"בובוש והירח": הספר האבוד של דודו גבע שהפתיע אפילו את הילדים שלו

לפני כשנה לאהרון ולתמי גבע - הילדים של דודו גבע - חיכתה הפתעה: ספר ילדים פרי עטו, שישב במעטפה סגורה מאז שנות ה־70 עד שהתגלה בארכיון. אז איך נראה דודו גבע בלי העוקצנות, אבל עם כל הלב שלו?

"בובוש והירח" / דודו גבע
"בובוש והירח" / דודו גבע
14 בפברואר 2017

לא קל להיות ילדים של. תמי ואהרון גבע, ילדיו של המאייר, הפובליציסט, הקומיקסאי, האנרכיסט והחומוסאי המנוח דודו גבע, מבלים המון זמן, הרבה יותר ממה שאפשר לצפות, בהתעסקות בעיזבון של אביהם. העובדה שהעיזבון הזה כולל מספר עצום ולא ידוע של עבודות רק מוסיפה למלאכה – וזה עוד הצד הקל. הצד הקשה הוא התמודדות יומיומית עם האובדן דרך עיסוק קבוע ביצירה שלו ובאנשים (קולגות, מעריצים) שרוצים חלק ממנה. נראה שלכל זה הם התרגלו, אבל לפעמים יש דברים שמעוררים גם בהם תדהמה: למשל גילוי של ספר ילדים חדש לגמרי, "בובוש והירח", שהופך עכשיו לעבודה האחרונה של גבע שיוצאת לאור, 12 שנים לאחר מותו.

"לי יש ילד קטן בן שנה וארבעה חודשים", מספרת תמי. "לכבוד זה שהוא נולד השגתי את כל ספרי הילדים של אבא מההוצאות לאור, שהוא אייר וכתב עם קובי ניב: 'ברטה השמנה', 'עצרת הינשופים' ו'הפיל מניו יורק'. בתור ילדה חשבתי שהם סיפורים אדירים, וכשהשגתי אותם התחלתי להקריא את זה לבן שלי וזה היה קשה. פתאום הם נראו לי ארוכים ומייגעים ולא זכרתי אותם ככאלה. אז הם פשוט שכבו בבית. לא הרבה זמן אחר כך קיבלתי טלפון מגדעון שפירא, המו"ל של הוצאת דומינו, הוצאה ותיקה, והוא אמר לי: 'יש לי משהו ששייך לכם'".

ומה זה היה?

"ספר שחיכה לנו במעטפה. הוא מצא אותו בנבירה בחומרים ישנים. סתם, עשה סדר. ספר מאוד מוקדם, לפני העבודה עם קובי ניב, כמעט מושלם לגמרי".

"בובוש והירח" הוא סיפור ילדים מוקדם יחסית (ההערכה של משפחת גבע היא סוף שנות ה־70, לכל המאוחר סוף שנות ה־80), שיוצא כעת מחדש במהדורה מוגבלת של 1,000 עותקים בלבד (בתור התחלה). הספר, שמאויר בצורה מינימליסטית ("בהתחלה חשבנו להוציא אותו בתור חוברת צביעה", אומרת תמי), בקו נקי וללא צבעים למעט הכריכה, מספר את סיפורו של הכלב בובוש, שהחליט לגנוב את הירח. בניגוד לרוב העבודות של גבע, אין פה התרסה או ביקורת או פרודיה ישירה על שום דבר, אבל בדומה לרוב העבודות שלו, בעלי החיים לא יוצאים כאן כשידם על העליונה.

"בובוש והירח" / דודו גבע
"בובוש והירח" / דודו גבע

אין פחד להוציא ספר כל כך מינימליסטי? הרי הילדים שיקראו אותו לא יודעים מי זה דודו גבע והוא עומד עכשיו להשוואה מול ספרי ילדים של כותבים ומאיירים מודרנים.

תמי: "מעולה, אז עכשיו הם אולי מגרדים את הביצים של אבא מבחינת הרמה".
אהרון: "זה כן נאיבי, ואין פה טכניקה, אבל זה מה שיכול לקרוץ לילדים, ואם לא אז להורים. משהו תמים שיזכיר להם את הילדות שלהם. זה כמו שהורים משמיעים לילד מוזיקה שלהם, זה געגוע למשהו ישן".

