יש לנו: עשרת הרגעים הכי גדולים מעונת המלחמה של ארץ נהדרת

השבוע "ארץ נהדרת" סיימה את עונתה ה-21; קילומטראז' מדהים של תכניות, שגדול פי כמה משל כל אחת ממקבילותיה ההיסטוריות. מפה לשם, במהלך יותר מעשרים שנה על המסך "ארץ נהדרת" הפכה להיות מוסד. תכנית הסאטירה הלאומית, שהחלקים שבתוכה מתחלפים, אבל ה-DNA נשאר שלם. כמו קודמותיה, גם העונה הזו היתה רצופה בלא מעט רגעי שיא, ולרגל הפרק האחרון עשינו קצת סדר וביקשנו מאבישי סלע – מומחה ארץ נהדרת ומי שכתב את הריקאפ המצוין שלנו – את עשרת הרגעים הגדולים של העונה.

>> פרסי הטלוויזיה: "האחת"+"שישה אפסים" = מיליון פרסים לכאן 11

10. כאב של רגילים

עידן עמדי הוא ללא ספק אחד מגיבורי המלחמה, שחוץ מלשנות את חיינו, גם עמדה בלב העונה של "ארץ". הדמות האצילית של הזמר הלוחם, שלמרות הפציעות נשאר עומד איתן, הפכה לסמל של גבורה בלתי נתפסת. וכשפורסם שעומד להיות מערכון שבמרכזו עומד עמדי, מיד קמה זעקה אוטומטית שקראה "איך לעזאזל יורדים על גיבור ישראל?". עד שראו את המערכון, וגילו שהוא לא צוחק עליו – אלא עלינו, הגברים הממוצעים להחריד, שמסתכלים על עמדי העילאי ומרגישים די אפסים. המונולוג המופתי של יניב ביטון היה כמו ביטוי של מה שחשו לא מעט גברים בסתר ליבם, ואולי פחדו להגיד בקול רם.

9. בלי העולם יהיה בסדר

עוד דוגמא שבה "ארץ" יודעת להשתמש ברפרנס תרבותי, ולעבד אותו בצורה מושלמת. הפעם זה היה השיר "We Are The World", שחזר לתודעה בזכות דוקו שתיעד את יצירת השיר בנטפליקס. הביטוי שלו בתכנית היה סביב הבידוד הבינלאומי, ותחושת ההתנתקות מהקונצנזוס החם שליווה אותנו ב-7.10. ואולי זה פשוט המנון הממשלה הנוכחית – בלי העולם יהיה בסדר. נתמודד גם כשמאחורינו לא עומד אף אחד לתת לנו גב. עם לבדד ישכון. השיר הופיע לראשונה בסוף חודש מרץ, ונדמה לי שככל שעובר הזמן, הוא הופך ליותר ויותר אקטואלי.

8. החמאסניקים גנגסטרים בקטאר

כיוון מעניין נוסף שתפסה "ארץ" העונה היה המערכונים שלא מכוונים אל החברה הישראלית, אלא החוצה, לעולם הרחב. דוגמא מצוינת לכך היא הקטע הזה, שבו שוב נעשה חיבור תרבותי – הפעם בין ראשי חמאס, מוסא אבו מרזוק, איסמעיל הנייה וחאלד משעל, שישובים בקטאר וחיים את החיים הטובים, לבין תרבות הגנגסטא ראפ האמריקאית. כי מה יותר גנגסטא מלחיות במלונות פאר ולהתקין שיני זהב בזמן שהעם שלך גוסס? עבודה מוזיקלית ברמה הכי גבוהה, בתוספת הטקסט וקליפ סופר איכותי, מביאים את התוצאה שזכתה ליותר מ-2 מיליון צפיות ביוטיוב. וגם נתקעה לנו בראש.

7. החתונה

לכאורה לא המנדט הטבעי של "ארץ נהדרת" (והיא אפילו חטפה על זה קצת), אבל מדובר ברגע קתרזיס כל כך ישראלי – החתונה של החייל אמיתי ובת זוגו נועה, מול הקהל באולפן, וכשכל חברי "ארץ נהדרת" עושים להם שמח. זה היה רגע מאוד פטריוטי ביחס לתכנית ביקורתית, אבל הוא גם היה רגע מקסים, שבו "ארץ" היתה מוכנה להזכיר לכולם שהיא כאן גם בשביל לספק את האנחה הזאת. לעזור לנו להתמודד עם התקופה הקשה בעזרת רגע ישראלי אחד כל כך מזוקק.

6. איים ג'סט גנץ

שוב – דוגמא מצוינת למפגש שבין רפרנס תרבותי לבין פרשנות ישראלית. הפעם בני גנץ (בגילומו של ליאור אשכנזי) מגלם את תפקידו של קן מהסרט "ברבי" – אפרופו ההופעה המדהימה של ריאן גוסלינג בטקס האוסקר – וגם כאן, המטאפורה לגבר הגנרי מהסרט היא לא מקרית, ונועדה לרמוז משהו על גנץ, ועל מה עומד מאחורי התדמית היפהפיה והנוצצת שלו. כלום, כנראה.

