"צ?

תושבים רבים בעיר מתעוררים בתקופה האחרונה מהשנ״צ של שישי בבהלה, מכריזה של פיוטים בווליום היסטרי מבתי כנסת. ומי נתן להם את הרמקולים? חבר מועצה בעירייה שאמורה לאכוף את מניעת הרעש

הרב נתן אלנתן ומיטל להבי
הרב נתן אלנתן ומיטל להבי
1 במרץ 2018

מי אוהב את (הרגעים שלפני כניסת) השבת? כולם, כל אחד בדרכו. ישנם אלה שבדיוק מסיימים לתקוע מחמצת עם לימה בפורט, משוויצים בהישג המרשים במלכוד 21 ורצים לשנ"צ, ישנם אלה שמנצלים את הזמן לכדורגל מיוזע במגרש של היסודי, ועבור אחרים תפילה בבית הכנסת היא הדרך לפתוח את השבת. עד היום הצליחו כל אלה לחיות בשלום זה עם זה, לפחות בגבולות תל אביב. לאחרונה החלה מגמה בבתי כנסת בחלקים נרחבים בעיר שמאיימת להפר את הסדר הקיים: בתי כנסת שכורזים בווליום גבוה במיוחד לרחוב ומרעישים את בתי השכנים
שנמצאים בשיא השנ"צ של שישי.

שכונת שפירא, למשל, היא שיא הפסטורליה בשעות האלה. בתי הכנסת הרבים שמפוזרים בה השתלבו עד היום באופי המיוחד של השכונה המעורבת לחילונים ולדתיים, ובביקורנו היא אכן הייתה דוממת. אלא שלפתע הופעלה מערכת הכריזה מעל בית הכנסת ישועת ישראל שברחוב חכמי ישראל, והפיוט "שלום עליכם" הושמע ברמקולים שלוש פעמים בווליום עז שנשמע היטב עד למרחק של 500 מ'. בבדיקה שערכנו בעזרת בלצר אלקטרוניקה התוצאות היו חד משמעיות: ברגעים שלפני תחילת הכריזה, כשהשכונה שקטה לחלוטין, עמד מד הרעש ברחוב על 25.8 dBA , כשהרמקולים התחילו לתת בראש, הנתון זינק ל־ 80.8 dBA .

הרב נתן אלנתן ומיטל להבי
הרב נתן אלנתן ומיטל להבי

"בהתחלה חשבתי שזה השכנים שלי משתכרים", מספרת עמית רוטברד, תושבת ותיקה בשכונה, "כשגיליתי שזה בית כנסת וניגשתי אליהם וביקשתי יפה כי זה מפריע. הם התחילו להעליב אותי ולקלל אותי". רוטברד לא ויתרה. "הזעקתי את 106 אבל הם הגיעו באיחור ואמרו שידיהם קשורות. התקשרתי למשטרה, אלא שבכל פעם שהניידת הגיעה, הילדים שיושבים בחוץ רצו פנימה כדי להודיע לבית הכנסת שצריך להנמיך". גם כשאנחנו הגענו לבדוק, ראינו את אותם תצפיתנים צעירים בשירות בית הכנסת מסננים לנו "שמאלנים" ובורחים פנימה להתריע. "הגשתי גם תלונה בתחנה", מספרת רוטברד, "עד היום אין מענה. כתבתי תלונה למנכ"ל העירייה, ורק אחרי ארבעה חודשים ענו לי – שאין להם מה לעשות".

יהונתן, בעלי קפה שפירא המקומי, מודע היטב למרקם של השכונה ומקפיד להתחשב בו. בכל שישי אחר הצהריים הוא מחליש את המוזיקה כדי לכבד את שכניו, ועל כן ציפה ליחס דומה גם מהם. "אם אני צריך להחליש את המוזיקה שלי, שבשבילי היא כמו דת, ופתאום אתה שומע את
הכריזה הזאת, אז זה צורם". הבעיה אינה נקודתית לשפירא. גם בשכונת התקווה סובלים התושבים מהרעש. עבור אוהד, שישי אחר הצהריים הוא זמן מנוחה, אלא שבחודשים האחרונים הוא לא זכה לה, מאז שבישיבת רבנו יוסף חיים ברחוב הלח"י החלה הכריזה לבשר על בוא השבת.

לעוד חדשות עירוניות:
בקרוב יופקעו אלפי מקומות חנייה כחול-לבן
11 המקומות הכי מסריחים בתל אביב
האם שוק אלנבי-רוטשילד בדרך לסגירה?

