הימור גרוע: איך מכל הכישרון המופלא הזה יצא סרט איום ונורא?

הקריירה של קולין פארל בנסיקה, ובשנים האחרונות זה התבטא בהמון תפקידים מרשימים, החל מ"רוחות אינישרין" ו"הלובסטר" בקולנוע ועד "הפינגווין" ו"שוגר" על המסך הקטן שהפכו אותו לאחד השחקנים המבוקשים בהוליווד. בנטפליקס שלפו את פנקס הצ'קים והנחיתו אותו בתפקיד הראשי בסרטו החדש של אדוארד ברגר האוסטרי-שוויצרי, שביים את "במערב אין כל חדש" ואת "עד שייצא עשן לבן" בשנה שעבר והוכתר כתקווה ענקית של הקולנוע האיכותי. אבל הסרט "בלדה לשחקן הקטן", שמבוסס על ספר בעל אותו שם, הוא לא סרט טוב בלשון המעטה, וגם הקאסט המצוין לא מצליח להציל אותו. אבל קולין פארל בהחלט מנסה.

>> כבו את האורות: 22 הסרטים הכי מומלצים בנטפליקס
>> יש לכם שבוע לצפות ב"פרנקנשטיין" על מסך גדול. רוצו

הסרט עוקב אחר לורד דויל, נוכל ומכור להימורים שהתגלגל לחופי מקאו שבסין. למרות שהוא נוהג כגדול המהמרים וחי את חייו החדשים בהתאם, דבק בו מזל רע וכעת הוא חייב כסף להמון אנשים מהעבר שלו, אך גם מההווה העגום שבו הוא חי. הקאסט המרשים כולל לצד פארל גם את טילדה סווינטון, ג'ייסון טובין ("לוחם", "אלף מכות") ופאלה צ'ן ("שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות"), ולמרות זאת ולמרות הבמאי המבטיח, הביקורות מאז צאתו קוטלות את הסרט וחלקן אפילו מעידות כי "הסרט בלתי ניתן לצפייה".

יש מעט מאד סרטים שאני מגדיר כבלתי ניתנים לצפייה. "ג'וקר 2" (2024) הוא דוגמה מצוינת לסרט כזה, כך גם "סרט 43" (2013) הידוע לשמצה. "בלדה לשחקן הקטן" הוא לא אחד מהם, בעיקר כי הוא מאד יפה ויזואלית. זה, כמובן, לא הופך אותו לטוב. הויזואליה של אדוארד ברגר הופכת לכמעט ממכרת כשהיא משתלבת עם הניאון והטינופת של מקאו. ברגר בוחר באופן מחושב להציג את הקזינואים המרשימים והעצומים לעומת שכונות העוני והסמטאות הרטובות. האם זה מושך את העין? ודאי. האם ניתן לשים על מיוט ולצפות בהנאה על מסך 75 אינצ' באיכות 4k? אפילו מומלץ. האם זה מפצה על שאר הפגמים בסרט? ממש לא.

מעטים הסרטים שהצליחו ללא תסריט טוב (אם נשים בצד סרטי בורקס וקומדיות ישראליות). אין מה לעשות, זה הבסיס, זה מה שמצדיק את קיומו של הסרט ובמקרה הזה התסריט מתחיל ממקום סופר ריאליסטי ומסיטואציה ריאליסטית, גם אם הזויה. בבת אחת, לקראת הסוף, האווירה משתנה לחלוטין ומשלבת אלמנטים על טבעיים שלא היו קיימים כלל קודם לכן. יש אולי ממש מעט רמיזות לקיומן של תופעות על טבעיות, אך הן אינן חלק מהעולם הקיים והתחושה שיצאתי איתה כצופה היא ניתוק מוחלט, כי זה הרגיש כל כך לא שייך לעלילה ולעולם שבו היא נבנתה. הזיה.

ואולי הכי גרוע: הדמות הראשית כמעט פסיבית לחלוטין. מדובר בדמות שנתונה ליד הגורל וגורמים חיצוניים אחרים, כך שכמעט אף פעם אין לה בחירה משמעותית כי דברים פשוט קורים לה. הנה לדוגמה, לורד דויל צריך אשראי כדי להמשיך להמר, אז מישהי פונה אליו ומציעה לו אשראי במקום שהוא יפנה לבקש. גם את הכסף לזכייה הגדולה והמפוארת שהוא מתכנן הוא מוצא במקרה ולא כתוצאה מפעולה אקטיבית. 

בעיה נוספת היא מערכת היחסים המוזרה שלו עם דאו מינג, לה הוא חייב כסף, שמסתיימת בטוויסט צפוי אך לא קשור שהיינו יכולים להסתדר לגמרי בלעדיו. גם היא מציגה דמות מפוספסת לחלוטין עם בחירות מוזרות ביותר. היא גרה בשכונת עוני, אבל יש לה כסף וכל כך חשוב לו להחזיר לה את הכסף ללא כל סיבה שנראית לעין. גם השינוי עצמו באופי של הדמות, שהופכת מנהנתן חסר תקנה לצדיק היחיד בסדום, לא מבוסס מספיק. בקיצור – שיט שואו. וקולין פארל? משחק מדהים כרגיל, אבל זה כבר לא עוזר.

"בלדה לשחקן הקטן" היה יכול להיות סרט מעניין על נהנתנות, גרגרנות ורעב, אבל במקום זה מצליח להוכיח שללא תסריט טוב – שום דבר לא יעזור. זה לא סרט בלתי ניתן לצפייה – הוא מאד מרשים ויזואלית, משוחק מצוין וקולין פארל באמת מתאמץ להוציא ממנו את המיטב – אבל הוא בהחלט סרט ממש רע. היחידים שאולי יהנו ממנו הם מעריצי פארל, אבל גם אם אתם כאלה – יש כל כך הרבה סרטים יותר טובים שלו שעדיף לראות. צאו מהסרט.
>> "בלדה לשחקן הקטן", 101 דקות, גרמניה 2025, עכשיו בנטפליקס