הגנן הוא שעורר את חשד השכנים. מזה שנה וחצי בית הכנסת "אוהל יצחק" ברחוב נמירובר בשכונת רמת החייל סגור. אין מניין מתפללים, ועל כן סגר הגבאי את השערים. והנה – גנן עובד במרץ בחצר בית הכנסת. תחקור זריז העלה שהוא לא שם מטעם העירייה או מטעם עמותת בית הכנסת אלא מטעם עמותת "אור לישראל", עמותה חרדית להחזרה בתשובה מפתח תקווה.

זה השלב שבו אני נכנסתי לתמונה. התושבים פנו אליי לעזרה בשאיפה שנצליח לעצור השתלטות של עמותה חיצונית על בית הכנסת. במקביל הם הציפו את המוקד העירוני 106 בפניות. בביקור במקום ראיתי את השלט "בע"ה, נשוב בהקדם עם בשורות טובות" ודו"ח עירוני על אי ניקיון החצר. ביום למחרת הם זיהו כמה ביקורים של אנשי העמותה במקום והעלנו הילוך. אחרי כמה מיילים, טלפונים ועוד ביקורים במקום, העירייה פעלה בזריזות ושלחה פקחים שנעלו את שטח בית הכנסת. עכשיו יחל הבירור עם אנשי העמותה ונבין מה בדיוק הם התכוונו לעשות עם בית הכנסת.

בית הכנסת "אוהל יצחק" שוכן בלב שכונה שמרבית תושביה חילונים. אמנם בקצה הרחוב ממוקמת אחת הישיבות הכי גדולות בעיר, ישיבת "חידושי הרי"ם" של חסידות גור, שהיא גם הישיבה השנייה של החסידות שהוקמה בארץ ישראל ושני אדמו"ריה קבורים בשטח הישיבה, אבל השכונה והרחוב חילוניים למהדרין ומקיימים יחסי שכנות טובה עם הישיבה ותלמידיה. לתושבים אין כוונה לפגוע במרקם הרחוב אבל בטח לא להפוך אותו למעוז חרדי.

המהלך הזה של השתלטות חיצונית חוזר על עצמו שוב ושוב. הגיעה העת לקצר את משך זמן ההקצאה. זה פתח לשחיתות ולהעברת נכסים עירוניים במיליונים לטובת מי שכלל אינם תושבי העיר. בטח לא לטובת הקהילה

אז איך זה בכלל קרה? הגבאי, שמתקרב לגיל גבורות, העביר לאדם אחר את הסמכות לקבל החלטות בבית הכנסת וזה מיהר להשכיר את המקום לעמותה שפועלת להחזרת נוער בתשובה. למי שלא הבין: בית הכנסת נבנה על קרקע עירונית והעמותה קיבלה הקצאה ממועצת העיר לפעול במקום. כלומר, השכרת משנה אינה חוקית בכלל ולא ברור לכיס של מי היה אמור להיכנס שכר הדירה. בטח לא לטובת העיר או התושבים. יתרה מזו, מחצית משטח המבנה בכלל שייך לספריה לטף ובמרחק של כמאה מטרים מהמקום ישנו בית ספר ממלכתי יסודי.

>> את האמת על המלחמה תשמעו מדנה אינטרנשיונל בתוכנית בישול // טור דעה
>> אל תזלזלו: בתי הקפה בתל אביב שומרים על השפיות של כולנו // טור דעה

התושבים עוד זוכרים ימים אחרים בבית הכנסת הזה. "בית הכנסת היה מרכז רוחני לשכונה במיוחד בראש השנה ויום כיפור", כתבה לי שכנה מזועזעת שהופתעה לגלות על הכמעט-שכנים החדשים. "עשרות אנשים היו בחוץ ביחד, קהילה מרשימה וחזן מרגש בקולו". אבל ההשתלטות הזו לא באה להיטיב עם התושבים או למען הקהילה שלהם אלא כדי לקבוע עוד עובדה בשטח ולקדם עוד עמותה להחזרה בתשובה ללב שכונה חילונית בעיר.

זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. הקצאות בתי הכנסת ניתנות ל-25 שנה כדי לאפשר לממן את הקהילה דרך הנצחה ו"קניית כסאות", אבל בפועל מה שקורה לא אחת הוא שפרנסי הקהילה מזדקנים וההקצאה עוברת "בירושה" לבני משפחה שלהם או לעמותות אחרות. הניסיון להוציא מבית הכנסת עמותה כזו אחרי שהתבססה במקום, יכול להיגרר לדיונים משפטיים ארוכי שנים. במקרים אחרים מגיעים אנשים חדורי מטרה, לא פעם מחוץ לעיר, משתלבים בקהילת בית הכנסת, מגיעים לעמדות השפעה בעמותה ומשנים את אופיו של בית הכנסת. זה קרה ביפו, זה קורה במרכז העיר וגם בצפונה.

