החמצה מהנה: הסדרה הישראלית הראשונה בנטפליקס לא תהיה "עספור"

זה היה יכול להיות סרט מעולה. "באש ובמים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)
זה היה יכול להיות סרט מעולה. "באש ובמים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

צריך להדגיש מראש: "באש ובמים" של גיא עמיר וחנן סביון היא סדרה כיפית. נהנינו. באמת. אבל יש בה יותר מדי קווי עלילה סתמיים שנגמרים בכלום, דמויות מיותרות והומור מיושן. כל השומן העודף הזה מסתיר סיפור פואטי ומצחיק לעתים על שני חברים שמתמודדים עם תחילת החיים וסופם

18 באפריל 2024

ההצלחה של חנן סביון וגיא עמיר הייתה בשיאה בשנת 2010, אחרי שהסדרה "עספור" הגיעה לעולם והפכה ללהיט באופן כמעט מיידי. מאז הם עשו לא מעט, בעיקר סרטים מצליחים בהם הם גם משחקים, ולמרות כמה יציאות מוצלחות, ההצלחה של "עספור" לא השתחזרה. לא ששחזור ההצלחה הוא בהכרח מטרה נעלה בפני עצמה, אבל יוצרים בדרך כלל רוצים להצליח יותר מיצירה ליצירה ולא לדשדש במקום.

>> קחו חופש: 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות עכשיו
>> מביכוש: 25 רגעי הקרינג' הגדולים של הטלוויזיה בישראל

נקודת החוזק המרכזית של השניים היא האופן בו הם מספרים סיפור. לרוב מדובר בדמות ירושלמית עם טוויסט כלשהו וכך המקרה גם בסדרה החדשה שלהם בנטפליקס, "באש ובמים", ההפקה הישראלית השנייה של נטפליקס והראשונה שדוברת עברית. זה הישג משמעותי מאוד. יש הרבה מה לומר עליה, אבל צריך קודם להבהיר משהו שלא בטוח שיהיה ברור בהמשך הביקורת: נהניתי. היה לי ממש כיף. צפיתי בהנאה. דווקא בגלל זה כואב לי שהיו כל כך הרבה רגעים חלשים בסדרה שבסך הכל מספרת סיפור מאוד אנושי עם שתי דמויות ראשיות שקל לאהוב. 

הסיפור של "באש ובמים" עוקב אחרי פיני וניסו, שני חברי ילדות ירושלמים, אוהדי בית"ר והבעלים של בר מוכר במחנה יהודה. הסיפור מתרחש בשנת 2008, על רקע המשחק של בית"ר ירושלים נגד הקבוצה הפולנית ויסלה קרקוב. זה אירוע משמעותי, כי חצי סדרה הולכת להיות בקרקוב. פיני (חנן סביון) מנסה להיות אבא וצריך לשנות את אורח חייו כדי שיוכלו להיכנס להריון. ניסו (גיא עמיר) יוצא עם המלצרית רותם (יעל שטולמן) ורוצה להציע לה לגור אצלו. מכאן כמובן הכל מסתבך.

בלילה של שכרות שני החברים עוברים תאונת דרכים והרופאים חושדים שלניסו יש גידול בגלל כתם שמצאו בבדיקות. ניסו נבדק ומפחד לדעת מה התוצאה, כתוצאה מכך הוא נמצא תמיד על הקצה ומתחיל להסתבך עם כל העולם ואשתו וגורר גם את פיני לתוך כל הסיפור מבלי להגיד לו לרגע מה קורה. נשמע טוב? ההסתבכויות של ניסו מאוד מהנות לצפייה, אבל הן עטופות בהמון שומן עודף, עלילות משניות חסרות חשיבות שמבזבזות שלושה שחקנים מצוינים –  יניב סוויסה, שיר אברמוב ושלומי אברהם – על תפקידים שהיה אפשר גם בלעדיהם, ויותר מדי פרטים שנראה כי נוצרו והתווספו רק כדי לנפח את התסריט ולמכור את הסיפור לנטפליקס בתור סדרת טלוויזיה ולא סרט. 

