צדק תחבורתי: שמירי רגב תתקף את הרב-קו אם היא רוצה. אני סיימתי

מה עוד יש להגיד על יעל בר זוהר, מיה דגן וחברותיהן לעולם משפיעניות מטעם הממשלה, שנרתמו לרפורמת "צדק תחבורתי" (חחחחחח) של מירי רגב. זה שקוף שהן לא מכירות את קו 25 הארור, לא תיקפו רב קו מעולם או צעקו בלחץ "נהג! נהג!" כשהוא שוב לא עצר בתחנה. יודעים מה? אם במהלך השנתיים האחרונות מישהי מהן הואילה אפילו פעם אחת לכתת את רגליה החטובות לתחנת אוטובוס ללא צל, הרימו יד לנהג כדי שיעצור, התחככו בזרועות הציבור המיוזע בשעות העומס והתנדנדו על ידית תלושה לאורך נסיעה שלמה – זה אפילו יותר גרוע. כי זה אומר שהן יודעות עד כמה נסיעה בתחבורה ציבורית בארץ היא סיוט. כנראה שהדרך לחשבון הבנק רצופה בשקרים.

>> תשדיר שירות סקסי לחוליגנים או משל להקצנה של הימין הישראלי?

עד לפני כמה שנים עוד היה הגיוני להגיד פה שתחב"צ הוא הדבר היחיד שעוד זול במדינה. היא אמנם היתה גרועה, אבל זולה – בטח לעומת ערים אחרות בעולם. ובכן, זולה היא כבר לא, גרועה היא אפילו יותר. לא אשכח את התייר (זוכרים שהיו פעם כאלו?) ששאל אותי איך להגיע לאזור מסוים בעיר, וכשניסיתי להסביר קטע אותי עם המשפט "אין לכם פה תחבורה ציבורית. זה פשוט אוסף רנדומלי של קווי אוטובוס שאין בו שום היגיון". וואלה, צודק.

אז עם המהפיכה של מירי רגב חרדים, ליכודניקים ואמא שלי משלמים פחות, אבל אני ואוכלוסיות רבות מאוד – ותל אביבים אחת ויותר – משלמים יותר ויותר, והתנאים רחוקים מלהשתפר. וברור שמירי רגב יודעת את זה, אחרת לא היתה רצה להלבין את הקשקוש שלה עם שמות כמו "צדק תחבורתי" ואינפלואנסריות מהשורה שנדהמנו שהשתתפו בזה ללא שום התנצלות.

פעם קראתי שהפרופיל הנפוץ ביותר של גנב ממוצע הוא דווקא לא מישהו משכונת עוני שגונב אוכל מהסופר, אלא בחורות לבנות צעירות ופריבילגיות שלא רואות בסכום זעום של כסף כל משמעות. לכן הן יגנבו סוכריה, או יתחמקו מתשלום מזערי, או לא יתקפו את הרב קו. מאז אני מקפידה לתקף באוטובוס דרך קבע, חלילה לא ליפול לתדמית. אבל מאז שהמחירים עלו (ויוסיפו לעלות בחודש הבא), אני בדילמה. כבר צצו יוזמות לא רשמיות שקוראות להפסיק לתקף את הרב קו, ולמרות שאני לגמרי בעדן, הן מעמידות אותי ואת ערכי בסימן שאלה.

האם אני אמיצה מספיק כדי לא לשלם, ולהתמודד עם פקח ואיום קנס? האם אשב נסיעה שלמה בלחץ לרגע בו יעלה הפקח, רק כדי למהר עם הסמארטפון למכונת התשלום? התחושה העיקרית היא ששוב לא שמים עלינו. שפרייארים לא מתים, ושגם הפעם גורלו של הישראלי היצרן לממן את הקואליציה, ועכשיו גם את יב"ז. כאן נשאלת השאלה – מה עלינו לעשות? איך מתנגדים לחוסר צדק התחבורתי, או לכל הפחות, איך הופכים אותו לצודק באמת?

שמעתי על לא מעט אנשים (כמה מחברי הטובים ביותר) שכבר החליטו שהם מפסיקים עם התחב"צ – עוברים לאופניים, לאוטו שיתופי או אפילו לגט טקסי. אבל זה לא פתרון מספק למי שרגיל או חייב להתנייד בתחבורה ציבורית, כך שכנראה אבחר במחאה הכי מינימליסטית שאוכל – אני לא אתקף, אלא אם מגיע פקח. זה בדרך כלל עובד, וגם אם יש קנס, מדובר בכ-90 עד 180 ש"ח, שהחל מחודש הבא אומר שתוך 10-20 נסיעות לא מתוקפות, הסכום יוחזר. על אפך וחמתך רגב, גונב מגנב פטור. שטויות, היא בטח לא תשים לב, היא עסוקה יותר בחוסר הזמנה לחתונה של נתניהו ג'וניור והטיסה הבאה. היא פשוט לא שמה עלינו.