יש בעיר כ-550 בתי כנסת, לרבים מהם קהילות שוקקות, חלקן של קהילות דתיות, אחרות מסורתיות. אבל המהלך הזה של השתלטות חיצונית חוזר על עצמו שוב ושוב.העליתי את הנושא במועצת העיר ואני חושבת שהגיע העת לקצר את משך זמן ההקצאה. זה פתח לשחיתות ולהעברת נכסים עירוניים במיליונים לטובת מי שכלל אינם תושבי העיר. בטח לא לטובת הקהילה.

אם יש משהו אחד שלמדנו ממה שקרה פה השבוע, הוא שעירנות ותגובה מהירה של השכנים יכולים לעשות את כל ההבדל. עכשיו מבקשים תושבי הרחוב, ובצדק, להיות שותפים בהחלטה על עתיד בית הכנסת – והאם יש בכלל צורך בבית הכנסת בשכונה חילונית קטנה שיש בה שבעה בתי כנסת נוספים.

זו לא רק עוד אפיזודה מקומית ברמת החייל, זה שיעור חשוב לכל מי שחי בעיר הזו ואכפת לו ממנה.העיר שלנו משתנה, ואיתה גם הצרכים של התושבים. נכסי ציבור צריכים לשרת את הציבור ולא להפוך לעוד כלי בידיים של מי שמנסים לשנות את אופיה של העיר ואופיה של המדינה. הגיע הזמן לבחון מחדש את מדיניות ההקצאות, לקבוע מנגנונים של פיקוח, שקיפות ושיתוף ציבור ובעיקר לקצר את משך ההקצאות, כדי שנוכל להתאים את הנכסים העירוניים לצרכים האמיתיים של התושבים.
>> הדס רגולסקי היא חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

• טור דעה
• עיריית תל אביב
• כפייה דתית
• בתי כנסת
• הדתה
• רמת החייל

>> שי נחייסי מוציא בימים אלה את אלבומו החדש, "בעתיד יש הווה", בו הוא מחבר בכישרון נדיר, עם קול וצבע ייחודיים ואחרים, בין מזרח ומערב, דיסטורשן ופופ, נשמה וביטים. מופע ההשקה של האלבום יתקיים ב-11.4 במועדון הגיטר לופט (אורח מיוחד: לירון עמרם).עוד פרטים וכרטיסים מחכים לכם כאן

>>העיר של איתי מאוטנר: מקום מ-1949 ומקום למצוא בתוכנו רוך
>>העיר של אלעד רון: מהחנות של אילן בן שחר עד מוזיקה שמרפאת את הנשמה

1. חוף צ'ארלס קלור

קלישאה אבל תמיד עושה לי טוב – הים. ובמקרה שלי – חוף צ׳ארלס קלור, שהוא במרחק מטר מהבית שלי ובסופ"שי מתנגנת שם מוזיקה מעולה בשקיעות.

⁠בית הכנסת זיכרון ברוך

אם הייתי צריך לבחור מקום מיוחד, פתוח, מקבל ואוהב בעיר הזאת, לכל אדם באשר הוא המעוניין לחוות חוויה יהודית של תפילה משותפת, הייתי ממליץ בחום על בית הכנסת הזה בשכונת נגה. זו חוויה מיוחדת ובכל שבת אני הולך עם הבנות שלי. מומלץ בעיקר בערבי שישי, עם קבלת שבת בסגנון קרליבך.ניצנה 11

קטן קטן, אבל יש מקום לכולם. בית הכנסת זכרון ברוך (צילום: פייסבוק/בית כנסת זכרון ברוך)

⁠3. ארקפה רוטשילד

אם יש בית קפה שמזכיר לי את ניו יורק זה בית הקפה הזה. תמיד נעים, נקי, יש אוכל טוב ושירות מדהים.רוטשילד 31

⁠4. מעדניית אבנר

בכל שישי אני קופץ לאבנר המתוק ביפו, מתארגן שם על סלטים טריים ומיני מאכלים מפנקים לשבת. תמיד טרי, תמיד טעים ותמיד שמח אצלו.שדרות ירושלים 70

תמיד טעים. אבנר המתוק במעדניית אבנר (צילום: פייסבוק/מעדניית אבנר יפו)

5. דיזנגוף סנטר

אני יודע שזה יכול להישמע מוזר אבל אני אוהב את הסנטר, את הנוסטלגיה שהוא מעלה בי עם הקריצה מהניינטיז. יש בו הכל ואני תמיד מצליח לסגור שם פינות. זה מקום שהולכים בו לאיבוד, אבל אני מסתדר עם זה לא רע.דיזנגוף 50

המקום הלא אהוב בעיר

בתור יפואי ואבא לילדות קטנות שמחפש מרחבים וריאות ירוקות בעיר, פארק מדרון אמור להיות מקום קסום ונפלא. לצערי עשו שם הכל נכון, מלבד להקים שם הצללות וציליות. בכל פעם שאנחנו מגיעים לשם השמש קופחת ואין לאן לברוח, מה שגורם לנו להימנע מהמקום בחודשי הקיץ. וממש חבל.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בדיוק סיימתי לצפות בסדרה החדשה "הג׳נטלמנים" בנטפליקס. בתור אחד שגדל על הסרטים שלו בתיכון, כמה כיף לקבל משהו טוב מגיא ריצ'י.

