פלורה: בנקסט-דור של לונל אין אף מנה שחוצה את קו ה-50 ש"ח
המרענן הרשמי של הקיץ כבר כאן, והוא לא עולה כל כך הרבה: פלורה, האחות הקטנה של לונל, משתמשת בחומרי הגלם וכוח האדם של מסעדת האם כדי לייצר מנות שבכל מקום אחר היו עוברות בקלות את ה-80 ש"ח, אבל פה מקבלות תמחור הגיוני. "אני רוצה שאנשים ירגישו בנוח לבוא לפה בכפכפים בחזרה מהעבודה"
הזמן עובד אחרת בישראל. אולי זה מרגיש כמו אתמול, אולי זה מרגיש כמו לפני שנה – אבל חלף רק חודש בודד מאז המלחמה מאיראן החלה. אנשי לונל זוכרים את הזמן הזה היטב – הבעלים עמרי קאופטייל והשף ינון אלעל החליטו דאז להשאיר את לונל פעילה גם בימי המלחמה. את שערי המסעדה הם פתחו מבלי לדעת אם וכמה אנשים יבואו, אבל עם 80 ק"ג טונה בלופין שמחכים במטבח, השניים לא היו מסוגלים לשבת בבית בחוסר מעש. לאורך ימי המלחמה הזו, השניים עבדו להתאים אט אט את התפריט הקבוע למצב החירום, הן מבחינת היצע פחמימתי מנחם, והן מבחינת מחירים, שצנחו בימים מסוימים מתחת לקו ה-50 ש"ח. ואז הם גילו עולם חדש בפלורנטין.
הצעדים האלו, שנועדו להשאיר את העסק בחיים גם בימי חירום, הביאו ללונל קהל חדש מהשכונה – כאלו שלרוב לא מגיע למסעדה, או שמבקר בה רק באירועים חגיגיים. ואז האסימון נפל, ואנשי לונל הבינו שהם לא רוצים שהאוכל שלהם ישאר כמותרות. לכן החליטו לפתוח מסעדת נקסט דור בשם "פלורה", שממוקמת כ-20 מטר במורד רביעיית פלורנטין ממסעדת האם, שם תוכלו לטעום את האוכל הנפלא של ינון, ללגום דרינקים מהנים ולהינות מאווירה קלילה יותר ממסעדה מהוגנת. ובהתאם למסקנות החדשות, יש רק חוק אחד במקום – אף פריט בתפריט לא עולה על 50 ש"ח. אהבנו.
"אני רוצה שאנשים ירגישו בנוח לבוא לפה בכפכפים בחזרה מהעבודה", מסביר קאופטייל, "שאנשים מהשכונה שמסעדות הן לא הבילוי הקבוע שלהם יבואו לאכול ולשתות טוב, ולראות שזה לא חייב להיות יקר". אז מה תקבלו תמורת עודף משטר של טשרניחובסקי? מנות קלילות וטעימות כמו פוקאצ'ה שיוצאת מהטאבון עם שום קונפי, קריספי רוזמרין, שמנת חמוצה וזעתר ב-32 ש"ח או קונפי סלרי מקורי וערב לחיך בקרם פטה (38 ש"ח), כאשר ניוקי מענג (שמוכן בתנור אבן) עם מנגולד וגבינת צאן יהיה המנה הכי יקרה פה, עם תג של 50 ש"ח. גם סלט קצוץ עטוף בקרפצ'יו של טונה אלבקור וגבינה ב-42 ש"ח יספק רעננות מתבקשת, ויש גם מנת סשימי דג ואבוקדו שמוגשת עם לחם מחמצת (גם הוא מאותו תנור אבן), עם סלט רוקט חמוץ ולאבנה ב-48 ש"ח. בגזרת המשקאות תוכלו לשתות נגרוני ב-42 ש"ח, וויסקי סאוור ב-38 ש"ח, כוסברה זעתר סמאש או ניו יורק סאוור ענבים ב-44 ש"ח, וגם יינות מצרפת, איטליה וספרד במחירים שנעים בין 32-40 ש"ח לכוס ו-120-150 ש"ח לבקבוק.
המנות מאופיינות באווירה קלילה וקז'ואלית יותר מהתחכום של לונל, כך שכמעט ולא תראו כאן נגיעות תימניות (חוץ ממנת הלהיט לחוח קטאייף ממולא בשר טחון, 48 ש"ח), והטכניקות בהחלט יותר בסיסיות – אך ידו המיומנת של אלעל בהחלט מורגשת בבנייה נכונה, הטעמים מצוינים וניתן לומר שפלורה סוגרת פינה לבילוי טעים ומהנה, כזה שמצליח להשביע אבל גם נותר בגבולות המחיר הסביר. דוגמה מצוינת לכך הן מנות הדג הנא שבתפריט, שעל אף מחירן הנמוך לא מוגשות בגודל זערורי בכלל, ומרגישות מושקעות ומתובלות היטב. בכל מסעדה אחרת היו בקלות מתמחרים אותן ב-70-80 ש"ח ואף צפונה, מה שמעלה את השאלה המתבקשת – איך הם עומדים בזה?
"אם לא היה לנו את לונל, לא היינו יכולים לאפשר את זה", מסבירים השניים. "אנחנו בעצם משתמשים במטבח ובחומרי גלם של המסעדה, וגם בכוח אדם ובצוות. אין פה אקסטרה טבחים ואין פה שירות – מזמינים מהקופה, והאוכל מוגש בצלחות מתכלות, מה שגם מייתר את שוטף הכלים". עם מחירים שראוי להתגאות בהם (המספרים מודפסים בגדול על התפריט), אווירה קז'ואלית לשעות ערב ובהמשך, כך מבטיח אלעל, יהיו גם פיצות מתנור האבן הנודע, פלורה מבית לונל מרגישה לנו כמו המרענן הרשמי של הקיץ. מוזמנים לחגיגה.
המעון 5. שני-חמישי בין 18:00-23:00. שישי בין 12:00-16:00