דווקא שרמוטות. כי לא הבנתם כלום
למרות הדיון סביב עידון שמה של צעדת השרמוטות, יותר ויותר נערות גדלות אל תוך המסר הברור שלה. צפו בתמונות
צעדת השרמוטות הוציאה לרחובות היוקדים כעשרת אלפים נשים ואנשים בשישי האחרון, בהן בלטו נערות רבות שמתבגרות אל תוך המסר שלה. זה לא ברור מאליו, במיוחד בימים בהם מתקיים דיון מסרס בצורך להחליף את המילה "שרמוטות" במילה נעימה יותר.
מי שמצדדים בשינוי שמה של הצעדה לא מבינים את מהותה. ראשית, זהו ניכוס מחדש, ריקליימינג של המיניות הנשית. "שרמוטה" היא כבר לא מילת גנאי, ובטח שאינה מספקת הצדקה לאונס או כל פגיעה מינית אחרת. הנשים שמוכנות להסתכן ולפעול נגד הקונצנזוס החברתי, להזדהות עם מילה כל כך מתסיסה, הן הנשים האמיצות שמובילות את המאבק הפמיניסטי והן הפנים של השינוי החברתי. אין אף דבר מעודן באלימות מינית, ולכן אין סיבה שהמאבק נגדה יהיה מעודן. חוץ מזה, בלי פרובוקציה כנראה שלא הייתם שומעים על זה בכלל.
צעדת השרמוטות – כל התשובות שחששתם לבקש
הנשים המשתתפות במצעד לוקחות את השליטה במיניות שלהן ובאמצעות גופן מקדמות ערכים פמיניסטיים, בדגש על המאבק באלימות מינית. הן לא מתפשטות כדי לרצות גברים, להיפך: המסר המתחדד בחשיפת העור ובכיתובים על הגוף הוא שלגברים אין זכות על גופן של נשים, לא חשוב איך הן לבושות; שמלה, מחשוף, חוטיני. המסר בצעדה ברור: לא זה לא, אונס זה פשע, ומיניות של נשים היא שלהן בלבד. החשיבות הגדולה של הצעדה היא הבהירות בנושאים מורכבים.
אני בחרתי ללכת חשופה למדי, עם כיתוב על גופי: "גן מאיר, גיל 14, קיפאון, אונס". נשאתי על עצמי את תמצית הסיפור שלי וצעדתי בגאווה יחד עם אלפי הנשים הללו. אני לא לבד בסיפור שלי. כולנו יחד, כולנו חזקות, כולנו יכולות לדרוש ביטחון ולעשות שינוי אמיתי.
