אמן אחד בשבוע: אפיק פלג הוא סבא פאנק ויש לו להקקה

"ללהקות, ולמוזיקה, יש כוח לשנות הלך רוח של חברות שלמות", הוא אומר לי. "למשל… אם ירושלים של זהב היה הפסקול של ששת הימים. ומה אברך היה הפסקול של מלחמת יום כיפור. הפסקול של מלחמת לבנון הראשונה היה כבר לא צריך שתדליקו לי נר של הקליק". אפיק פלג, סבא פאנק, ילד שחגג בשבוע שעבר 58 אביבים. אבא לארבעה. סבא לנכד ונכדה.

כראוי למי שקם בבוקר ומצחצח שיניים עם דיסטורשן, אפיק הוא סולן של לא אחת, לא שתיים, אלא שלוש להקות שונות בו זמנית. בנוסף הוא גם המייסד והבעלים של מתחם האולפנים ז'אן ז'אק. מעצב במה ותאורה, פסל, מחזאי, משורר, ממציא שייט וגולש גלים. נכון, במבט ראשון הוא נראה כמו האיש שלימד את ג'ימי הנדריקס לגלגל, אך לפני הכל הוא דמות מפתח בסצינת המוזיקה המקומית. בזכות החלום שלו והנחישות, דורות על גבי דורות של להקות וזמרים בתחילת דרכם קיבלו סוג של משה רבנו כזה, המבוגר האחראי שמאמין בהם, הרוח הגבית שלהם.

אפיק פלג גדל ונולד בבסיס חיל האוויר אי שם. בגיל שש נפל אביו כטייס קרב במלחמת ההתשה, אירוע שעיצב והשפיע רבות על מתווה חייו ויצירתו. בגיל 45, לאחר שנים של קריירה כמעצב תאורה בארץ ובעולם, החליט אפיק להגשים את חלומו והביא את השירים והמוזיקה שכתב כל חייו להפקה וביצוע בפני הקהל הרחב. הוא ייסד את להקת "הדמעות" עם יונתן מילר, דורון רפאלי, אלעד מוסקטל ותומר סלם. הלהקה הוציאה בשנת 2014 את האלבום "אלבום זהב". במקביל הקים גם את "פולסא", להקת סטונר רוק עברי כבד ופסיכדלי. הלהקה הוציאה את האלבום "הפרעתדחקפוסטראומטית".

פאנק סאטירי ואנאלי. להקקה (צילום: דוד "דודו" רוזן)

בשנה האחרונה, בחסות הטירוף של הקורונה, הקים אפיק את "להקקה", להקת פאנק סאטירית ובועטת עם אלעד נדב, מתן שלום, וגיא סטריער. הלהקה הקליטה אלבום לייב בז'אן ז'אק שנקרא "הפרשות" ובקרוב מאוד יצאו שני סינגלים מתוך האלבום לאוויר העולם "שלשול ועצירות" (סליחה, כן) ומה שמסתמן כהמנון רוק, השיר "אנאלי ליברלי".  

ב-26.11 תופיע הלהקקה במסגרת "חגיגה של כוכבים" בלבונטין 7 לצד הלהקות "וואללה לא יודע" ו"קידס אין סיין". הלהקקה תעלה לראשונה עם איתן רדושינסקי שתפס את מקומו של גיא ו"הכניס מימד חדש של ריקבון לצליל של הלהקה". שירי הלהקקה, כפי שהשם שלה אולי מרמז, בוטים ומתריסים אבל גם מלאי הומור ועוקצניים. האלבום "הפרשות" שיצא בקרוב מבקש לחדור ישר לבטן הרכה של העם הקשיח. עוד לא אבדה תקוותנו.