טיים אאוט timeout

עמוד האש: שישה ספרים שהוציאו את השלטונות מדעתם

| מאת: גיא פרחי

הספר האחרון שהשלטון בישראל התנכל לו היה "גדר חיה" של דורית רביניאן, אבל זהו טקסט שעשוי מצמר גפן לעומת כמה מהספרים שחירפנו שלטונות שונים בהיסטוריה

"פסוקי השטן", מאת סלמן רושדי

תפילין
יונה וולך

רצועות עור שחורות המתהדקות על הגוף בריטואל בעל אופי פולחני, זהו ללא כל ספק חומר הגלם שממנו עשויות פנטזיות אירוטיות. מוזר שעד פרסום השיר "תפילין" דורות רבים של יהודים ראו בערכת התפילין תשמיש קדושה ותו לא, ובכל מקרה הם לבטח לא נהנו מהארת העיניים שזימנה להם המשוררת, ובייחוד לא מהשורות "העבר אותם על הדגדגן שלי/ קשור בהם את מותני/ כדי שאגמור מהר". סגנית שר החינוך מרים גלזר-תעסה אמרה עם פרסום השיר כי "וולך פשוט מופרעת… בהמה מיוחמת שכותבת שיר כזה ועוד מפרסמת אותו… זה גל עכור… אנרכיה", ובכך חתמה התבטאות שכל יוצר דיסידנטי היה יכול רק לחלום עליה.

"תת הכרה נפתחת כמו מניפה", מאת יונה וולך

סיפור חרבת חזעה
ס' יזהר

הדיון בדבר הנכבה והכחשתה איננו נרטיב שניצת בקרב הציבור הישראלי רק עם קולותיהם המתלהמים של "אם תרצו", וגבולותיו לא היו תמיד מסדרונותיהן הצרים של פקולטות אחדות במוסדות אקדמיים. ב"חרבת חזעה", שפורסם ב־1949, הנכבה כבר מוצגת כפשוטה בפני הקוראים היהודים, וכל זאת במילותיו של סופר ישראלי, לוחם מלחמת 1948, המצנן את הגאווה הלאומית בתקופה שבה אין היא יודעת את עצמה. כ־30 שנה לאחר מכן שידור העיבוד הטלוויזיוני של הרומן בערוץ 1 עורר מחלוקת שהגיעה עד בג"ץ, שלבסוף אישר את שידורו של הסרט.

"סיפור חרבת חזעה", מאת ס' יזהר

עוד כתבות מעניינות:
10 שירי מחאה ענקיים שעדיין עושים צמרמורת
בגדנו בספרות, הפכנו אותה למשרתת של המשטר
לנין היה פטרייה: 10 הרגעים הסאטיריים הכי חריפים בטלוויזיה

פסוקי השטן
סלמן רושדי

טוב לדעת שמעמדה של הספרות בשלהי שנות ה־80 היה חזק מספיק כדי שספרו של רושדי יוחרם במדינות דרום אפריקה, פקיסטן, ערב הסעודית, מצרים, סומליה, בנגלדש, סודאן, מלזיה, אינדונזיה וקטאר. אייתולה חמינאי אף הציע פרס של 3 מיליון דולר על ראשו של הסופר. בעולם המודרני, אין להקל ראש בכך שמילים נחשבות למסוכנות כל כך – בהקשר זה מילים המזלזלות בנביא מוחמד ועושות שמות בקוראן.

"פסוקי השטן", מאת סלמן רושדי

ארכיפלג גולג
אלכסנדר סולז'ניצין

במדינות ברית המועצות ספרו של סולז'ניצין אושר לפרסום רק עם נפילת המשטר ב־1990. מדובר היה בעדות החשובה ביותר שיצאה ממדינות חבר העמים על הזוועות שנעשו תחת השלטון הסטליניסטי, ובכתב ביקורת מסוכן ליציבותו של המשטר הקומוניסטי. בעקבות כתב היד שאותר על ידי הקג"ב, עדות ביוגרפית של סולז'ניצין משהותו במחנה עבודה מ־1945 עד 1953, ופרסומו של הספר בפריז, הוגלה סולז'ניצין מארצו, אזרחותו נשללה, ואת פרס נובל לספרות צריך היה לקבל בגבולות השגרירות השבדית במוסקבה.

"ארכיפלג גולאג", מאת אלכסנדר סולז'ניצין

ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה
המרקיז דה סאד

רבים מכתביו של סאד נכתבו בכלא, בכל זאת קשה להאמין כיצד הצליח סאד לכתוב תכנים כה בוטים בתקופתו, שנות המהפכה הצרפתית, שגם היום היו מתקבלים אך בקושי. ז'וסטין היא נערה המאמינה בטובו של אלוהים, ופעם אחר פעם אחר פעם נענשת על תמימותה, באופנים ובתיאורים שהיו מביאים את מירי רגב לכדי עילפון. זהו רומן בוטה, מטורף, לפרקים מעייף (כל פורענות מינית מלווה בנאום תוכחה מאורך) – המוכיח שהליברליות איננה בהכרח הולכת יד ביד עם משך ההיסטוריה, שכן ספק אם החברות הדמוקרטיות של זמננו היו מצליחות להכיל תת תרבות מופרעת כתת התרבות הליברטינית.

"ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה", מאת המרקיז דה סאד

מישל וולבק
כניעה

ככל שהפוליטיקה הולכת ומתמזגת עם עולם המדיה והריאליטי, וככל שהדמוקרטיה המערבית מכילה בגבולותיה מוטציות קיצוניות יותר ויותר, מלאכתו של היוצר הדיסידנט הולכת ומתקשה; לא ברור מהיכן עוד ניתן לאגף את השלטון, שבעצמו מאמץ מידה הגונה של פרודיזציה. ממש לפני ארבע שנים הצליח וולבק לחולל סערה רבתי בצרפת עם "כניעה", רומן המנבא שלטון מוסלמי בצרפת בשנת 2022. "כניעה" התנקש בשיח התקינות הפוליטית לא משמאל ולא מימין, אלא מנקודת מבטו הדקדנטית והחד פעמית של וולבק.

"כניעה", מאת מישל וולבק

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0