מלחמה רודפת: בית הקפה הסובייטי אורבי נאלץ לסגור את שעריו

לא עברו יותר משבועיים מאז שהתגאינו בעלייתם של עסקי אוכל שנפתחו בתל אביב על ידי עולים מרוסיה ואוקראינה, וכבר הרשימה חוטפת מכה ראשונה – וזו מכה לא קלה. בית הקפה המהמם אורבי, שהיתה הסנונית הראשונה מהז'אנר, הצליח להחזיק מעמד רק שנתיים לפני שהודיעה על סגירתו. לא שאי פעם היה פשוט לחיות פה, אבל כנראה שלהגיע ממלחמה אחת למלחמה אחרת זה אתגר אחר. "המלחמה והבנייה מסביב לא אפשרה לנו להתקיים ולהרוויח, והחלטנו לסגור", מספר יורי פוגלסון, אחד משלושת הבעלים. ולנו רק נותר להתגעגע ללביבות הגבינה התפוחות סירנקי, שטעמנו שם לראשונה. בימים הקרובים עוד תוכלו להגיע ולטעום ממגוון המטעמים היפהפיים של המקום, שכן את הדלתות יסגרו סופית רק ביום שני הבא, ה-21.7.
>> פלורה: בנקסט-דור של לונל אין אף מנה שחוצה את קו ה-50 ש"ח
>> הסדרה החדשה של לינה דנהאם מתחילה טוב. אבל אז היא ממשיכה

הסגירה של בית הקפה מפתיעה למדי, משום שלרוב המקום נראה מלא תנועה, ורק בחודש ינואר האחרון אף נפתח הפופ-אפ "אורבי קיוסק" בשדרות רוטשילד לתקופה של שלושה חודשים, אבל כמו שכבר למדנו יותר מדי טוב על בשרנו – המראה לא תמיד משקף את המציאות. האתגרים נערמו, ואחרי כמעט שנתיים של בנייה, שיפוצים מסביב ומלחמה, המלחמה מול איראן הכריעה את הכף, וההחלטה לנסות ולמכור את המקום. אורבי, למי שבמקרה פספס, היתה בית קפה עם טוויסט סובייטי שהציע גם סירינקי עם פטל ושמנת חמוצה, גם לימונדת חמציצים מרעננת וגם משקה שטלטל, ריגש וגילה לנו את סוד השילוב בין אספרסו למיץ תפוזים. הוא הפך במהרה לנקודת ייחוס משמעותית ברביעיית פלורנטין, עם כיסאות מבוקשים ותור ארוך, שכעת מגיע לסופו.

״התחלנו את אורבי עם הרבה אהבה, ממש מאפס", נכתב מטעם אורבי בפוסט אינסטגרם לפני מספר ימים. "הצלחנו לבנות מקום עם נשמה ודאגה לכל פרט קטן. שלב אחרי שלב, זה הפך למקום שאנשים מכירים, נהנים ממנו, וחוזרים אליו שוב. בנינו צוות חזק, יצרנו מקום עם זהות אמיתית, ואנחנו גאים במה שעשינו. אבל מההתחלה חטפנו מכה אחר מכה – מלחמות ותקופות ארוכות של עבודות בנייה בסביבה, ואפילו שאורבי נראה כמו הצלחה – מקום עמוס, מוכר ואהוב – זו הייתה דרך מאתגרת. אנחנו באמת מאמינים שימים טובים יותר עוד יבואו, אבל פשוט הגענו לנקודה שבה כבר אין לנו את הכוח להמשיך לדחוף. אז  קיבלנו את ההחלטה למכור״. מעבר לבשורות המבאסות האלו, בשיחה עם פוגלסון גילינו שהוא בחר לעזוב את הארץ, ואם זו לא תעודת עניות נוספת למדינת ישראל, אנחנו לא יודעים מה כן. אבל קשה להאשים אותו. ובנתיים, רביעיית פלורנטין תאלץ לחיות בלי חביתה ברוטב קאצ'ו א פפה, ולשים את האספרסו במיץ תפוזים בעצמנו. יאק.