"אדוני האוויר" מוכיחה שתור הזהב של הטלוויזיה רחוק מלהיגמר

באים מלמעלה. "אדוני האוויר".(צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)
באים מלמעלה. "אדוני האוויר".(צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

יצירת מופת שכמעט כבר לא רואים היום על המסך: סטיבן ספילברג וטום הנקס, שהיו אחראים בעבר על סדרת המופת "אחים לנשק", נאלצו לנטוש את אולפני HBO, ולנדוד לשירות הסטרימינג של אפל, אבל זה השינוי היחיד, כי גם הסדרה החדשה שלהם היא סדרת מלחמה מופתית שמוכיחה שכולם טעו. גם היוצר של הסופרנוס

1 בפברואר 2024

מאז יצירתה של "הסופרנוס", יוצר הסדרה דייוויד צ'ייס לא עבד יותר מדי. זה בסדר, הוא לא באמת צריך. הוא הרי יצר את אחת הסדרות הכי מוצלחות בעולם. אבל בראיון שהעניק למגזין The Times לרגל 25 שנים ליציאת הסדרה התגלתה סיבה נופסת לכך. "עברו עשרים וחמש שנים, אז כמובן שזו חגיגה. אבל אולי אנחנו לא צריכים להסתכל על זה ככה" אמר היוצר. "אולי אנחנו צריכים להסתכל על זה יותר כמו על הלוויה". הוא ממשיך להאשים את המכשירים הסלולרים בקשב הקצר, ואז מסכם "אז, זאת הלוויה. משהו מת". למרות שהוא בעיקר נשמע כמו זקן נרגן (נו טוב, הוא בכל זאת בן 78), קצת קשה לא להסכים איתו. כדי לתפוס את תשומת הלב של הצופה ולשכנע אותו שלא יבהה בטלפון במקום על המסך השני צריך צריך לקרות משהו יוצא דופן בכל שנייה על המסך, מה שהופך את תרבות הטלוויזיה לפסיכוטית. מזל שיש סדרות כמו "אדוני האוויר", כדי להוכיח שבסוף, צ'ייס דווקא טועה. 

>> איך מכניסים 46 סופרסטארים לאולפן אחד ויוצאים בסוף עם שיר היסטורי?

סטיבן ספילברג, טום הנקס וג'ון אורלוף חוזרים לשתף פעולה – 14 שנים אחרי יציאת "הפסיפיק" ו-23 שנים לאחר "אחים לנשק" – עם סדרה חדשה שגם היא, למרבה ההפתעה, עוסקת במלחמת העולם השנייה, והפעם על פי ספרו של דונלד ל. מילר המתמקד בחיל האוויר האמריקאי. במרכזה אנחנו פוגשים את חברי חיל האוויר השמיני של ארה"ב, עם מייג'ור גאל קלייבן (אוסטין באטלר), טייס ומפקד שמגלה את ההבדל בין שדה הקרב לאימונים שהיו לו. חיל האוויר האמריקאי סופג אבידות קשות, בעיקר כי הוא מתקיף במהלך היום – מה שדורש מקלייבן וחבריו לשנות טקטיקה ולעבור לתקיפות ליליות, אסטרטגיה בה רק הבריטים נקטו עד כה.

הסדרה נתקעה בלימבו של פיתוח עוד משנת 2012 מול HBO, אך חברת הענק החליטה לוותר על הסדרה עם רמיזות על כך שהיא יקרה מדי. וכמה שהיא טעתה. אוי כמה שהיא טעתה. "אדוני האוויר" היא שילוב מדהים בין ערכי ההפקה של ענקי הקולנוע סטיבן ספילברג וטום הנקס, עם האופן שבו ג'ון אורלוף מרכיב את הסיפור. מה שבאמת משדרג את כל החוויה הוא הקאסט המוכשר בטירוף – אוסטין באטלר וקאלום טרנר בתפקידים הראשיים הן שתי בחירות מצוינות של הליהוק, אבל יש גם הפתעות נוספות כמו בארי קיוגאן (הלא הוא הג'וקר החדש) שפתאום מופיע בכל פינה, ואנתוני בויל בתור קרוסבי, נווט אווירי שלא בנוי לתפקיד, מקיא בטיסות ומפשל לא מעט, ואיכשהו דרך הטעויות שלו מייצרות הצלחות. קרוסבי תופס את תפקיד המספר, קצת כמו ווטסון ב-"שרלוק הולמס" או ניק קרווי ב-"גטסבי הגדול" – אם כי משני הפרקים הראשונים לא ממש ברור למה הוא מקריין את הסיפור. אבל אם זה עבד ב"קרתגו" הישראלית, אין סיבה שזה לא יעבוד אצל יוצר בקנה המידה של אורלוף. 

