הבחירות מתנהלות במעמד צד אחד. הביסמוטים הם רק הסימפטום

בחירות 2022 מתקיימות עד כה במעמד צד אחד. השאלה היחידה ששואלים באולפנים של ערוץ 12 וערוץ 13 לגבי מערכת הבחירות הזאת, כמעט מדי יום, היא כיצד יגיע נתניהו לקואליציית 61. העיסוק המרכזי של התקשורת בכללותה בשבועות האחרונים הוא בנעשה במפלגת הליכוד לקראת הפריימריז. המרואיינים המרכזיים בכל הפלטפורמות התקשורתיות הם ח"כים מהליכוד. היכן שאין ח"כים מהליכוד יש נציגים מטעם בנימין נתניהו שהתנחלו באולפנים ולא מאפשרים למילה אחת של ביקורת כלפי נתניהו להישמע ללא מתקפת גומלין ווטאבאוטיסטית. הידיעה לפיה בועז ביסמוט מתכוון להתמודד על מקום ברשימת הליכוד, לפיכך, היא המקום שבו הכל מתחבר.

הרשתות החברתיות הגיבו כהרגלן בזעם קדוש: מה פתאום שנציגו של נתניהו ב"אולפן שישי" ילך לפוליטיקה? מה עם אמון הציבור בתקשורת? ובכן, צריך לומר ביושר שביסמוט אינו עושה דבר שיאיר לפיד ושלי יחימוביץ' לא עשו לפניו (כולל ההכחשות הנמרצות), צריך לומר גם שמבחינת ביסמוט ומבחינת הליכוד מדובר במהלך טבעי לחלוטין, צריך לומר שלציבור אין גם כך ולו טיפה של אמון בתקשורת, ואין מנוס אלא לומר שמצבן העגום של "אולפן שישי" ושל המפלגה ישתפר כתוצאה מהמהלך. עיתונאים שעוסקים באקטואליה וחוצים את הקווים זה תמיד עניין בעייתי, אבל דווקא במקרה של ביסמוט כסות העיתונאי הייתה דקה כל כך והמפעיל הפוליטי שלו היה גלוי כל כך, שבאמת לא ברור על מה ההתרגשות הגדולה.

בועז ביסמוט הוא בכלל לא הסיפור כאן. האיש משחק עם הקלפים שחילקו לו. מי חילק לו את הקלפים? המינוי שלו כעורך "ישראל היום" במקומו של עמוס רגב היה מהלך קלאסי של נתניהו ושלדון אדלסון שביקשו לוודא מצב של אפס התנגדות ואפס אינטגריטי במערכת החינמון, כך שיהיה כפוף באופן מוחלט לנראטיב הביביסטי ולגחמותיהם של המנהיג ובני משפחתו. ברגע שבו נתניהו הפסיד בבחירות, חודשיים לאחר פטירתו של אדלסון – ביסמוט הוחלף. המינוי שלו כפרשן קבוע לענייני ביבי ב"אולפן שישי" היה מתנת הפיוס של אבי ניר ואבי וייס לנתניהו בעקבות המינוי של רון ירון מ"ידיעות אחרונות" כעורך המהדורה. הוא היה פיון קטן ויעיל בבליץ של נתניהו על התקשורת וכעת הוא מקבל את הגמול בדמות גב חזק בפריימריס וכיסא כמעט מובטח בכנסת.

הבעיה בסיפור הזה, כאמור, היא מחלקי הקלפים בקזינו המושחת של ההון-שלטון-עיתון. על נתניהו אין מה להרחיב את הדיבור, האיש צריך לנשק את רגליו של מנדלבליט שלא פתח בחקירת שוחד ועבירה על חוקי התעמולה בעניין "ישראל היום", אבל מי שנתנו לביסמוט את הפלטפורמה היוקרתית והפכו אותו לפרצוף מוכר בכל בית זה לא נתניהו ולא אדלסון. אולפני הטלוויזיה המסחרית הפכו בשנים האחרונות לזירת תעמולה ימנית שאת מבושיה מכסים בקושי הולך וגובר כמה עלי תאנה עיתונאיים, והלהג הביסמוטי האווילי ב"אולפן שישי" הוא רק הסימפטום. תיק 4000 הוא כסף קטן לעומת הבליץ הזה על התודעה. ישנם כעת ביסמוטים רבים מספור על המסך שלכם, בכל תוכנית אקטואליה, בכל רגע נתון, בכל סוגיה שבה שמו של נתניהו עשוי לעלות.

התוצאה של כל זה היא שחודשים ספורים לפני הבחירות, הליכוד שולט בשיח התקשורתי-ציבורי כפי שאף מפלגת אופוזיציה בעבר לא הייתה קרובה אפילו לשלוט בו. עמוס עוז ז"ל הבטיח פעם שהשקט שישתרר עם לכתו של נתניהו ישתווה לשקט שמשתרר אחרי שבמשך שנים טרטר לנו גנרטור מתחת לחלון ולפתע נדם, אבל נתניהו עוד כאן והגנרטור עובד במלוא כוחו. מירי רגב מפיצה שקרים בפרצוף של רינה מצליח בלי שהאחרונה תמצמץ, הנאשם בשוחד דוד ביטן הוא אורח קבע מבוקש בתוכניות האקטואליה, ואת "תגובת הליכוד", שהיא למעשה תגובת נתניהו וקלגסי המדיה החברתית שלו, מביאים גם לכתבות שבהן הליכוד כלל אינו מוזכר. נסו להיזכר מתי שמעתם בחדשות על המתרחש ביש עתיד, העבודה או אפילו כחול-תקווה-לבן-חדשה. איזה שקט, אה?

בועז ביסמוט יהיה חבר כנסת טוב יותר ממרבית האימבצילים שנתניהו גורר איתו בשנים האחרונות כחומת מגן אנושית. הוא בוודאי לא המטרה שאליה יש לכוון את הזעם עכשיו. זה הרגע לחשוב על מי שאיפשרו לקרקס הזה להתרחש מלכתחילה, חברי הפאנל שישבו לצדו של ביסמוט בפנים מכורכמות באולפן ולא אמרו דבר על המתרחש מאחורי הקלעים כדי לשמור על מקום העבודה הגווע שלהם, ובעיקר העורכים והמנהלים שתזמרו את המהלך. זה הרגע לחשוב גם על המנהיגים המנומנמים של מפלגות המרכז-ימין והשמאל, שממשיכים להפקיר את הזירה התקשורתית ועדיין לא הבינו שהקמפיין כבר בעיצומו. ברמה התקשורתית המגרש ריק ונתניהו לבד מול השער. לגמרי לא משנה באיזה יציע יושב ביסמוט כדי לעודד אותו.