אוטופיה תרבותית: מתהדקים היחסים בין התדר למוזיאון תל אביב
אחרי ההצלחה של הערבים הקודמים החליטו במוזיאון תל אביב למסד את מערכת היחסים עם אנשי התדר. בחמישי (4.2) הם יערכו בפעם השלישית ערב משותף שיראה שאמנות ומסיבות הכי הולכים ביחד. וחכו, זו רק ההתחלה
חלומות על חברה חדשה ומושלמת נחלמו בחברות אנושיות מאז ומעולם, אך רק במאה ה־16 העניק לרעיונות שכאלה הוגה הדעות תומאס מור שם כולל: "אוטופיה". זהו למעשה משחק מילים, כיוון שאת המילה הלטינית הזאת אפשר לקרוא בשתי דרכים שונות: האחת משמעותה "המקום הטוב" והשנייה – "המקום שאיננו קיים". במובן מסוימים אוטופיה היא מושג שלילי – חלום אך לא חזון, יעד בלתי מציאותי שסופו להתרסק על הפנים במפגש עם המציאות, נפילה שיצירות אמנות רבות נהנו לדמיין באופן משעשע, אכזרי או טרגי.
המושג הדו משמעי הזה נבחר כנושא לערב המשותף השלישי של מוזיאון תל אביב והתדר. כבעבר, המתכונת היא השתלטות תרבותית על חללי המוזיאון השונים, מגן הפסלים עד אחרונת הגלריות, לטובת הרצאות, מופעים, סדנאות, הקרנות ומה לא. הפעם תכלול החגיגה, בין היתר, קטע מתוך "אוהבים ערבים" של הלל קוגן, הצצה ליצירה "פרחקיר" (שתעלה בקרוב במוזיאון) בביצוע להקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק, הרצאות של עדי נס, איל שגיא ביזאוי, הדסה פרומן ופרופ' מיכה לוין, הקרנת הסרט "הלובסטר" בשיתוף פסטיבל הקולנוע "אוטופיה" ועוד שלל אירועים מעניינים.
האמנית הפועלת תחת האלטר אגו Karma She מתרגשת לקראת הגעתו של המופע שלה, Shangri-la, אל המוזיאון." זה פרפורמנס בפורמט של מופע פופ, שמתייחס לסיפורי מיתולוגיה עם אדפטציה לתרבות עכשווית פוסט אינטרנטית", היא מפרטת ומוסיפה, "כבר הופעתי בברים ובמועדונים מצד אחד ובמוסדות תרבות מצד השני, אבל במוזיאון עדיין לא. המטרה היא להציג יופי לא קונבנציונלי, גן עדן אלטרנטיבי, מה שתואם מאוד את רוח האירוע".
יחסינו לאן
בעוד שני הערבים הקודמים הוקדשו לתנועות אמנותיות מהמאה ה־20 – הסוריאליזם והפוטוריזם – הנושא החדש חופשי יותר, ועל כן הרכבת התוכנית האמנותית בכלל והמוזיקלית בפרט הייתה מאתגרת יותר.
"כל מונח כזה מסתיר בתוכו תחושה, ולתחושה יש קו מוזיקלי תואם", מסביר דרור שר מהתדר, "אנחנו מנסים לא ללכת בקו ישר מדי. הלכנו גם עם הכיוונים המתבקשים מרעיון האוטופיה – אלקטרוניקה ופופ חלומי – עם ההופעות של גארדן סיטי מובמנט וריו. אבל כמו שבלילה הפוטוריסטי לא הלכנו רק על מכונות תופים ואלקטרו כבד, גם הפעם חיפשנו הקשרים מורכבים יותר. אחוזת בית למשל נכנסה לתוכניות כי זה הרכב שבנוי על שיתופי פעולה פתוחים. לדעתי זה הליינאפ הכי טוב שעשינו עם המוזיאון, ואולי הכי טוב בכלל".
שיתוף הפעולה בין שני המוסדות השונים בתכלית החל עם הגעתו למוזיאון של ציור קטן וירקרק בשם "הללויה!", שצייר הסוריאליסט הגרמני מקס ארנסט. על השידוך יזכה במקום בגן עדן שחר אטואן, שהכיר את שר מהתקופה שששניהם עבדו ב־Time Out וקישר בין הצדדים.
"קיבלנו יצירה לא חשובה של אמן חשוב, והתורם ביקש שנעשה לכבודה אירוע. ההצלחה הייתה גדולה כל כך, שהוחלט לקיים עוד אירוע, בלי הקשר מיוחד", מסביר דודי פלג, ראש אגף האירועים במוזיאון. "מיסדנו את היחסים והחלטנו שנקיים שלושה אירועים כאלה השנה. הבא יתקיים ביולי ונציין בו 100 שנה לתנועת הדאדא, ובסוף נובמבר צפוי אירוע בסימן אפריקה לכבוד פתיחת תערוכה של אמנות אפריקאית".
עבור המוזיאון, האירועים הללו הם הזדמנות למשוך קהל שבדרך כלל לא מגיע אל המתחם – בני 20־40; מצד התדר הייתה זו התגשמות פנטזיה. "צח בר ואני גרנו בניו יורק בתחילת שנות האלפיים ונחשפנו שם לאירועים במוזיאונים, בפלנטריום וכדומה. אלה היו אירועים מדהימים וחלמנו להפיק בעצמינו שילובים מיוחדים כאלה – בין מסיבה או הופעה לתוכן אמנותי. במוזיאון מצאנו אנשים מדהימים עם ראש סופר פתוח, והקליק היה די מיידי. התוצאות מרגשות נורא – זה לא מובן מאליו שבשמונה בערב מחכה בחוץ תור של 1,500 איש, בני 20 עד 60, שכל אחד מהם מצא בתוכנית שלנו משהו שהתאים לו".