5. מייקל רפפורט והאוסקר

ממשיכים ב"מערכוני ההסברה", והפעם עם רפפורט – השחקן היהודי-אמריקאי שבעל כורחו הפך לגיבור לאומי בישראל. רפפורט ביקר בארץ מספר פעמים, וגם שיתף פעולה מספר פעמים עם "ארץ נהדרת", שסיפקה לו את הפלטפורמה. למשל, ברגע הזה שבו נתנו, סביב טקס האוסקר, לרפפורט להפוך למגיש שמטיח בפני הוליווד את כל האמת בפנים. גם זו דרך של "ארץ" לזהות את הרגש הישראלי – ולהביא אותו למסך בצורה הכי טובה.

4. אשר פוגש את המפונים

אחד מסיפורי העונה הוא הדרך שבה אשר בן חורין – מי שהיה סוג של המשך ל"ישראלי היפה", דמות אחרת של יובל סמו – פרץ את גבולות ההומור והדאחקה. מי שיראה לאורך העונה את כל הקטעים של אשר, שבדרך כלל סגרו את התכנית, יחזה בסוג של מבט אמיתי לעבר ישראל, כמו שהיא. כך הוא פגש את המפונים והמילואימניקים, את משפחות החטופים ואת החטופים שכבר חזרו מהשבי. ובכל פעם מחדש, הסיר מעצמו את הקליפות, ופשוט היה שם – אותנטי ומרגש כמו שסמו באמת. הסצנה שבה סמו צועד בכבישים הריקים של קריית שמונה ועובר בגן הילדים הנטוש היא רגע שובר לב. כזה שהמחיש את הקורבנות האמיתיים, והבלתי נראים, של המלחמה האיומה שעוברת עלינו זמן כה רב.

אשר נהג המונית, "ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

3. דפיקה בדלת

ללא ספק המערכון שעורר הכי הרבה רעש בעונה הזו, כנראה כי הוא נגע בעצב הכי אמיתי. בעיצומו של הדיון המחודש בסוגיית גיוס החרדים הופיע המערכון הזה בפתח אחת התכניות – שבו חייל וחיילת ניגשים להודיע על הנורא מכל, ואז נופלים על בית של חרדי, ומבינים שהם במקום הלא נכון. "ארץ נהדרת" חטפה לא מעט אש בגלל המערכון (כולל משחק המילים הלא מי יודע מה מרשים "ארץ מפלגת"), אבל האמת היא שהם רק הצביעו על אמת שרוב הציבור הישראלי מסכים איתה – יש משהו מאוד מנותק בתקופה שבה אנחנו מבינים שנצטרך לעמוד על נפשנו, וציבור אחד עדיין נשאר בחוץ.

כואב, אה? אבל לא כואב כמו חיילים מתים. "ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

2. נתניהו פוגש את גולדה

חמישים שנה, כמעט בדיוק, עברו בין שני המחדלים, מלחמת יום כיפור וה-7.10. הם כמובן שונים, אבל לשניהם יש מכנה משותף אחד: כישלון המנהיגות. באחד המערכונים המרהיבים שלהם העונה "ארץ" הפגישו בין שני ראשי המחדל – נתניהו הספון בלשכתו, ורוחה של גולדה מאיר שמטיחה בו את העלבון. וכך נתניהו נראה גם במציאות – מבוהל, מי שמחפש את הספין הבא כדי לברוח מזעם הציבור, שכמו שגולדה יודעת, בסופו של דבר יגיע ישר אליו, למושבו של המנהיג.

מי אמר מחדל ולא קיבל. גולדה וגולדי, "ארץ נהדרת" (צילום מסך: קשת 12)

1. כמה טוב שבאתי הביתה

כי הסאטירה הטובה ביותר היא זו שמכוונת פנימה. לא "לפוליטיקאים", אלא לאנשים שצופים בבית. והמערכון המופתי הזה כוון ישר אלינו, לישראלים שקצת שכחו את ה-7.10 והתמכרו בחזרה למריבות הישנות והמאוסות. אודי כגן עומד בלב המערכון (חבר המערכת שעשה מילואים), וכמעט בגוף ראשון סיפר על החוויה של כל חייל שחזר מהחזית הבוערת שהיא עזה – מקום שבו מלחמות היהודים נראות כל כך קטנות, וישראלים מכל מיני מקומות (גם עופרה וגם קיבוץ הגושרים) מתאחדים נגד האויב האמיתי. המערכון הכי חזק ששודר העונה, וכזה שגם יישאר איתנו עוד הרבה שנים.