איך חוזרים לנשום? אשכול נבו, יונתן הירשפלד וקריוקי משחרר

יום שני כאן איתנו ואנחנו עוד מנסות בלית ברירה לחזור לחיים. זה דורש מאיתנו הרבה מאמץ, לנסות להתרכז בדברים החיוביים כשהכל צבוע שחור, אבל אנחנו מצליחות לעשות את זה. העיר נחה אמנם לרגע אחד, אבל חזרה אט אט לתפקוד בעת מלחמה, ומציעה לנו מגוון אפשרויות אסקפיסטיות לנשום עמוק ולשכוח מהמציאות. לפעמים מותר להדחיק, לפחות זמנית. זה לא בהכרח רע.

אמנות והגות: פילוסופיה דרך אמנות

בואו ללמוד על מה שהכי מעניין אתכם, ולא הספקתם מעולם להתעמק בו: פילוסופיה בראי האמנות. אוקי, לא כולכם התעניינתם, אבל זה מעניין לכולם. בית אריאלה מזמין אותנו למפגש המקוון "מהפרה סוקרטים ועד לוקרטיוס: מהמקדשים ביוון ועד הציורים בפומפיי". המרצה הוא האמן והאוצר יונתן הירשפלד, שיתאר את הזיקות בין הפילוסופיה הכללית וגדולי היוצרים ויענה על השאלה – כיצד האמנות יודעת לחשוב עמוק יותר, ולא פעם מוקדם יותר מהפילוסופיה? הלוואי שתהיה תשובה טובה.
19:00-20:30, כל הפרטים כאן

מומחה לאומנות פילוסופית ופילוסופיה אומנותית. יונתן הירשפלד. צילום: בר גורדון

כולי עלמא קריוקי – שרים למען ימים טובים

בואו לצרוח את הנשמה שלכם החוצה בערב קריוקי בכולי עלמא, שחזר לפעילות, הפעם עם משמעותית פחות תיירים. הקריוקי של הכולי, בניצוחו של אלעד משה האחד והיחיד, ינוגנו לא מעט שירים – התמהיל משתנה, אבל כולו מתמקד בפיל גוד ושירים שכולנו יכולים לצרוח מהלב בתקווה לשחרר את החסם הזה שיושב שם עמוק בפנים. במקביל לקריוקי, עבור מי שלא אוהבת לצרוח את נשמתה ומעדיפה לרקוד, יתקיים גם ערב ״BEEZ IN THE TRAP״ בחדר הורוד שכולו מוקדש לשירים להעלאת המורל.
22:00-01:00, מקווה ישראל 10, הכניסה חופשית

מרחב כתיבה אונליין

יש מי שצריכים לכתוב כדי להוריד את האבנים מהלב. בית הספר לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי פתחו בעקבות המחה מרחב כתיבה אונליין לקהל הרחב. מידי ערב נפגשים, יוצרים מרחב בטוח ומתחברים רגשית ליצירה ולנפש שלנו שזקוקה למקום. במרחבים הללו, נוצרים רגעים מיוחדים ומהווים עבורנו איזשהי החלמה קולקטיבית חברתית. בחלק מהמפגשים יש גם שירה ונגינה, בחלקם רק טקסטים שעוסקים בכאב, נחמה והתגברות. ביחד מנסים ליצור שפיות. את המפגשים מנחים מנחי ״סדנאות הבית״ ואמנים מתנדבים שונים, כולם מעולמות הכתיבה.
21:00, לינק קבוע למפגשי הזום, להצטרפות לעדכונים בקבוצת וואצפ שקטה

הכתיבה היא כל העניין. מתוך "אבירם כץ"