אבל הסיפור המעניין ביותר סביב הוצאת הספר הוא לאו דווקא נסיבות הופעתו הפתאומית אלא אירוע המכירה שבו הוא יוצג לקהל. הספר יוצע במסגרת התערוכה "אני אופטימי", שבה יימכרו פריטים מעיזבונו של גבע. באופן לא מפתיע, הספר החדש הוא אולי הפריט הכי שולי שם ובוודאי הכי זול (50 ש"ח). רוב תשומת הלב תתרכז בעבודות אחרות שנמכרות במחיר שבין 500 ל־50,000 ש"ח. זה קצת שונה מהרוח של מי שהקים את חבורת 4A (שדגלה ב"קומיקס בשקל") והיה מוכר עבודות שלו תמורת עשרות שקלים אם לא בחינם. לדברי תמי ואהרון, ההוזלה הזו הייתה אחד הטריגרים לפתיחת התערוכה.

תמי: "ראינו כתבה בערוץ 2, סתם ריאיון, ופתאום על הקיר של המרואיין יש ציור של אבא שמעולם לא מכרנו ואבא לא מכר, וקלטנו שיש שוק שמתנהל מתחת לאף שלנו כי אבא היה מחלק המון ציורים כמתנות ואנשים היו מוכרים אותם הלאה. אז הבנו שעדיף לעשות את זה רשמי. אני כל הזמן חוזרת למשפט שאבא היה אומר – מי לא היה רוצה פיסה של צבע על הקיר? הוא היה מחלק כל הזמן ציורים. אז יש קונפליקט בין הערך הסנטימנטלי לשמור את זה לבין הרצון לשתף את זה".

"בובוש והירח" / דודו גבע
"בובוש והירח" / דודו גבע

הקונפליקט הזה הוא לא רק של הילדים, הוא גם קונפליקט בין שני עולמות מאוד שונים – שאולי היחיד שיכול לאחד ביניהם הוא דודו גבע. מצד אחד עולם האמנות הקר, הנובורישי והמלא בפוליטיקה, ומצד שני בועת הקומיקס, זו שנגד כל מסחור, גם אם הדבר מונע לפעמים מהעוסקים בתחום הכנסה נורמלית. באמצע נמצאים תמי ואהרון, שרוצים לוודא שהעבודות של אביהם יקבלו סוף סוף תמחור מתאים לאמן בסדר הגודל שלו. הם גם חרדים מהעובדה שהשוק החופשי מתמחר את אבא שלהם במחיר שלעולם יהיה נמוך יותר מהערך הסנטימנטלי.

אהרון: "המחירים לא גבוהים כי אנחנו תאבי בצע. במכירה כזו אתה 'קובע' את הערך של אבא, אז אתה לא יכול למכור בזול כי זה משפיע על המעמד שלו. אבל אתה לא יכול למכור ביקר כמו שהוא יקר לך. זה המוניטין שלו, השם שלו, זה מה שמשפיע בעיני שוק האמנות. אז אין ברירה, אתה משחק את המשחק. זה הלכלוך בתחום".

תמי: "יש ויכוח אם קומיקס זו אמנות גבוהה או נמוכה. אבא היה אחד מאלה שעזרו ליצור אותו, אז זו הדילמה. אם יש מישהו שיכול לקחת את הבועה הזו, שבאמת נלחמת על חייה, ולהגדיר שאמנות כזו שווה אלפים, זה חייב להיות אבא. זה אמור להיות לטובת מי שעושה קומיקס. גם אם קומיקסאים הם אנדרגראונד ובועטים ואוהבים לקטול, זה בסופו של דבר תורם לתחום ולאפשרות להתפרנס. לא משנה כמה אתה אנרכיסט".

אצלכם יש עוד רובד במכירה. זה לא רק ספר אבוד אלא ספר לילדים. זה משהו מאוד אבהי.

תמי: "זו נקודה כואבת. אבל בשבילי היה עוד רובד: זו גם מתנה מסבא לנכד שלו, זה הגיע כמעט באותו זמן. נכון שכולם מכירים את דודו גבע בתור סטלן בועט ומגניב, אבל זה ספר שמוציא את מה שאנחנו מכירים ממנו כילדים שלו. משהו יותר עדין ויותר אינטימי. היה לו צד של אמן מאוכזב שלא מבינים אותו. גם בספר כולם שפופים, יוספים כאלה".

"בובוש והירח" / דודו גבע
"בובוש והירח" / דודו גבע

"אני אופטימי" – עבודות מקוריות מהעיזבון, מרכז נווה שכטר, שלוש 42 תל אביב, חמישי (16.2) 10:00־19:00, שישי (17.2) 10:00־14:00.

"בובוש והירח" (38 עמ', 50 ש"ח) למכירה בתערוכה בלבד