"גם כשהמצב ישתפר, ההתנהלות תהיה בחוץ ולא בפנים; מי שהזמין 8 חצאים בערב יזמין 2"

אריאלה בבר, מאחוריה העבודות על הרכבת הקלה. צילום: איליה מלניקוב
אריאלה בבר, מאחוריה העבודות על הרכבת הקלה. צילום: איליה מלניקוב

אשת חיי הלילה אריאלה לאנדה ('בית אריאלה') לא האמינה שתצטרך להציע אוכל כדי לפתוח שוב את הבר, מודאגת יותר מהמצב הכללי במדינה מאשר ממצבה האישי וחוזה תרבות פנאי מעט אחרת לאחר המגיפה. כך או אחרת, כשתפתח - ביבי לא מוזמן

29 בנובמבר 2020

מפגש הדרכים הרכבת-יהודה הלוי החל לתפוס צורה בזמן האחרון. לאחר תקופה ארוכה, הוסרו החומות שנבנו בגלל עבודות הרכבת הקלה, הכבישים נסללו ונפתחו ורכבים החלו למלא אותם. המדרכות והשבילים עדיין בעבודה. צמוד לשם ממוקם 'בית אריאלה', הבר כמובן, לא הספרייה. הוא סגור מאז שהחל המשבר למעט רגעי האופוריה שחווינו אז לאחר הסגר הראשון כשאמרו לנו לצאת לבלות.

את המקום מחזיקה אריאלה לאנדה, מלביאות סצינת הלילה בעיר, עם ותק במינרווה, בג'ואיש פרינסס ובמנזר ועם נוכחות תמידית בכל מסיבה טובה; מה שהפך למעין סטמפה של איכות: "אריאלה הגיעה? אה, מגניב, כנראה שאנחנו במקום הנכון". גילוי נאות: אני חבר שלה, לקוח קבוע, ורואה בה לעתים דמות הורית (סליחה ארי); גילוי נאות נוסף: אני רחוק מלהיות ייחודי עם זה. היא גידלה וחיברה דורות של א/נשים שישבו אצלה על הבר. היא גם ראתה וחוותה דבר או שניים בסצינה המקומית, אבל שום דבר כמו זה. כמו הקורונה המזורגגת.

יש לך מושג מתי את הולכת לפתוח?
"לא. בגדול הלכתי והשקעתי המון כסף בבניית מטבח חדש ובשינוי הרישיון למזנון, כדי שאוכל לפתוח לטייק אווי. כל הראש הוא לכיוון הזה, כי נראה לי שגם אם המצב ישתפר ההתנהלות תהיה ברובה בחוץ ולא בפנים, מה גם שאנחנו מדינה חמה. הבעיה היא שגם לזה עושים בעיות כי יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה: פקחים נותנים דו"חות על ארגזים של תנובה שמונחים ליד הבר/מסעדה, אבל המשטרה אומרת שזה בסדר, כיסא לא יכול לתפקד כשולחן ולא ברור אם מדרכה היא כן או לא מקום הושבה. אני שומעת את זה מחברים מסעדנים. ממילא מי שפתחו לא מרוויחים מזה. מבחינתי אישית, בגלל הרכבת הקלה גם אם אעשה טייק אווי זה לא נעים לשבת כרגע מול אתר בנייה. אתה רואה את הטרקטורים ואת החריץ של הפועלים".

"הלילה מכתיב את הצעדים": בילוי לילי עם אריאלה לאנדה

חיות בר: הכירו את הנשים שמנהלות לכם את חיי הלילה

חופשי זה לגמרי בפאב: 12 מקומות בילוי שלהט"בים ירגישו בהם בבית

למה בעצם מבדילים בין ברים לבין מסעדות שפתוחות לטייק אווי?
"ההבדל הוא בסוגי הרישיונות, למכירת אלכוהול בלבד או גם להסעדה. אז מה שרוב הברים עשו, אלה שלא נפלו, זה לשנות את ההגדרות של הרישיון, שזה אומר עוד 7,000 ש"ח ובנוסף לזה כל הנלווים: אישור מכבי אש, מצלמות, אישור אדריכלי ועוד ועוד – הדברים האלה עולים כ-30 אלף ש"ח. אז למי שחסך ויש לו כיסים עמוקים משקיע – ומי שלא אומר 'די'. יש אנשים כמוני שמחויבים לחוזה כך שאני לא יכולה לעזוב סתם ככה כי בא לי".

חשבת מתישהו לצפצף על ההנחיות?
"לא, לא חשבתי על זה. לא כי אני לא מרדנית מטבעי, אני יכולה ללכת ברחוב בלי מסיכה ולעשן במקום סגור. אבל יש הבדל בין לקחת אחריות על החיים שלי לבין לקחת אחריות על אנשים אחרים – ולגבי זה אני לא בעניין".

אריאלה בבר. צילום: איליה מלניקוב
אריאלה בבר. צילום: איליה מלניקוב

זכורה לך תקופה עגומה כזו בדברי ימי חיי הלילה בעיר?
"לא. לפני עשרים שנה כשהייתי במינרווה חפרו את אלנבי, אבל לא היתה איזו סכנה בריאותית. שיחקנו כדורעף באמצע אתר הבנייה, היה כיף. אמנם הפסדנו קצת לקוחות כי היה קשה להגיע למקום פיזית, אבל לפחות לא היתה מגיפה".

