אמרו שהמחזה הזה שמאלני מדי, פמיניסטי מדי, אלים מדי. אז אמרו

בשנים האחרונות אני מלמד תיאטרון בכל מיני מקומות: נוער הקאמרי, בימת הנוער, אוניברסיטת תל אביב. אני מאוד אוהב ללמד, אולי בגלל שסאטורן נמצא אצלי בנסיגה, אבל כמו הרבה יוצרים אחרים הגעתי להוראה בשביל פרנסה. חיפשתי כסף, וגיליתי שיש משהו עמוק מאוד בעבודה עם התלמידים. ללכת איתם להצגה ולראות אותם מתלבשים יפה, עומדים בתור לקפיטריה, שואלים שאלות, מבקשים לדעת, מחפשים עוד מחזות לקרוא – משהו בחוויה הזאת מזכיר לי דברים ששכחתי, ומעיר כל מיני פרפרים ישנים.

>> לא מוותרים למציאות: תיאטרון דוקומנטרי בוהק בפסטיבל תמונע
>> נעשה את זה קצר: הפסטיבל שלא מפחד להתמודד עם המציאות

בתלמה ילין התחלתי ללמד בשבעה בספטמבר 2023. חודש לאחר מכן נקטעו הלימודים. בגלל שאני מזל אריה יש לי מנגנוני הדחקה חזקים, אבל השאלות שעלו בכיתה היו קשות מאוד. תלמידים חדשים, שבקושי הכרתי, ביקשו לדעת איך – ובעיקר למה – ללמוד מולייר עכשיו? איפה התיאטרון נפגש עם המציאות החדשה שלנו? מה החשיבות שלו? 

מתוך השאלות האלה נולדה העבודה הנוכחית.
"על עצמות המתים" הוא ספר ידוע, שהתקבל כאן בהתלהבות גדולה כשיצא לאור בעברית. ב-2017 יצא סרט פולני שמבוסס עליו, ובשנים האחרונות עיבוד בימתי שלו מוצג בתיאטרון אנגלי מפורסם. את הספר כתבה אולגה טוקרצ'וק, סופרת פולנייה שזכתה לפני כמה שנים בפרס נובל. מבקרים שונים כתבו עליו שהוא מעודד לטרור אקולוגי, שהוא פמיניסטי באופן אלים, שהוא שמאלני מדי, שהוא מגחיך את השמאל, שיש בו יותר מידי הומור, שהדמות הראשית מפזזת על סף הטירוף ועוד ועוד.

אבל בעיקר – זה רומן בלשי. ספר מתח. הדמות הראשית, ינינה דושייקו (בגילומה של נעמי יואלי), היא אסטרולוגית חובבת, מתרגמת וויליאם בלייק חובבת, אישה זקנה שמחליטה לחקור את סדרת הרציחות אשר מפרה את שלוות הכפר שבו היא גרה. הנרצחים הם כולם גברים, ראשי הקהילה המקומית: מפקד תחנת המשטרה, הכומר, פוליטיקאי בעל שם, איש עסקים עשיר. הגופות של כולם מתגלות בזו אחר זו, והמתח הולך ומסלים. 

העיבוד שלנו לספר נכתב בעקבות השבעה באוקטובר. הוא התאפשר בזכות מענק של מפעל הפיס, שהזמין תגובות אמנותיות למלחמה. על הבמה, אנחנו ארבעה דורות של מבצעים – הצעירה ביותר בת 27, המבוגר בן 84 – והפרוייקט הוא סוג של מחשבה משותפת. לא רצינו ולא הצלחנו לדבר על הטראומה של השנה האחרונה באופן ישיר. היא מסנוורת מדי.

ודווקא הרומן הזה, ספר מתח פילוסופי שמתרחש בפולין, היה בשבילנו כמו משקפי שמש. דרכו ניסינו להסתכל על הבוהק הגדול באופן מתווך, כמו דרך מסך. איתו ועם המספרת שמניעה אותו, ביקשנו לשאול האם "הסיוט הזה באמת קורה? ההרג הגדול הזה, האכזרי, הקר, המכני, הנטול כל ייסורי מצפון, הנעשה ללא כל מחשבה, כשבמקביל ממש – לפעמים באותו הבניין! – כל כך הרבה מחשבה מושקעת בשאלות פילוסופיות ותיאולוגיות מסובכות. איזה מין עולם זה, עולם שבו הריגה וכאב הם נורמה? מה לא בסדר איתנו? מה לא בסדר?!". 

הרבה חודשים אנחנו עובדים על היצירה המשותפת הזאת, שתצא לעולם בסוף נובמבר, קצת יותר משנה אחרי שהלימודים נקטעו בתלמה ילין ובישראל בכלל. כשנעלה בתיאטרון תמונע, מעלינו וונוס תיכנס למזל גדי. אולי זה אומר שמצפה לנו שנה טובה יותר. למורים, לתלמידים ולכולם.
>>"על עצמות המתים" מאת אולגה טוקרצ'וק; עיבוד ובימוי: יותם גוטל; 23.11 17:00, 24.11 20:00, 11.12 19:00, 12.12 19:00, ותאריכים נוספים בהמשך. ההצגה עולה במסגרת פסטיבל תיאטרון תמונע, שונצינו 8. פרטים וכרטיסים כאן