"לבם של מצביעי הימין נשבר. הם מרגישים שאבא בגד"

היי אסף, אני מבינה שאתה כועס על ביבי.
"הקטעים האחרים שלי יותר כועסים על ביבי. 'איזה גבר' נכתב מתוך הזדהות מאוד גדולה עם הרוב הדומם האמיתי שקיים כרגע במדינה – הבוחרים שלו, אנשים מהדרום, אנשי נתיבות… אני אתחיל לבכות. אנשי דימונה – אני דימונאי לשעבר. חצי מרוקאי חצי רומני, כל החיים שלי הייתי איש מרכז. אף פעם לא הייתי איש שמאל, למרות שהיום להיות ליברמן זה גם להיות שמאלן בוגד, או להיות יפעת שאשא ביטון, או כל דבר שאינו ביבי".

אז למי אתה מצביע?
"בצעירותי הייתי במחנה השמאל וזזתי יותר למרכז בגלל המהלכים הגיאו-פוליטיים במדינת ישראל. הבנתי שהמצב הרבה יותר מורכב מ'אין פרנטר'. אי אפשר להתייחס לפלסטינים כמו לאש"ף של שנות ה-70. זו הסתכלות לא בוגרת. אני מצביע לליברמן. בגלל שהמדינה שלנו בתהפוכות פוליטיות עמוקות, אני חושב שליברמן הבין שעניי עירך קודמים והאג'נדה הפלסטינית לא מעניינת אותו. מה שמעניין אותו זו האג'נדה הלאומית-ליברלית, ואני לגמרי מבין את נקודת המבט שלו. אני חושב שהוא ויאיר לפיד הם הפוליטיקאים היחידים שאני יכול להגיד שמייצרים קו שאני יכול להאמין לו".

אז "איזה גבר" נכתב עבור הדרומים ששמים את יהבם על ביבי.
"כרגע במדינת ישראל יש רוב דומם עצום שלא מדבר כי הלב שלו נשבר. יש המון ימנים, אנשי ליכוד, עצמאים, שכירים, שלא מצליחים לדבר – הם קרועים מבפנים. כי ללכת להפגין זה להגיד 'אני בצד של הדגלים השחורים', וזה קשה להם. עמוק עמוק בלב שלהם הם מרגישים שאבא בגד. זה לא פוליטיקאי אנכרוניסטי, זה אבא".

זה חלק מתהליך התפכחות? לדעתך יש מצב שהם לא יצביעו יותר ביבי?
"אני חושב שהם כרגע פגועים. מה קורה לבעל אולם אירועים בנתיבות? עשרים שנה הוא חוטף טילים, וכשהמקום שלו לא יכול היה לעבוד הוא קיבל פיצוי מהמדינה. למה? כי היה שם אינטרס פוליטי".

וגם זה לא קרה בקלות או במהירות.
"נכון. ועכשיו הוא לא יכול להביא אוכל לילדים שלו. אז מה הוא אומר לאבא? מה הוא אומר לו? הגענו למצב שהבוחרים שלו מחכים לטלפון ממנו, אנשים קורסים כלכלית אז ביבי מתקשר אליהם נקודתית. אז מה, הדרך היחידה לקבל תמיכה היא לבכות בטלוויזיה? גם זה קשה. סליחה, אני נסער. 'איזה גבר' הוא סאטירה, אבל הוא נכתב מתוך כאב. הסאטירה היא מתחת. כואב לי לראות את החברים שלי, שחקנים, מצביעי שמאל וימין, שלא מתייחסים אליהם. הוא נכתב אחרי שראיתי עוד סיפור ועוד סיפור של אנשים שקורעים את הנשמה שלהם בטלוויזיה ובוכים מתוך מצוקה נורא אדירה. ראינו את נאום הכסף האחרון של ביבי, 'עוד רגע אני שופך עליכם כסף'. הכל שקר. איפה התוכנית? למה אנחנו מדברים על חוק ההסמכה, על חוק ההמרה? הוא הבטיח לעצמאים צ'ק פעם בחודשיים עד 2021. את זוכרת את זה? מישהו מדבר על זה?"

