העונה של "הכוכב הבא" ממשיכה בהעלאת ההילוך המאסיבית: עוד פחות מחודש יתרחש אירוע הגמר – ותהליך הסינון מואץ. בפרק ששודר אתמול הסתיים רשמית שלב הדו קרב בדרך לשלב הדואטים שיתחיל ביום חמישי. בסוף הערב, שירי אורן ואילון שאלתיאל (המעולה) נפרדו – והותירו אותנו עם 16 זמרים וזמרות במאני טיים של העונה הנוכחית.

חידוש אחד בשלב הזה הגיע בגזרת השופטים: קרן פלס נעדרה בגלל מחלה ומי שנשלף מהארכיון היה מוקי שחזר לעמדת השיפוט, אחרי שכבר היה בה בשלוש העונות הראשונות. מוקי שחזר הוא שופט מהוקצע מאוד, מאוד מקצוען וקפדן, אבל קצת יושב על המשבצת של אסף אמדורסקי במובן הזה. בכל מקרה, אך סימבולי שדווקא בפרק שבו אחד מראשוני הראפרים מגיע לשפוט, ההברקה של התכנית מגיעה מההיפ הופ.

זו היתה נופיה ידידיה, מי שהתפרסמה כזכור בתור סוג של "כפילת נינט" (וגם בחרה שיר שלה, בנוסף לכל), אבל מצליחה לגבש זהות מעניינת – בשלב הקודם, היא הגיעה עם "סחרחורת" של טונה, והפעם היא החליטה לבצע שיר משלה שאותי אישית סחף לגמרי. "חופש ממך" היה קטע ראפ מעולה על פרידה מהכיוון הנשי, והיה בזה משהו מרשים שיצר הרבה מאוד הזדהות. בסופו של דבר היא התקשתה בדו קרב מול הנראטיב (והנשמה היתרה) של טליה סול-אזרזר עם "לראות את האור" הרגשני, אבל למרבה השמחה בכל זאת שרדה את שלב ההדחה.

גם שלום סבג, שלדעתי מאוד הרשים, נאלץ להתמודד מול פייט לא פשוט ברמת הנראטיב – מיכאל לוי, צעיר המתמודדים, בן 16 בלבד. כאן, אני חייב להגיד, הסיפור היה יותר חזק מהמוזיקה. הבחירה בלוי וגם פרגון יתר קצת מצד השופטים עזרו לו מאוד לעבור שלב בקלילות ועשו עוול לסבג שאמנם מגיע עם סיפור פחות "קלאסי" (מישהו שמצליח בחיים ועושה הרבה כסף ואפילו מגיע מאמריקה), אבל לדעתי היה טוב משמעותית מהיריב שלו. גם כאן חוכמת בדיעבד הצילה את סבג, אבל מוטב לא להיכנס לבורות האלה מלכתחילה.

הדו קרב השלישי שהל הערב היה "דרבי אדל", שבו זוהר יעקובי ניצחה עם "Turning Tables" את שירי אורן עם "Rumor Has It", שסימל משהו נוסף בשלב הזה – בחירה קצת משונה להפוך את ביצועי הדו קרב לראוותניים, להוסיף רקדנים או נגנים על הבמה או תפאורות מיוחדות, מה שהיה בלתי נחוץ בעליל. מצחיק שבסוף הביצוע של אורן, הביקורת מצד אסף אמדורסקי היתה ש"היא לא היתה טווסית מספיק בשביל העיבוד", מה שמעורר את השאלה העוקבת: מי בדיוק החליט על השואו המוגזם הזה? לא אתם?

ואם כבר שואו מוגזם – מוטיב חוזר בעונה הזו הוא הניסיון לברוח מהמוזיקה עצמה. הרמז הגדול ביותר קורה לפני שהביצוע מתחיל, הרגע שבו כולנו אמורים לחכות בחושך ובציפייה לקראת הדבר הגדול שירטיט את ליבנו, כשדווקא אז בוחרים בהפקה של הכוכב לדחוף איזו בדיחה סרת טעם או התערבות משונה או שיחה אקראית בין השופטים. חלאס. תנו למוזיקה לדבר. אם בשלבים הראשונים עוד אפשר להבין את הרצון בדאחקות, כי הכל מאוד בוסרי, נראה לי שבשלב המתקדם הזה של העונה אפשר סוף סוף לסמוך על הכוכבים שלכם. הם מספיק טובים ומספיק איכותיים בשביל הכבוד הקטנצ'יק הזה.

ולקראת סיום, ועם היכנסנו לשלב השני ואל 16 המתמודדים שאיתו, מי הוא הפייבוריט? האמת היא שראיתי באילון שאלתיאל סוג של מועמד כזה, אבל הוא כזכור נפל ממש עכשיו (מה שמעיד על חוש ההימורים שלי). למיטב שרמן יש את הרוח בגב, עומר יפת מאוד הרשים, ליבי פנקר מאוד התבגרה עם הביצוע הנהדר ל"אוטובוס אחרון בחיפה", אבל אי אפשר לברוח מיהלום דוד – בעיניי, החזקה ביותר ומי שבסופו של דבר תגיע עד הסוף, גם אם בדרך היא צריכה לעבור הדחה.

• המסך
• ריאליטי
• הכוכב הבא
• קשת
• ערוץ 12