"באש ובמים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)
"באש ובמים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

הרמז הראשון לכך שזה היה אמור להיות סרט הוא, כאמור, הדמויות המשניות של שלושת אוהדי בית"ר לא יוצלחים שפשוט נקלעים לסיפור. הם לא חשובים לעלילה, הם לא מקדמים את הסיפור, אבל זאת סדרת טלוויזיה, אז צריך למלא את החלל אחרת הסיפור ייגמר בסרט של שעה וחצי. זה כולל גם כל מיני קווי עלילה שלא נסגרים עד הסוף וההשלכות שלהם לא משנות דבר. כך, למשל, ניסו מוצא את עצמו מבצע פשעים כמו גניבת רכב וכסף או גניבה של סמים מבלי שהוא באמת צריך לתת על זה את הדין. קווי העלילה מתפיידים ונעלמים ללא פתרון, ובמקום שכל החרא שהוא עשה יחזור אליו כמו בומרנג ויעמיס קשיים על שתי הדמויות הראשיות, נדמה שעמיר וסביון מפנים להם את הדרך כדי שתהיה קלה יותר.

היה פה את כל הפוטנציאל לייצר מצב שבו עבריינים, אנשי עסקים ועוד שלל דמויות שהופיעו בסדרה ונדפקו על ידי ניסו ופיני רודפות אחריהם עד לקרקוב, אבל הכל פשוט עובד לצמד הירושלמים ולא משנה מה. בתחילתו של כל פרק מופיע הטייטל – "בהשראת אירועים אמיתיים". כל מי שלמד דבר או שניים על תסריטאות יודע ש"מבוסס על אירועים אמיתיים" זה אומר שינסו להיצמד יותר לאירועי המציאות ו"בהשראת" זה אומר שהיוצרים לקחו קצת חופש אמנותי. אבל למה לא ללכת עם זה עד הסוף? למה לא להתפרע ולהקשות על הדמויות? למה לא לשים אותן במצב בו הצופה יגיד לעצמו "איך לעזאזל הם יצאו מזה עכשיו"?

"באש ובמים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)
"באש ובמים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

כל השומן העודף הזה ממש מפריע לסדרה לשמור על רף האיכות של עצמה, ואל האי-נוחות הזאת מצטרף גם ההומור שנוטה להיות נמוך במקרה הטוב ופוגעני במקרה הרע. העניין הוא שהומור הוא דבר שמשתנה. מה שהצחיק בשנות השבעים והשמונים לא בהכרח מצחיק כיום. בדיחות שמנים, למשל, כבר הפסיקו להצחיק. סצנה במטוס שבה אישה שמנה מתלוננת שהיא "רק על שתי ג'בטות כל היום" – כבר אפילו לא מעלה גיחוך. ולא בקטע Wokeי, זה פשוט הומור מיושן שכבר ראינו באלף גרסאות מאז שהאדם המציא את הקולנוע. כשכל הצרימות האלה כל כך בולטות, קל מאד לפספס שמדובר בסיפור אנושי וחביב, על שני אנשים שהחיים מתהפכים עליהם, האחד עם לידה והשני עם מוות, וזה פואטי ורגיש מספיק בשביל שלא נצטרך את כל הכאב ראש מסביב. 

"באש במים" היא סדרה שבלב שלה יש סיפור אנושי טוב על שני חברים שמתמודדים עם תחילת החיים וסופם, סיפור פואטי ומצחיק לעתים, ובאמת נהניתי מהרגעים שבהם האקשן עבד והראה יכולות שטרם נצפו בסדרות ישראליות – תאונות מבוימות היטב, אפקטים מיוחדים ושאר הברקות טכניות. לא ברור למה היינו צריכים את כל השאר. האם "באש ובמים" תהיה ההפקה הישראלית הראשונה בנטפליקס שתחודש לעונה שנייה? בוא נקווה. עוד עונה של מקצה שיפורים בהחלט יכולה להועיל כאן.
>> "באש ובמים", עכשיו בנטפליקס