"זה התחיל לפני חודשיים וזה מעיר אותי כל שישי", הוא מספר, ומוסיף שגם הוא פנה לעירייה ולמשטרה אך ללא הועיל. "בשלב מסוים התקשרתי לישיבה, והפקידה אמרה ששאלה את הרב, שהוא הנמיך את המוזיקה וש'זה מה שהתושבים רוצים'. נכון שזה אזור מסורתי יחסית לעיר, אבל אני עדיין לא חושב שרוב האנשים רוצים את זה". כשפנינו בעצמנו לרב  הישיבה שאלתיאל יחזקאל, הוא הביע "צער על הסבל" אך ציין: "יש הרבה מאוד תושבים שמרוצים ואף מבקשים להגביר". לאוהד ולאנשים שחשים כמוהו הוא מציע "לשנות פאזה: נקבל את השבת ביחד, נדליק נרות ונתפלל לגאולה".

שינויים בהרגלי הצריחה

האם ידי הפקחים אכן כבולות? חוק העזר העירוני למניעת רעש קובע: "לא יפעיל אדם באזור מגורים מגביר קול או מכשיר כיוצא בזה כדי להפנות את תשומת הלב למכירת טובין, לאספקת שירותים, להופעה, להצגה או לשם מתן הודעה או פרסומת". ניתן להניח שלא במקרה הוא לא מתייחס לבתי תפילה באופן מפורש, אך מובן שמדובר ברעש משמעותי מאוד שעשוי להפריע לרבים ושנועד להפנות תשומת הלב לשם מתן הודעה או שירותים.

משגילינו שהכריזה הרועשת הופיעה באופן אחיד בלא פחות מ־12 שכונות בעיר ולא רק באלה שנחשבות מסורתיות, תהינו מה גרם למהלך האחיד הזה. התברר שבחלק מהמקרים מדובר במערכות כריזה חדשות ויקרות. זו בשכונת התקווה מוערכת בכ־7,000 ש"ח, והרב יחזקאל מיהר להבהיר שהגיעה כתרומה. הניסיון להתחקות אחר מקור התרומה העלה שהיא מגיעה דווקא מתוך בניין העירייה, וליתר דיוק – מחבר מועצת העיר והקואליציה של חולדאי, הרב נתן אלנתן (ש"ס), שגם כיהן בעבר כסגנו. בשיחה עמנו התגאה אלנתן במהלך, ואמר שמדובר בתגובה ל"חוק המרכולים" המקומי, שמתיר פתיחה של מאות עסקים בשבת, בניגוד לערים אחרות. "הרגשתי שצריך אמירה מנגד לחוק הזה, להראות שלא כל העיר בעד פתיחת מרכולים והפיכת השבת לעוד יום עבודה".

המטה למלחמה בחילונים

אלנתן מספר שנוכח השינויים הדמוגרפיים בדרום ובמזרח העיר – לרבות המעבר של צעירים חילונים אל השכונות – נדרש מהלך נגד לחילון השכונות. "אלה שמתנגדים לבתי הכנסת הם תושבים חדשים בשכונות", הוא טוען, "והם מביאים לפתיחת עסקים ומבקשים לשנות את האופי בשכונה". לדבריו, בטרם הצבת המערכות הוא בדק את הנושא עם המשטרה והעירייה כדי לוודא שהדבר אינו עברה על החוק.

בית כנסת הלחי (צילום: שלומי יוסף)
בית כנסת הלחי (צילום: שלומי יוסף)

"אם מדובר בקנטרנות, אני לא מוכן שמישהו יכפה עליי את אורח החיים שלו. אם זה יפריע באמת, נפעל". לא כולם בקואליציה של חולדאי מסכימים איתו. "הייתי מצפה שבתי הכנסת יהיו מרחב לקירוב לבבות, ולצערי עושים בהם שימוש ציני שיוצר שסע בין התושבים", אומרת סגנית ראש העיר מיטל להבי. "חוק העזר העירוני קובע שאסור להפעיל מגביר קול באזור מגורים. לפני מספר שבועות פניתי אישית לגורמי האכיפה בבקשה פשוטה – אכפו את החוק בצורה שוויונית". אלנתן מסתמך על כך שבתי הכנסת הם לטענתו לא בתי התפילה היחידים שמקימים רעש במרחב הציבורי. "את המואזינים אתם מכירים היטב, ולא ראיתי שפועלים נגדם", הוא אומר. ואכן, בימים אלה מנסה בממשלה לקדם מחדש את חוק המואזין, שנועד לאפשר למשטרה להחרים מערכות כריזה וגם להטיל קנסות כבדים על מרעישים. מעניין אם השרים לוקחים בחשבון גם את בתי הכנסת.

מהעירייה נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק העזר העירוני, כל מטרד רעש המהווה הפרעה למנוחת תושבים, בין שמדובר בכנסייה, בית כנסת או מסגד, מטופל ונאכף על ידי העירייה. תלונות שמתקבלות באשר לבתי כנסת מועברות לטיפול ולבדיקה אם מדובר בעוצמת רעש לא סבירה, ובהתאם מועברת בקשה להפחתת העוצמה. במקרה שהעוצמה לא מופחתת מועבר הנושא לאכיפה. באשר לבתי הכנסת המדוברים – התקבלו תלונות במוקד והן ועברו לטיפול בהתאם לנוהל".