מדברים על זה שהוא שולף מהמותן, שההבטחות לא התקיימו, שלא נכנס כסף.
"ואז אנחנו מקבלים עוד נאום נורא נורא יפה והבטחות נורא יציבות וחקוקות באבן, ותוך 24 שעות הן מתפרקות לחתיכות. אחד הדברים שהכי הכאיבו לי בלב הוא הטוקבקים על אנשי התרבות. תמצאו עבודה אמיתית, תפסיקו להתבכיין. אני לצערי נמצא בסיטואציה נורא מוזרה. אבא שלי בדיוק נותק ממכונת הנשמה רגע לפני הקורונה, הוא בסיכון מאוד גבוה. ההורים שלי הם אנשים מבוגרים. המדינה לא מספקת שום מתווה לאנשים מבוגרים – הרי הדבר הכי חכם שהיה צריך לעשות הוא לבקש מכל המבוגרים להישאר בבית ולהצמיד לכל אחד מהם שחקן שיביא לו תרופות ואוכל, ולשלם לשחקן הזה. זה רעיון מטומטם? לתת עבודה יזומה מהממשלה? הם לא חושבים על עבודות יזומות. להפוך את השחקנים למערך האפידמיולוגי של המדינה. הרי מה זה? קח בנאדם, תעביר לו שבוע קורס ותושיב אותו על טלפון ותשלם לו. ויש לך 100 אלף איש שיכולים לעשות את זה".

אז אתה אפילו לא יכול ללכת להפגנות.
"לא, כי אני החיבור היחיד של ההורים שלי לעולם החיצוני. אני קונה להם תרופות, עושה להם קניות. ההפגנות האלה קצת מפחידות אותי לצערי, אין שם שליטה אמיתית בהדבקה".

מהמשטרה אתה מפחד?
"לא. אני אדם גדול, הייתי חוטף מכות מקסימום. אני מפחד הרבה יותר מהדבקה. אני לא יכול לקחת את הצ'אנס. אני חושש על ההורים שלי. אבל אני לא רוצה לשבת בבית בחיבוק ידיים, אז התחלתי לייצר תוכן. למזלי הרב יש לי חברים טובים – גיא מזיג עזר לי עם הלחן. הוא הראשון שראה את 'איזה גבר' והתלהב והרים את זה, עצר את החיים שלו. הרים גיטרה ואחרי עשרים דקות היה לחן. הוא חיבר אותי עם שלומי אלימלך, שהוא מעבד מוזיקלי נפלא, ויצרנו את הדבר הזה. הוא העיף את זה בדיוק למקום שרציתי – אבי ביטר פוגש את עופר לוי, אם כבר אנחנו בתקופה של דיכאון. לקליפ חשבתי על כל מיני פאנצ'ים ורגעי ליצנות, ואז ניב גת, שצילם וערך את הקליפ, אמר לי לא, זה זה. אין סיבה ללכת לבדיחות הקטנות באמצע".

איך היה לצלם על החוף?
"עשינו את זה בשעה, ניב צילם את הכל באייפון. כל הזמן הדייגים צעקו עליי, 'החכה תיתפס לך בפנים, לך מפה'. רוב התחנונים שלי לשמיים הם תחנונים לדייגים, תנו לי עוד רבע שעה. הם לא הבינו מה אני רוצה מהם. וקיבלתי שקיעה נפלאה, ותודה לבורא עולם".

אז ממה אתה מתפרנס בימים אלה?
"התקבלתי לתמונע עם חברים להפקה חדשה שתעלה בקרוב, חשוב לומר ששחקנים ממשיכים לעשות הפקות, לעבוד ולעשות חזרות בתקווה שיום אחד הכל יחזור לקדמותו. להפקה קוראים 'די כבר עם השקרים שלך' – מחזה מקורי מאת טלי הכט וניר פרנקל שכתבו ומביימים סיפור אהבה של יציאה מהארון בימי הזוהר של שנות ה-80 בתיכון בצרפת. משחקים איתי גם שחף ברגר ולירן מזרחי".

ניימדרופינג מאצ'?
"סורי על כמות האיזכורים… חשוב לי שכמה שיותר חברים למקצוע יקבלו איזכור בימי קורונה".