תנו לו אוסקר: קונאן אובריאן הוא המנחה שהטקס המשמים הזה צריך

אח, טקס פרסי האוסקר! הלילה הגדול ביותר של הוליווד! חגיגה של קולנוע! אירוע מיושן שזמנו עבר כבר! הדבר היחיד שחשוב לנו השנה הוא מנחה הטקס: קונאן אובריאן. אובריאן הוא אחד האנשים המצחיקים ביותר בעולם, גאון קומי מקורי ואדם שבאת מגיע לו הכבוד הזה. אובריאן הוא לא הבחירה הסקסית ביותר: הוא לא כוכב קולנוע, אין לו תוכנית משלו בטלוויזיה בימים אלה, הוא גבר לבן בן שישים, למען השם! אבל הבחירה בו היא אחת ההחלטות החכמות ביותר של האקדמיה לקולנוע בשנים האחרונות. אז איך הוא היה? והאם קרה משהו מעניין נוסף בטקס?

>> ראינו זיקוקים: "אנורה" ראוי לכל הפרסים בדרכו המפתיעה אל האוסקר
>> אתם שם באקדמיה: 10 טעויות עצומות שכבר עשו בטקס פרסי האוסקר

הטקס נפתח בצורה סנטימנטלית באופן מפתיע. אובריאן ידוע בתור אדם ציני שעושה בדיחה מהכול, ולמרות זאת הדברים הראשונים שהצופים ראו היו קליפ מחווה לעיר לוס אנג'לס, ומחרוזת מרגשת של כוכבות "וויקד" סינת'יה אריבו ואריאנה גרנדה. אבל אל תדאגו כי מיד אחר כך השטויות התחילו, עם מערכון וידאו מרשים שמכניס את "קונאן" לתוך "יופי קטלני" (ולתוך דמי מור). אובריאן אז עלה לבמה, וסיפק מונולוג כיפי ומשוחרר. לא כל הבדיחות עבדו, אבל קונאן הרגיש טבעי על הבמה הגדולה הזאת וזה מה שחשוב. "לא השתמשנו ב-AI בשביל הטקס השנה", אמר קונאן, "השתמשנו רק בעבודת ילדים. הם אנשים!"

לטוב ולרע המונולוג של אובריאן הרגיש כמו מונולוג פתיחה של הלייט-נייט שלו, מה שנקרא "היט-אור-מיס". כמה בדיחות טובות, כמה בדיחות פחות טובות, אבל שום דבר נוראי או קרינג'י. לאחר קטע מוזיקלי אירוני בשם "לא אבזבז זמן" (שכלל בדיחה קונאן-ית מעולה: תולעת חול מ"חולית" מנגנת בפסנתר), הטקס התחיל. קונאן המשיך לצוץ מדי פעם ולספר בדיחות, חלקן אפילו טובות, אבל נראה שהרוח הממזרית האהובה שלו נלחמת שוב ושוב ברצון של הטקס להיות מחווה כנה לאמנות הקולנוע הקסומה (או משהו כזה). אובריאן היה יכול להיות תרופת נגד יעילה לטקס החנפני הזה, אבל במקום זה הוא היה תבלין מעניין שמזכיר לפעמים שהוא שם.

עוד רגעים בולטים: קירן קאלקין ריגש, הצחיק ואמר "פאק" לא-מצונזר, אדם סנדלר הופיע עם מכנסיים קצרים וסווטשירט, בן סטילר עשה קטע ויזואלי משעשע ובילי קריסטל ומג ראיין התאחדו. רגע השיא של הטקס היה באופן מפתיע הופעתם של מספר לוחמי אש מלוס אנג'לס, אותם קונאן הזמין לבמה להקריא בדיחות והזכיר לקהל שהם חייבים לצחוק כי מדובר בגיבורים. "אנחנו מביעים את תנחומינו לכל מי שאיבד את ביתו", אמר אחד מהם, "ואני מדבר על המפיקים של 'ג'וקר: טירוף בשניים'". נהדר!  אה כן, וסרט קטן בשם "אין ארץ אחרת" זכה בפרס הדוקומנטרי הטוב ביותר. יוצרי הסרט, ביניהם הישראלי יובל אברהם, נשאו נאום שיהווה מבחן רורשאך פוליטי. מפייס מספיק? מפייס מדי? אתם תחליטו, טוקבקיסטים זועמים. 

"זו המחצית של הטקס, מה שאומר שהגיע הזמן שקנדריק למאר יעלה לבמה ויקרא לדרייק פדופיל", הייתה עוד בדיחה מוצלחת של קונאן, אבל גם הדגישה כמה ארוך באופן מיותר הטקס הזה. "מה זאת אומרת מחצית?!" אני בטוח שרבים צעקו על המסך. כן, גם השנה הטקס היה מייגע, למרות מאמציו של קונאן אובריאן והכותבים לשמור על אווירה כיפית וקלילה. אם גם בשנה שעברה אסון טבע נוראי, ובעידן של פילוג פוליטי חסר תקדים, הטקס התקיים כרגיל- כנראה ששום דבר לא יעצור את האוסקרים. הוליווד תמשיך לברך את עצמה בכל הזדמנות שתהיה, אז לפחות כדאי שנהנה ממנחה נהדר כמו קונאן אובריאן.