הבחירה הנשית: אם לא תצביעי ביום שלישי – את מסכנת את כולנו
אסור לנשים להתעלם מהבחירות המקומיות ביום שלישי הקרוב. הבחירות האלה יקבעו אם יהיו לנו רחובות עם תאורה וחניונים בטוחים, אם נוכל להסתובב בלילה מבלי לחשוש שיגעו בנו, אם נתגורר בעיר שבה מותר לנו להגיע לכל אירוע. תצביעי למי שידאג לך לעתיד שאת מדמיינת
להיות אישה במרחב הציבורי זה אחרת. זה אחרת בתחנת אוטובוס, זה אחרת ברחוב החשוך, זה אחרת בחניון וזה אחרת במועדון בלילה. זה אחרת במגרש כדורגל, זה אחרת כשאת מקבלת מחזור באמצע הרחוב וזה אחרת כשאין שמות רחובות על שם נשים סביבך. זאת חוויה שונה שכולנו התרגלנו אליה. אבל אנחנו לא חייבות.
>> חשבנו שגם אם המצב רע, תמיד תהיה לנו תל אביב. טעינו
>> בחירות עכשיו: תל אביב-יפו בוחרת ביום שלישי. המדריך המלא
>> תל אביב במבחן: הבחירות הן ההפגנה החשובה של השנה
כולנו פיתחנו את השיטות שלנו להתמודדות: חלקנו יזייפו שיחת טלפון ברחוב חשוך וחלקנו פשוט יתחילו לרוץ, חלקנו לא חונות בחניון לבד וחלקנו לוקחות מונית כי תחנת האוטובוס הכי קרובה אלינו רחוקה מדי בלילה. כולנו מסתכלות בחשש על חינוך שמרני להפרדה מגדרית, על ביזוי תמונות נשים במרחב הציבורי ועל הרחובות שהולכים ונהיים מסוכנים יותר. מה אם אגיד לכן שיש לנו איך לשנות את זה?
התרגלנו לדבר על המדינה. המדינה צריכה, המדינה עשתה, המדינה "שלי". בממשלה אמרו ככה, הקבינט עשה ככה. אנחנו בדיאלוג ועיסוק אינסופי עם קובעי המדיניות שלנו והדרך בה הם קובעים את התפאורה של חיינו. אנחנו יודעות להגיד שאין מספיק שרות בממשלה ומספר הח"כיות בכנסת ירד, אנחנו ידענו לצעוק "כשאין נשים בקבינט" ואיך הנהגה של נשים תשנה את המציאות שלנו.
אנחנו חייבות לקחת את הפוליטיקה המוניציפלית ברצינות, כי בקרוב היא עלולה להפוך לליברלית פחות ומסוכנת יותר עבור כולנו. יש מקבלי החלטות מחוץ לירושלים. ויש להם יכולת לקבוע איך היומיום שלך יראה יותר מכל אחד אחר
אבל מעבר ל-120 שיושבים בירושלים, בישראל יש עוד 258 בעלי ובעלות אחריות. 258 ראשי רשויות מקומיות אחראים על היום יום שלנו. אנחנו שוכחות מהם ומהעבודה שהם מתחלפים כל חמש שנים, אנחנו בקושי זוכרות את השיטה ובשביל מה יש שני פתקים. הפרצופים שלהם בכרזות ברחוב אולי מזכירים לכם שהכרתם בתיכון, שזה דוד של חברה, שההוא נראה "איש טוב". אנחנו מסתפקות במי שיש וחלק גדול מדי מוותרות על להצביע, כי תמיד יש תחושה שיש משהו חשוב יותר.
אבל הפוליטיקה המוניציפלית משפיעה עלינו יותר ממה שאנחנו יכולות לדמיין. אנחנו חייבות להסתכל בעיניים לכל מועמד ולחפש כל מועמדת, כי עוד אין לנו מספיק כאלה. אנחנו חייבות לקחת את הפוליטיקה המוניציפלית ברצינות, כי בקרוב היא עלולה להפוך לליברלית פחות ומסוכנת יותר עבור כולנו. אני יודעת – איך אפשר לחשוב על בחירות מקומיות? נכון. כולנו נשרפות מכאב וגעגוע והתקווה נעלמת בכל רגע שעובר. אבל יש מקבלי החלטות מחוץ לירושלים. לעיתים יש להם תקציבי עתק ויכולת לקבוע איך הרחוב, החינוך והיום יום שלך יראה יותר מכל אחד אחר.
אנחנו רוצות רחובות עם תאורה, רוצות חניונים בטוחים, רוצות ללכת למועדונים ולבלות בלילה מבלי לחשוש שיגעו בנו, אנחנו רוצות פינות החתלה בשירותים ציבוריים לגברים ולנשים, אנחנו רוצות שהאוטובוס יוכל לעצור לנו גם כמה בלוקים אחרי התחנה כי זה מרגיש יותר בטוח. אנחנו רוצות שלא יתנו לאף אחד לבזות תמונות נשים במרחב הציבורי ואנחנו רוצות שישמרו על התכנים שהילדים שלנו לומדים בבית ספר. אנחנו רוצות שלעולם לא יחגגו אירועים במרחב הציבורי אשר לנו, בתור נשים, אסור להיות בהם. אנחנו רוצות שמות של נשים שיתנוססו על הרחובות סביבנו ואנחנו רוצות מגרשי ספורט עם תאורה בלילה. אנחנו רוצות לקבל הזדמנות שווה ביישוב שלנו.
ביום שלישי תלכי להצביע עבור מי, שאולי, ידאג לך לעתיד שאת מדמיינת. תחשבי על עצמך. על הבית שלך. על הרחוב שלך. איך את רוצה שהוא יראה?
>> פורסם לראשונה באתר המגזין "את". עוד תכנים מצוינים כאן