טיים אאוט timeout

"בשבילה גיבורים עפים": מלודרמה חובבנית ומרגיזה שגם נינט לא תציל

| מאת: שי סגל

סדרת הדגל החדשה של קשת זונחת את הטיפול הרשלני בפוסט טראומה לטובת סיפור מוצלח פחות, משובץ בדמויות חד ממדיות וטקסט מביך. עדיף שתראו עוד פרק של "להעיר את הדב"

‏‏"בשבילה גיבורים עפים" (צילום: נתאי נצר)

למרות שהצבא הוא חלק בלתי נפרד מהגנום הישראלי, וכנגזרת לכך מהווה חלק עיקרי בקולנוע המקומי – קשה להיזכר בעיסוק מעמיק ולא רשלני ב-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומתית). "בשבילה גיבורים עפים", הדרמה החדשה של קשת (שמבוססת על הספר של אמיר גוטפרוינד), מנסה להתמודד עם הלם קרב כחלק מסיפור צה"לי שכולל ארבעה חברים שניצלו משדה קרב (תומר קפון, נדב נייטס, משה אשכנזי ומיכאל אלוני) והשאירו אחריהם מתים. הדמות שחווה סימפטומים של PTSD בצורה מוגברת היא זאת שמגלם קפון: כעבור 11 שנים מליל הקרב, בגיל 34, אביב מרטיב בלילה, לא ישן, מובטל, גר עם אמא שלו, חי על כדורים וקפה שחור, דרוך, מנומנם, רגזן, מבוהל ועובר טיפולים פסיכולוגיים אינטנסיביים.

על אף שהיוצרים מצליחים בקושי לעשות זום-אין לנפשו של אדם חולה, זה יכול היה להיות עיסוק מעניין ולא לגמרי צפוי בהקשר הצבאי. אלא שמהר מאוד הסדרה עוברת לספר סיפור אחר: ארבעת החיילים לשעבר, שניתקו את הקשר ביניהם בשל אותו אירוע טראומתי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה, יוצאים לחפש את בת זוגו לשעבר של אביב, יעלי (נינט טייב), שלכאורה מתה תשע שנים קודם לכן בתאונת דרכים בקולומביה. הטריגר: תמונה עכשווית של יעלי שפורסמה בעיתון קולומביאני.

‏‏הכתובת הייתה על הפוסטר. "בשבילה גיבורים עפים" (צילום: נתאי נצר)

עוד כתבות מעניינות:
"סיפורה של שפחה" פרק 4: החשש הכי גדול התממש
"הגשם" של נטפליקס מייצגת את השפל הנוכחי בטלוויזיה
"להעיר את הדב" מעמתת את הצופה עם הצד האפל של עצמו

בשלב הזה הדרמה של הלומי הקרב הופכת למלודרמה מרגיזה שנשענת על תסריט חובבני. עוד בחלק הראשון, שנפתח בקולאז' חדשותי-מלחמתי ועובר בגסות לשיחת טלפון בין אביב ויעלי, ניכר שהכתיבה פגומה לא פחות מהבימוי. דווקא את המעבר לשדה הקרב, שללא ספק דורש טכניקת בימוי גבוהה בהרבה, היוצרים צולחים באופן יחסי. הדיבור הצבאי, המתח ששורר בהמתנה לאויב, ההפצצות והלחץ האדיר – הכל קורה בצורה כמעט אמינה. אלא שאז, שוב, מתחיל דיאלוג בעייתי מאוד בין אביב ומפקדו הפצוע אזולאי. "קח את הצוות הביתה, רק אתה זוכר את הציר", אומר אזולאי כשחרב דמוקלס תלויה מעל ראשו ומוזיקה סחטנית מלווה את המוות המתקרב שלו, "אני אוהב אותך".

מונולוגים שטוחים, בומבסטיים ולא ריאליסטיים ממשיכים ללות את "בשבילה גיבורים עפים" בשלבים שונים שלה (למשל, רגע הכניסה של אביב לאירוע שארגן "הימלר" והטקסט המכונן הזה: "מה אתה עושה כאן? צא החוצה, צא החוצה. מה אתה עושה כאן? צא, צא, צא החוצה. מה אתה עושה כאן? לא עכשיו. צא החוצה. צא. מה אתה עושה כאן?"), אבל זה שהוזכר קודם הוא ללא ספק אחד הבולטים שבהם.

הדמויות האחרות, חד ממדיות הרבה יותר מזו שמגלם קפון, לא מוסיפות עניין לסיפור שמתפתח מהר מאוד. דותן פרידמן (מיכאל אלוני), פריבילג שמכונה גם "הימלר" (רמז עבה עד מבוכה לאופיו הדושי) נשאר באותו מצב צבירה כאשר הוא מגלה שנותרו לו חודשיים לחיות. דובי אשכנזי (נדב נייטס), אחיה של יעלי, עובר כמו דמות רקע חסרת משמעות. רק בנדה (משה אשכנזי), שממוקם בקולומביה, מצליח להטיל קצת אור ולהסתיר במעט את היעדרו הקיצוני של הסאבטקסט.

קשה למצוא ניואנסים ב"בשבילה גיבורים עפים". ניכר שהיא לא חלק ברצף הסדרות האלגנטיות של קשת (כמו "להעיר את הדב"), אלא כזאת שמותאמת לשעת פריים טיים, שומרת על טמפו גבוה ומעמיסה בשחקנים כוכבנים. זה יכול היה לעבוד, אם רק המלודרמה הייתה פחות יומרנית ויותר מודעת לעצמה.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 9994d30a2261f1