רק במדינה פוריטנית כמו שלנו זה יכול להיחשב לשיר סקס פרובוקטיבי
אחרי חודשיים של ויראליות בטיקטוק, היום יצא רשמית השיר "אהבה רק של לילה" של הזמרת הגר יפת. אז למה, למרות שהוא לא שיר מי יודע מה סקסי או מחרמן או אפילו נועז מינית, כולם מתייחסים אליו כאל שיר סקס פרובוקטיבי? אולי כי יש מי שרוצה להחזיר את המדינה לאחור
הבוקר פרסם ישראל בידור, עמוד האינסטגרם שגורם לגיא פינס להיראות כמו עיתונאי ראוי לפרס סוקולוב, ידיעה על שיר חדש של הזמרת הגר יפת. שם השיר כלל לא מופיע בתמונה הצעקנית, שכללה אימוג'י המום, את המילה "0ק0" (הקרינג' במקור), ואת המילים "סערה ברשת" מודגשת בצבע אדום. הגאונים מישראל בידור שילבו בתמונת הידיעה מספר צילומי מסך של הודעות שהגיעו אליהם – אף אחד לא כותב מאיפה, אף אחד לא שואל – על "גולשים" שכתבו בזעזוע "יש ילדים שמעריצים אותה" ו"המוזיקה מדרדרת". טלטלה בישראל, כאוס ברחובות, הלך עלינו.
>> יש לנו המון מה ללמוד על נקמה מהמועמד הישראלי לאוסקר
הפוריטניות העתיקה של "ישראל בידור" לא מפתיעה, כי מדובר בפח שופכין שמרכז את כל הג'יפה של התרבות הישראלית. לא צריך יותר מחצי שניה של גלילה בתגובות, כל תגובות, כדי להיווכח בזה. אבל הם כרגע לא הסיפור, אלא רק עוד אלמנט נוסף בהפיכתה של ישראל למדינה שנלחמת בצביעות שמרנית. רק בישראל שיר כזה – שמדבר על סטוץ באופן די תמים, אולי אף ילדותי – יכול להיתפס בכלל כשיר מיני, ועל אחת כמה וכמה כשיר שמייצר "סערה". כל סערה.
מקורה של המיסקונספציה שמדובר בשיר "פרובוקטיבי" הוא בקמפיין השיווקי שלו, שהחל עוד לפני כחודשיים וחצי ב-5 בדצמבר. אז העלתה הגר יפת – יוצאת "הכוכב הבא" שהוציאה אלבום אחד עד כה ולא הרבה יותר מזה – סרטון לטיקטוק עם כיתוב "POV: כתבת שיר סקס והוא יצא יותר מדי טוב". וזה אכן שיר סקס (או כמו שהיא כתבה, שיר סק0. הנה, הצלחת לעבוד על טיקטוק מאמי), אבל על ה"יותר מדי טוב" אפשר להתווכח. לא שיר מי יודע מה סקסי או מחרמן, סך הכל די גנרי וגלגל"צי באופן מיוזע, עד שגם נקרא "אהבה רק של לילה". הדבר הכי נועז שנכתב בו כבר נחשף עוד באותו סרטון ויראלי, והוא נועז בערך כמו הסצנות של פישנזון באסקימו לימון – "נדבר אהבה אולי יהיה קצת מעבר, חיוך קריצה והופ הורדתי חולצה". שמישהו בבקשה יחביא את הילדים.
עזבו אתכם לרגע מהשוואות לשירים של קארדי בי ("אני רוצה שתיגע בדבר המתנדנד הזה שתלוי במאחורה של הגרון שלי", סתם כדי לרענן את זיכרונכם), או לדימויים מיניים שמנוצלים באופן יומיומי לצורכי קפיטליזם וצרכנות. אלה הם כבר חיינו, ואיתם נתמודד. העניין הוא שהחבר'ה חוזרת אחורה אם הדבר הזה נחשב לפרובוקטיבי. אנחנו העם שראה את "רוצה בנות" וזימזם את "נו בוא לשירותים ניתן אחד מהיר" מ"קיץ" של רונית ראסטה. הלו, מישהו זוכר את השירים של KYD? נראה את הגר יפת שרה את "אפטר בסדינים" מבלי להסמיק.
כל העמדת הפנים הזו משרתת, כמובן, את האמנית. הרי מעבר ליחסי הציבור החינמיים, אם היא נתפסת כפרובוקטיבית היא פתאום מעניינת, וזה יותר ממה שאפשר לומר עליה לפני השיר הזה. אבל מעבר לכך, היא משרתת את מי שרוצה למשטר מיניות ולשרטט קו חדש, כאילו לא הכרנו את הקו הקודם, של שמרנות מינית בישראל. הרי אם שיר תמים (אבל באמת תמים) על סטוץ נחשב למיני, מה יגידו כל אזובי הסליז?
אל תקנו את הלוקש הזה, שיר ונילה שכזה לא היה נחשב לפרובוקטיבי גם בקטלוג האוף-ווייט של טיילור סוויפט, וצריך להתייחס אליו בדיוק ככזה – סתם עוד שיר שמנסה להיות יותר ממה שהוא. אם אתם באמת רוצים לייצר פרובוקציה, אז בבקשה – אני עוד מחכה לזמרת הראשונה שתגיד "זין". בהצלחה לכולן.