אני על זה: לקחתי את עצמי בידיים ועשיתי הכל כדי שיגיע האחד

>> כרמל נצר היא קומיקאית, שחקנית, וכוכבת רשת ישראלית, חברת אנסמבל ציפורלה, מופיעה עם המופע "כרמל נצר לא סטנדאפ", ויוצרת שיר הקאלט "אבא שלי זה דני קושמרו". בשבוע הבא (14.3 ו-17.3), היא תככב בקומדיה השנונה "שבורים שבורות" (כתבה: נועה גנדלמן; בימוי: עידו קולטון) שתעלה להופעות ראשונות במרכז ענב לתרבות, ועוסקת ברגעים הקטנים, המביכים והכואבים שמרכיבים את חיי הרווקות בתל אביב בין הדייטים הכושלים, ההתכתבויות שלא מובילות לכלום, הציפיות שהתנפצו והאכזבות שהגיעו שלוש דקות אחרי ה-"היה כיף, נדבר". עוד פרטים וכרטיסים כאן.

>> תעלומת רצח רדפה את אסף חנוכה. הוא הפך אותה לקומיקס // יוצרים כותבים
>> עדי גרוף: "לא חיכיתי שאבא יצא מהשבי. חיכיתי שהשבי יצא ממנו" // יוצרים כותבים

ברבור // כרמל נצר

"תיקחי כרית נוספת ותשימי ליד הכרית שלך. או שתיקחי שני ברבורים ותשימי על השידה ליד המיטה. את יכולה גם לשים קריסטלים. אה, והכי חשוב – שימי שתי מברשות שיניים באמבטיה וטיפ ממני – קחי את עצמך ברצינות. תהיי על זה". היא גרה בפלורנטין והיה לה ריח חזק של קטורת והמבורגר בבית. קראו לה פרידה והיה לה קול כמו של כרמלה מנשה. חברה שלי שלחה אותי אליה בדחיפות בטענה שהיא שינתה לה את החיים."600 שקל והחיים שלך משתנים". אני מחייבת את עצמי לזכור – כדי להכניס מישהו חדש לחיים צריך להיות על זה. 

החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולעשות הכל כדי שיגיע האחד. זה שיקרא לי בשם חיבה. שיגיד לי שהוא אוהב אותי. עשיתי את כל מה שפרידה אמרה לי. ולא רק זה. עשיתי גם מדיטציה, דמיון מודרך, סדנת פתיחת הלב, סדנת צחוק, הורדתי במשקל, קניתי בלייזר כי נאמר לי שזה סקסי ומשדר רצינות, עשיתי ניקוי מיצים, פילאטיס מכשירים, חוקן קפה, כל דבר שיגרום לי להרגיש שאני על זה. שיש אותי. 

כתבתי זימנתי ודמיינתי. דפי בוקר, דפי לילה, דפי שירותים, פתקים ליד המיטה, פתקים על הדלת – עשיתי הכל. כל מה שיכולתי לעשות כדי להביא אותו אליי. שמתי בושם, מיסט לגוף, קרם פנים, קרם גוף וקרם עיניים, שמתי תחתונים ממש שוות שממש נכנסות לי לתחת, לבשתי ג'ינס מושלם שלשבת איתו מרגיש כמו ניתוח קיסרי ואפילו שמתי את החזייה שמרימה למרות שהיא שורטת לי בגב. 

יצאתי לנילוס. הכל הלך טוב. הוא חתיך, יש לו ריח טוב, הוא עובד בעבודה שווה, והוא לא הזכיר את הסדרה "רמזור" בשום שלב שזה מבשר טובות תמיד. אפילו התנשקנו בסוף. נשיקה כזאת יפה כזאת, שאנחנו נשענים על הקיר מאחורי התדר.

חזרתי הביתה והתחלתי לזמן. "הלב שלי פתוח. אני מזמינה עוד נפש להיכנס. אני בשלה ומוכנה למערכת יחסים. יש לי המון מה לתת ואני מוכנה גם לקבל. אני מזמנת אותך, רועי". שמחתי שלא זימנתי אותו הביתה כי לא רצתי לשכב איתו על הפעם הראשונה. אני רוצה לשדר משהו אחר. אפילו תפסתי אומץ ושלחתי לו "היי. היה מהמם. פעם הבאה במקדונלדס". חשבתי שזו הודעה חמודה כי דיברנו על כמה שנינו אוהבים מקדונלדס.

וואי. יש מצב שזה האחד. וחשוב לציין – כמה אני נמשכת אליו. יש לו ורידים כאלה בידיים שממש עושים לי את זה. וקעקוע של צורה גאומטרית כזאת. שזה סביר… נסבל… טוב, לפחות זה לא קעקוע של נוצה. זהו! זה האחד. שמתי את הכרית השניה לידי, יישרתי את הברבורים על השידה ליד המיטה, שמתי את הפודקאסט "איך למצוא אותו" ונרדמתי. 

בבוקר קמתי בבהלה. הסתכלתי בטלפון וראיתי שלוש הודעות שלא נקראו. הצלחתי להתאפק ולכתוב קודם דפי בוקר. בדפי בוקר כתבתי על החלום הכחול שהיה לי עליו. על הידיים שלו עם הוורידים. הצלחתי אפילו להתאפק ולהכין לעצמי שייק ירוק ואפילו לעשות יוגה. 

סוף סוף הגיע הזמן לגשת לפלאפון. התרגשתי. מעניין מה רועי כתב לי. שנינו יודעים שהיה פה משהו. הודעה אחת מהבנק על חריגה, השנייה מאמא, והנה – רועי! "אני מצטער ואת מהממת אבל אני חושב שזה לא מתאים". החזרתי לו מהר הודעה – "הכלללל טובבבב, פרצוף קורץ, אתה מהמם שמחתי להכיר". 

זרקתי את הפלאפון על הספה, התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות. כל מה שעשיתי, בשביל מה? חוקן, זימונים, פילאטיס, מדיטציות ושירת טנטרה… בשביל מה? התלבשתי מהר והחלטתי לצאת לפרידה. לבוא אליה הביתה בלי שהיא יודעת. להתפוצץ עליה. קחי שני ברבורים? אני אראה לך מה זה שני ברבורים. תקחי שתי מברשות שיניים? 600  שקל! על מה? שתחזיר לי את הכסף, שקרנית. אני אהרוג אותה. אני אגנוב לה את כל הפרלמנט לייט שלה ואביא את זה להומלסים…  אני… 

כבר פתחתי את הדלת בשביל לצאת אבל פתאום הדופק עלה. קשה לנשום. כאב בחזה. ערפול. התקף חרדה. אחד רציני. נשכבתי על המיטה. לקחתי את שתי הכריות ושמתי אותן מתחת לראש. לקחתי את שתי הידיים שלי ושמתי אותן על הלב. ואמרתי לעצמי בקול רם – "כרמלי, אני אוהבת אותך". זכרתי הכל, רק ששכחתי את עצמי. הסתכלתי על שני הברבורים שעל השידה. הכנסתי את אחד מהם למגירה. נשמתי.
>> "שבורים שבורות", מרכז ענב לתרבות, שישי 14.3 21:00, שני 17.3 20:30. הזמנת כרטיסים כאן