אריאלה אשה אופטימית, שמחה מטבעה, גם בעיצומה של מגיפה ושל עבודות על הרכבת הקלה. היא מראה לי את עבודות השיפוץ בבר, את המטבח החדש שהקימה מאחורי הבר ואת הצביעות למיניהן – הרוב מעשה ידיה וחברותיה. הביורוקרטיות חונקות, המענקים רחוקים מלהספיק אבל היא חושבת על דברים גדולים הרבה יותר, כאלה שלא קשורים אליה ישירות אלא לכולנו. "אני לא חושבת שיהיה אי פעם מיתון כמו זה שעומד לבוא אלינו אחרי המגיפה. אנשים עוד לא שם: הם מרגישים חנק בגלל המצב הנוכחי, אבל מבחינה כלכלית אנחנו לא מודעים עד כמה הדבר הזה משמעותי עבורנו. אנשים שלא שילמו עד עכשיו משכנתא, כאלה שלוקחים הלוואות שיצטרכו להחזיר אחר כך".

ועדיין, חשוב לה לציין ש"זו תקופה מדהימה מבחינת אנשים. הם עושים את מה שהמדינה לא מצליחה. נכנסים מתחת לאלונקה. בפתרונות רווחה, בקופסאות אוכל, בבדידות. אני שומעת על יוזמות מדהימות. חבל שאנחנו עושים את זה בעתות מצוקה ולא כל הזמן, למרות שאלה דברים שהמדינה שלנו צריכה לעשות".

איך זה ישפיע על העסק אחרי שיוסרו המגבלות?
"אני חושבת שאנשים שקנו שמונה חצאי בירות בערב יצאו עכשיו לשני חצאים. הם עדיין יצאו כי בבסיסנו אנחנו יצורים חברתיים, אבל אני לא חושבת שהם יבזבזו כמו פעם. עכשיו כולם מזמינים מוולט וממסעדות טובות אבל זה מתאזן כי ההוצאות שלהם יותר נמוכות; החיים פחות בזבזניים ויוצאים פחות. אנשים משלמים כרגע כסף על אוכל ואלכוהול, מוות וחיים. לשתות אלכוהול זה כמו שריר שאתה מפתח – 'נגעת-נסעת'. אנחנו לא נשב ספונים בביתנו, נצא ונסתובב. בהתחלה אולי קצת פחות ואחר כך נחזור להרגלים הישנים שלנו. מי שסחי יחזור להיות סחי ומי שמשוגע יחזור להיות משוגע. זה לא ישנה סדרי עולם, גג יביא את קץ האנושות יותר מהר ואולי יגרום לכך שביבי יעוף כבר", היא מציינת בצחוק, או שלא.

מה השתנה אצלך בתקופה הזו מבחינת לקחים אישיים ותובנות?
"עד עכשיו לא חשבתי שאצטרך אוכל בבר – אבל עכשיו הבנתי שכן. עד עכשיו לא חשבתי שאני אצטרך להתאמן כדי לא לשקוע בספה – עכשיו כן. עד עכשיו חשבתי שסמים זה מגניב – אז זה כבר לא. עד עכשיו חשבתי שאלכוהול לא משפיע עלי ביום למחרת – היום הוא כבר כן. עד עכשיו לא חשבתי שאצטרך את העזרה של ההורים – עכשיו כבר כן. עד עכשיו חשבתי שאולי אקנה דירה – עכשיו כבר לא".

כמו לחזור אל הרמקול השמאלי ברחבה. מסיבת האופניים של FIT (צילום: גאיה סעדון)
כמו לחזור אל הרמקול השמאלי ברחבה. מסיבת האופניים של FIT (צילום: גאיה סעדון)

לדעתך לחמו מספיק בקליקה של חיי הלילה והברים?
"יש שתי קטגוריות, המסעדנים וחיי הלילה, עכשיו שניהם במחאה נגד ביבי. הם מנסים לקדם יוזמות שונות, למשל ריקודים בשטחים פתוחים ורכיבת האופניים הקבוצתית FIT. להגיד לך שצעקנו מספיק? אני חושבת למען האמת שיש דברים הרבה יותר חשובים כרגע מעניינו של מועדון או בר כאלה או אחרים. חשוב יותר להבריא את הכלכלה החולה, את מערכות החינוך והבריאות החולות. ישנם דברים עצומים יותר מאשר ההנאה של לשבת על בירה. בינתיים אפשר לקנות בירה בפיצוציה, אני אומרת את זה למרות שזה מנוגד לעסק שלי. אנחנו חיה סתגלנית, מתרגלים לכל שיט שנותנים לנו. אמרו לנו רכבת קלה – חיינו עם הרכבת הקלה; אמרו שאלפי עכברושים יסתובבו – התרגלנו גם אליהם. אבל אסור שנתרגל לדבר אחד וזה מנהלים גרועים כי זה ישפיע לא רק על העתיד שלנו אלא גם על זה של ילדינו".

מה הדבר הראשון שאת עושה כשהמקום ייפתח באופן מלא?
"אשמח לראות מלא אנשים, שייקחו את האוכל ואת השתייה שלהם לכיסאות שהעירייה תפזר פה בחוץ, למדרכה ולמדשאה היפה (שיוקמו בהמשך, ס"ק). ננגן מוזיקה טובה, נעשה רעש לשכנים והכל בהתאם להנחיות. הכי חשוב".

ביבי מוזמן?
"לא. לא הוא ולא רגב".