כן, זה בר יין. אבל הוא של השפית לילך רווה. והוא וייטנאמי אש

תל אביב כמנהגה נוהגת, כך שעוד יום עובר, עוד בר יין צץ. אלא שהפעם לא מדובר בבר יין מפונפן עם מפות לבנות ונרות נוטפי שעווה, וגם לא באחד שיגיש לכם רק גבינות ונקניק – אלא בבר יין המבוסס על אוכל רחוב ויאטנמי. לבאן מי נונג, הוויאטנמית האהובה של רחוב הרכבת, נולד בר יין, שמתפקד גם כחנות יין, ושמו בישראל – פטיט. קפצנו לשתות ריזלינג ולזלול וונטון. תודו שזה שילוב משגע.

>> אלעזר טמנו מגשים את חלום האפרו-פיוז'ן שלו במסעדת פופ-אפ

יובל סופר ודן קרייצר הם שני צלעות מתוך המשולש שהוא ראשי באן מי נונג, כאשר הצלע האחרונה היא השפית לילך רווה יערי. היא מובילה את האוכל, ולהם יש רקורד מפואר בתחום חיי הלילה והאלכוהול (AKA44, גסט רום, ג'ין קלאב סופרים, וואן). כשבחודש מרץ האחרון המסעדה עברה לחלל הגדול והנוכחי ברחוב הרכבת, הם הבינו שמין הראוי כי חלק מהחלל המרווח יוקדש לאלכוהול. ואם כבר אלכוהול, אז שיהיה יין.

באן מי לצד יין. פטיט. צילום: נדב אוחנה

האם העיר הזו באמת צריכה עוד בר יין? לא ממש. אך השלושה דמיינו לעצמם מקום שכונתי ומהנה, שיתפקד בשעות היום כחנות יין ובערב יתאים לזוג שיוכל להגיע אליו בכפכפים, ולשבת על בקבוק ב-79 ש"ח. מקום שלא יהיו בו דיבורים על זני הענב, חלקות וכרמים, אלא פשוט יין טוב ונגיש בלי דוואינים מיותרים. לשם כך הם חברו לאנשי אלכוהום גרופ, ובנו יחד איתם תפריט יין עשיר ומגוון, שנע במחירים שבין 79-250 ש"ח לבקבוק, עם יינות מהארץ ומהעולם. "אין הרבה מקומות וברי יין שיש בהם בקבוקים מתחת ל-100 ש"ח, בזכות אלכוהום התאפשר לנו להביא טווח מחירים סביר בעיקר כי הכל נורא יקר מסביב, ואני באמת רוצה שזוג יישב פה על בקבוק יין ונשנושים, וייצא עם חשבון של פחות מ-200 ש״ח. התפריט שהרכבנו מראה שזה אפשרי", מספר גיא גורן מאלכוהום גרופ.

אז מה בתפריט? אטיטיוד של פסקל ג'וליבה, סוביניון בלאן מטוריין שבעמק הלואר (125 ש״ח לבקבוק), ברברה ד׳אלבה של ג׳אקוזה פרטלי (33 ש״ח לכוס, 99 ש״ח לבקבוק), פרימיטיבו סאלנטו אגריקולו של פאלו לאו שבפוליה (79 ש״ח לבקבוק), מרלו מקומי של יקב קדש ברנע מרמת הנגב (95 ש״ח לבקבוק), בראנקו, לברדורס די פטורייה שבעמק הדורו (85 ש״ח לבקבוק) ועוד רבים וטובים שעוד יצטרפו בהמשך .

מחכים לבראנץ'. פטיט. צילום: גיא גורן

את תפריט האוכל הרכיבה לילך רווה יערי, מתוך מחשבה על נשנושים בנוסח ויאטנמי שיחמיאו ליין, ויתאימו לאווירה הקז׳ואלית במקום. יובל סופר מספר כי תוך כדי הניסיונות השונים להרכיב את התפריט, הם הבינו כי "קודם כל אוכל ויאטנמי הוא מצמיא, ונע במנעד שבין חריפות, מליחות, מתיקות ואוממי. גילינו שהטעמים האלה בהחלט מחמיאים ומתאימים ליין". גם אנחנו גילינו שיין לא הולך רק עם נקניק וגבינה. בתפריט האוכל, שנמצא כרגע עדיין בשלבי הרצה, איתרנו נכון וונטון פרגית (42 ש"ח לחמש יחידות), סלט חסה עם וינגרט חרדל, תמרים ואגוזים (44 ש"ח), שרימפס עם בצלים כבושים וסרירצ'ה (52 ש"ח), פטה כבד שניחן במרקם חמאתי, טעים ונעים שמוגש עם לחם, קורנישונים ושאלוט מוחמץ (56 ש"ח), טרטר שייטל עם קפיר ליים, למון גראס, ויניגרט, שמן זית, צ'ילי מותסס והדרים (56 ש"ח). 

נסו את זה ותהיו חייבים לשתות. פטיט. צילום: גיא גורן

לקינוח עם היין המתוק יותר תוכלו להזמין ברד פודינג עם חלב קוקוס, אננס וקפיר ליים (28 ש"ח), והבונוס היפה – אפשר גם להזמין מהתפריט הקבוע של באן מי נונג, המורכב מכריכי באן מי מהטעימים שבנמצא, מנות בון מסורתיות, סלטים ומנות קארי. ובכל זאת, החבורה לא שוללת את האפשרות שיגישו בפטיט גם גבינות ויין, "אנחנו רוצים להיות קלילים וקז'ואליים, ושכל אחד ימצא את עצמו פה. ואם אוכל ויאטנמי הוא נישה שפחות עובדת ללקוחות מסוימים, אנחנו רוצים לתת מענה בעבורם אבל עדיין לשמור על הייחודיות והשפה שלנו. לכן נכניס גם נשנושים יותר "שגרתיים" בהמשך". וזה לא הכל, כי בעתיד הם גם צפויים להתחיל להפעיל בראנץ', המילה האהובה עלינו בשפה העברית, למרות שהיא בכלל באנגלית, ולא באמת מילה.
פטיט, הרכבת 18, ראשון-חמישי 18:00:00:30 או עד אחרון הלקוחות (שעות פתיחה בהרצה, בהמשך גם בסופ״ש)