אנחנו. צריכות. פארק. והמתחם החדש בפלורנטין הוא לא פארק

לפני יותר משנה החלה עיריית תל אביב-יפו לעבוד על פארק אלוף בצלות, הגינה החדשה והחבויה של פלורנטין, שנפתח ממש לפני כמה ימים סוף סוף לציבור הרחב היכן שפעם הייתה רק סמטה מטונפת ששימשה כמגרש חניה. אז כוונות טובות ברור שהיו, כותרות מרגשות על מרחב ציבורי ירוק פורסמו, תהליך שיתוף ציבור פעיל היה, משרד אדריכלים טוב ומנוסה התגייס למשימה. אז איך עדיין יצא שקיבלנו בעיקר אספלט בצבע סגול? 

פלורנטין כל כך צריכה את זה. פארק אלוף בצלות (צילום: נועם רון)

כתושבת השכונה הצפופה ביותר בתל אביב, ההודעה על פארק חדש הייתה מרגשת במיוחד. עם כל הקסם של פלורנטין, המרחב הציבורי בה מוזנח ביותר, אפור ביותר ולא מאפשר שהייה של ממש. הרחובות הצרים בחורף מוצפים מגשמים, ובקיץ מתמלאים בגשם של מזגנים, הצבע הירוק מגיע אולי מהגרפיטי שעל קירות הבניינים כי עצים לא נמצאים פה ברחובות, מה שאומר שגם אין בהם צל. וגינה, אפילו רווח קל, הפוגה, ברצף הבינוי, היא עניין נדיר ביותר במרקם העירוני השכונתי. כשכבר יש כזאת, כמו ברחוב החלוצים למשל, היא מוקדשת לכלבי השכונה (וכאלה יש פה כמעט כמו אנשים). 

אז פארק?! ירוק?! במקום חניון?! על שטח השוק ההיסטורי?! לבני אדם?! איזה אושר. על הנייר, פרויקט מופלא של העירייה שממשיכה לייצר מרחבים ציבוריים. רק שקשה לקרוא לסמטה הזו פארק. הפרויקט, שיושב על קצת פחות מדונם בחלק המחבר בין רחוב הרצל לרחוב השוק והוכרז כשטח ציבורי ירוק, מתהדר בעיקר במשטח אספלט סגול. ואנחנו חשבנו שאחרי שצבעו את האספלט בשוק לוינסקי, הבינו שזה רעיון גרוע לצבוע אספלט, שכן גם אם בהתחלה זה נראה טוב, אחרי שבועיים הוא מתלכלך, דוהה, ונראה הרבה יותר רע ממצבו האפור והטבעי. ואם אתם לא מעוניינים במצבו הטבעי, אז אין שום סיבה להשתמש בו.

מדבר של אספלט סגול? באמת תודה, לא הייתם צריכים. פארק אלוף בצלות (צילום: נועם רון)

בשאלונים שהועברו לציבור באירוע שקיימה העירייה בפברואר 2022 ונועד לשמוע את צרכי התושבים ולשתף אותם בתהליך, עלו מספר קריטריונים שהיו אמורים להוות את הבסיס לתכנון. הראשון היה צמחיה, דשא ועצים שחסרים מאוד באזור. השני היה צל. השלישי היה מקומות ישיבה. אחד הדברים המרכזיים ביותר שעלו בתהליך הוא הבקשה להפוגה בבטון ובאספלט המאפיינים כל כך את השכונה. יותר מ-300 התושבים שהשתתפו באירוע הביעו את דעתם וציירו את הפנטזיה שלהם לגבי הפרויקט החדש. הם ראו ברוחם היצירתית הרבה דשא, גינות תבלין קהילתיות, בריכות נוי, צמחיה עם פרפרים וציפורים, ואזור שקט, בטוח ונעים לשהות בו.

התושבים ביקשו ירוק. מתוך מסמך "שיתוף ציבור מתחם אלוף בצלות" שפרסמה העירייה ב-2022

ובכן צמחיה, דשא ועצים הם בדיוק מה שאין מספיק בסמטה/פארק הזה. כנראה שעל פחות מ-20 אחוז מהשטח נשתל דשא, שכבר עכשיו, מספר ימים מהפתיחה, מלא בבורות של כלבים. גינת תבלין קטנה נשתלה באחת הפינות, בריכת נוי כאמור לא נכללה בתכנון, שלושה עצים חדשים בלבד התווספו, ומוקמו המון, המון מקומות ישיבה תחת שמשיות, שבינתיים – נותרים ריקים.

נראה כמו פינה שמזגן טפטף עליה, אבל זו גינת תבלין. פארק אלוף בצלות (צילום: נועם רון)

אז הבנו שירוק, לצערנו הרב, זה כבר לא יהיה. מה כן? כל שנותר לנו לקוות הוא ששלב ב' של הפרויקט, בו ישפצו את חזיתות הבניינים בסמטה, יהפוך אותה למדרחוב תוסס ומגניב עם סטודיואים ליוצרים, בתי קפה וגלריות כמובטח. אם כי פלורנטין רוויה בכאלה. מדרחובים תוססים יש לנו פה בשפע, גם ברים, גלריות של אמנים ובתי קפה. תמיד כיף שיש עוד, בטח במקום חניונים, אבל כל שביקשנו, קיווינו, פינטזנו, היה לפיסת דשא חמודה ומתוקה עם כמה עצים להתפנן בה, לעשות בה פיקניקים, לשתות בה קפה בבוקר, או לקרוא בה ספר.

בכל זאת שיפור דרמטי, כן? סמטת אלוף בצלות לפני (צילום: גוגל מפס)

מרחבים ירוקים מעירים לתחייה את החיים העירוניים, הם משפרים את בריאות הגוף והנפש והם קיימים בכל עיר טובה ומתוקנת בעולם. אצלנו, הם נמצאים בשוליים. פארק הירקון, פארק צ'ארלס קלור ופארק דרום הם מרחבים נהדרים אך רק מעטים מאיתנו גרים בקרבתם. בלב העיר, אנחנו מסתפקות בשדרות עם רצועת דשא, שתוססות ומעולות ככל שיהיו, הן לא פארק. ואנחנו. צריכות. פארק.