ערוץ 14 זורע שנאה ופחד ומעודד פגיעה בלהט"ב. יש להוקיע אותו
מגזין ערוץ 14 פרסם כתבת שער מפוקפקת ורצופת שקרים נגד הקשת הטרנסית ותהליכי התאמה מגדרית. נטע גלנץ, טרנסית ומורה בחטיבת ביניים, חושבת שא.נשים כמותה שרק רוצים לחיות בביטחון ולהתקיים, נמצאים בסכנה בגלל השיח האלים שהערוץ מקדם // טור אישי
בערוץ 14 החליטו לעלות מדרגה ולהתעלל בקהילה הטרנסית; בפרסום מעורר חלחלה שלא יבייש פרופגנדה אנטישמית מתקופת מלחמת העולם השנייה, יצרו ב-14 שיח של קנוניה וקונספירציה על חשבונן וחשבונם של ילדים ונוער.
זה לא צריך להפתיע אותי. אני מכירה את הרטוריקה הזאת מארה"ב; שנת 2023 היא השנה שבה עברו הכי הרבה חוקים כנגד הקהילה הטרנסית במדינות השונות. 50 חוקים בערך, מאיסור על שינוי סעיפי מין ומגדר במסמכים רשמיים ועד מניעה של טיפול רפואי מציל חיים ומאושש מגדר. אבל זה עדיין מפתיע. וזה עדיין כואב.
כמורה ורכזת בחט"ב אני פוגשת יום יום את הנוער שלנו. אני זוכה לראות אותם.ן גדלים, זוכה לחנך אותם ולצפות ביכולת שלהם להכיל, לקבל ולאהוב. בגיאוגרפיה, (המקצוע שאותו אני מלמדת) מתאפשר לי המון מקום לחינוך ולמידה משמעותית. מתהליכים גלובליים, מדיניים וכלכליים ועד אהבה לטבע ולכדור הארץ. התלמידים שלי כבר יודעים, שמוטלת עלינו אחריות לסובלנות וקבלה, ולעולם יש דרכים להראות לנו כשאנחנו פוגעים בו. מזג אוויר, שריפות, התחממות גלובלית, עוני, רעב מחלות ועוד.
ערוץ 14 הוא דוגמה לאחד החוליים של החברה שלנו. הוא זורע הרס ופחד. הוא מעיד על החברה שלנו שלא מטפלת בנגע, ואף גרוע מכך, מעודדת אותו. אנחנו חייבות וחייבים להוקיע אותו על מנת להבטיח חיים של ביטחון ואחריות כלפי אנשים ונשים בחברה שלנו ובמיוחד למען הילדים והנוער שלנו.
אחת המיומנויות שאני מלמדת את התלמידות.ים שלי היא חשיבה ביקורתית. בעידן של הצפת מידע, וחשיפה מיידית אליו בכל שנייה, אני חשה אחריות להעניק להן כלים של ביקורת ובחינה מעמיקה של המידע אליו הן נחשפות. ואם בביקורת עסקינן, אז בואו נתייחס לכתבה, או יותר נכון לפייק המוחלט ורצוף השקרים הזה, כפי שעשו יפה באגודה למען הלהט"ב בפוסט המצ"ב מפייסבוק:
אולי זה לא היה ברור, אבל אני אישה טרנסית ויכולה להעיד עד כמה התהליך שעברתי הציל אותי. תהליך לא פשוט, שמכיל בחובו לא מעט כאב וסבל, אבל איזה תהליך משמעותי (ובשבילי הכי משמעותי) לא מכיל כאב וסבל. הרצון לחיות באופן בסיסי בגוף שלי, פשוט לנשום ולהתקיים במרחב היה עינוי מתמשך לפני התהליך.
אלמלא הנשים במשפחה שלי, החברים והקהילה סביבי, אני לא חושבת שהיתי כאן היום. כששואלים את אימא שלי האם היו סימנים מקדימים לעניין המגדרי שלי או האם היא ידעה או הבחינה במשהו לפני, היא עונה עם חיוך שלא. אבל אז היא מוסיפה ואומרת "אני יכולה לספר לכן איך נטע הייתה לפני התהליך; נערה מסוגרת, דיכאונית, ללא חברים וללא חברות. אדם שלא באמת חי או חווה את המציאות. ולאחר התהליך היא אישה אקטיביסטית, מלאת חיים, שצריך בכוח לנתק אותה מהעשייה והפעילות שלה כדי שתנוח קצת".
ולערוץ 14 אני רוצה לומר: כך לא מנהלים שיח. כך לא עושים עיתונות אחראית. כך יוצרים שנאה. כך יוצרים פחד. כך מעודדים פגיעה ויוצרים הסתה. והנוער שלנו בכלל והלהטב"י בפרט משלם את המחיר, א.נשים כמוני שרוצים לחיות בביטחון במדינה, שלא ביקשו יותר מלהתקיים בכבוד, נמצאים בסכנה בגלל חוסר האחריות והשיח האלים שאתם מקדמים. תתביישו.