https://www.youtube.com/watch?v=wyEOwHrpZH4

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז פרוץ המלחמה התקשיתי לצרוך מוזיקה, תרבות או אומנות. איה זהבי פייגלין האהובה הוציאה שיר חדש שנקרא "היי אחות", שיר תקווה שריגש אותי מאוד בתקופה הקשה הזו.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה. אסור לנו לשכוח את הקשישים שחווים את כל מה שאנחנו חווים רק שחלקם עריריים. אני מתאר לעצמי שהחרדה היא עצומה, שלא נדבר על מחסור במזון, בעזרה פיזית, בשיחה, בחברה.הם תמיד צריכים מתנדבים ותרומותשעושים שינוי עצום בחייהם של אותם קשישים.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני מרים קודם כל לאישתי רומי. מאז תחילת המלחמה הייתי עסוק בהופעות, בהתגייסות לפרוייקטים התנדבותיים וכמובן בפרנסה ובסיום הפקת האלבום החדש. והיא החזיקה את הבית שעות רבות בלעדי. היא הגיבורה הפרטית שלי בתקופה הזו.

5. מה יהיה?
אני בטוח שיהיה טוב, אני ממש מרגיש את זה. מרגיש שכל מה שקרה וקורה יחייב שינוי של המערכת ושינוי מהותי בשנאה התהומית שהגענו אליה. אהבת הזולת ועזרה הדדית התגלו בעוצמתן, המון אנשים טובים פעלו ותרמו בכל דרך אפשרית ואנשים טובים קמים להוביל אותנו לדרך חדשה בע"ה.

• העיר שלי
• דיזנגוף סנטר
• ארקפה
• שדרות ירושלים
• פארק צ'ארלס קלור
• בתי כנסת

• Facebook
• Twitter
• Email

כותרות אבסורדיות הכריזו לפני שבוע כי הפוסיקט, מועדון החשפנות השנוי במחלוקת שנסגר לאחרונה, יהפוך לבית כנסת יהודי כשר בחסות "בית תפילה ישראלי". אלא שמתברר שכולם, כולל העיתונאים, קפצו למסקנות מוקדם מדי.

הפוסיקט נסגר ביולי האחרון לאחר שנים של מאבק ארגונים פמיניסטיים ושלל בעיות משפטיות. הוא פעל במבנה הקולוסיאום לשעבר בכיכר אתרים, ופינה את מקומו לטובת מתחם חדש שנרכש על ידי קבוצת הנדלן JTLV. ואז הגיעו "בית תפילה ישראלי", עמותה שמארגנת בין היתר אירועי קבלת שבת עבור הציבור החילוני.

"קבלת שבת ישראלית", הבטיח פרסום העמותה בפייסבוק, לפיו בכל יום שישי צפוי הקהל המגיע לקבל "שירה, מוסיקה, תפילה ומדרש" ב"מקום חדש, מפתיע ומבטיח". אלא שבשישי האחרון האירוע החינמי לא התקיים במבנה הקולוסיאום, אלא על חוף הים – כפי שהעמותה נהגה גם בעבר.

"הפרסומים היו מוגזמים ולא מדויקים", מסביר הרב אסטבן גוטפריד, אחד ממייסדי עמותת "בית תפילה ישראלי" וממנהליה. "זה לא שהמקום הופך להיות בית כנסת או בית תפילה. המקום הופך להיות מרכז תרבות וחברה לעמותות. העיתונות חגגה יותר מדי על הכותרת ולא הקשיבה לניואנסים. ישר יצאו עם הכותרת על הפוסיקט. אז גם בגלל הרגישות של האנשים שיוזמים, וגם כי באמת התכנית מתהווה, אנחנו נפעל שם אבל עוד לא ידוע כמה ואיך ובאיזה מנעד", הוא אומר.

לדברי יקיר שגב, מיוזמי הפרויקט, "במתחם צפויה להתקיים כבר בקרוב פעילות חברתית תרבותית במגוון תחומים, זאת על פי מודל דומה שיישמה JTLV גם בבית אליאנס בירושלים. הפרסומים בנוגע לבית תפילה ישראלי היו שגויים לצערנו. התקיים ערב משותף אחד, וייתכן שיהיו עוד כאלו בהמשך, אבל אין שום כוונה להפוך את הבניין לבית תפילה מכל סוג".

שגב ציין בנוסף כי היזמים יציעו "סיוע במימון הכשרה מקצועית לעובדות המקום שנפגעו מהפינוי". שורדות זנות ונשים בזנות שעבדו עד לאחרונה במועדון הוזמנו על ידי עמותת "לא עומדות מנגד" לבדוק את זכאותן לסיוע בכספי שיקום. באופן בלתי צפוי, דווקא מתוך אחד המקומות האפלים והקשים ביותר בעיר צומחת דווקא בשורה חיובית של תמיכה והכרה בנשים בזנות. בין אם קבלת השבת תתקיים במבנה המושמץ או לא, כיכר אתרים בהחלט פותחת דף חדש.

• הבועה
• הפוסיקט
• כיכר אתרים
• בתי כנסת