מעבר לקאסט השחקנים המרשים, ישנו דבר נוסף שהופך את הסדרה ליצירת מופת – האופן בו מוצגים הקרבות באוויר. בדרך כלל בסרטים לא כל כך רואים מה קורה בתוך המטוס, וגם אם כן – זה לא מאד גרפי. הרבה רעידות, ואולי קצת אש ועשן, ומקסימום כיסא מפלט. זה נשאר מרוחק' בין היתר כי אנחנו לא רואים את הנזק, את הדם, את הזכוכיות השבורות, את ההבעה על פניו של טייס שרואה את מטוס חברו מתרסק לקרקע. זה לא המקרה של "אדוני האוויר". כאן רואים הכל, ובאופן אלים ומפתיע שמגיע משום מקום. רגע אחד המטוסים טסים במבנה מושלם, ורגע לאחר מכן מפציצים אותם מהקרקע ומטוסים גרמניים מבצעים בהם שמות.

ובכלל, הרומנטיזציה לחיל האוויר שנוטה לרחף סביב סדרות שכאלה שפשוט לא קיימת כאן. זאת אומרת, הטייסים עדיין מרגישים כמו כוכבי רוק (ואולי זה רק באטלר, שלאחרונה שיחק את אלביס פרסלי), אבל הם מפחדים, הם לא רוצים לאבד את חבריהם והם בעיקר אנושיים. אנחנו רואים את הפחד בעיניים שלהם, את ההפתעה כשהם מותקפים על ידי הגרמנים, ואנחנו בצד שלהם כשהחיילים הבריטים מתגרים בהם בבר. שילוב של כל האלמנטים האלה עם סצינות הקרב – שהופכות את האוויר לשדה קרב מעניין ומפתיע, סוף סוף, אחרי שנים של קרבות אוויריים קולנועיים חסרי אוריינטציה שבהם לא ברור מי מת ומי חי – אנחנו מקבלים תיאור מפורט ומזוויע שהופך את הרגע הפסטורלי של טיסה בשמי אירופה לסיוט שלא נגמר.

זה די ברור כמעט מדי ש"אדוני האוויר" היא קלאסיקה עכשווית. יצירת מופת שכמעט כבר לא רואים היום על המסך, ותיזכר לעוד שנים רבות. דייוויד צ'ייס צדק במובן מסוים כשקבר את עידן הזהב של הטלוויזיה – אנחנו כבר לא רואים סדרות שמתחרות על תפקיד "הסדרה הכי טובה בכל הזמנים". אבל סטיבן ספילברג, טום הנקס וג'ון אורלוף מוכיחים לא רק שצ'ייס טעה, אלא גם ש-HBO טעתה, כי יש פה פנינה אמיתית, סדרה מוצלחת בכל מובן, שגם אם תזכיר לכם בסגנון את "הפסיפיק" או "אחים לנשק", היא תחדש לכם עם סיפור עצמאי ומעניין על יחידה צבאית שעושה הכל בשביל לשרוד ולנצח. אולי זה לא תור הזהב שהכרנו לפני שנים עם "אוז" ו-"הסופרנוס", אבל אולי זה הזמן שעוד יצירות כאלה יחזרו להופיע על המסך שלנו, גם בארץ וגם מחוצה לה.
"אדוני האוויר", עכשיו באפל TV +