אנטי גיבור: ארבעה וחצי כוכבים של איראנים פגומים מוסרית

"הגיבור" (צילום: יחסי ציבור)
"הגיבור" (צילום: יחסי ציבור)

"הגיבור" של אסגאר פרהאדי הוא סרט איראני מרהיב שמתחיל כדרמה צנועה ומשם מכה גלים שהולכים ומתרחבים ומניעים עלילה מפותלת שעוטה רבדים ומחליפה טונים ככל שמעמיקה היכרותנו עם הדמויות. ואז, מחוץ לאולם הקולנוע, מתברר שהבמאי פגום מוסרית לא פחות מגיבוריו

28 ביולי 2022

מצפייה בסרטים האיראניים של השנים האחרונות אפשר ללמוד די הרבה על מערכת החוק והמשפט באיראן. ב"פרידה" של אסגאר פרהאדי למדנו על התפקוד של בית המשפט לענייני משפחה. "אין רשע בעולם" של מוחמד רסולוף נתן לנו מושג על מערכת ההוצאות להורג. ועכשיו "הגיבור", גם הוא של פרהאדי, מגלה לנו שיש באיראן משהו דומה לבתי הכלא לבעלי חוב באנגליה הוויקטוריאנית שתוארו בספריו של צ'רלס דיקנס. נראה שבעל חוב יכול לשבת בכלא במשך שנים, עד שהחוב ישולם או שהנושה יבטל את התלונה. עוד אנחנו למדים שאם משלמים סכום כסף נאה, אפשר להמיר עונש מוות במאסר. 

וזאת נקודת המוצא של הסרט שזכה בגראנד פרי, הפרס השני בחשיבותו בפסטיבל קאן 2021: ראחים סולטני (אמיר ג'אדידי) יושב במאסר זה שלוש שנים בשל 150,000 טומאנים שהוא חייב לבהראם (מוחסן טנבנדה), אחיה של גרושתו. בתחילת הסרט ראחים יוצא לחופשה בת יומיים, במהלכה הוא מקווה לשכנע את בהראם לבטל את התלונה כדי שלא יצטרך לחזור לכלא. הוא אומר לבהראם שהוא יכול לשלם לו חצי מהחוב עכשיו והשאר בתשלומים. מאיפה יש לו כסף פתאום אחרי שלוש שנים? זאת תחילתה של מעשיית מוסר על תיק עם 17 מטבעות זהב שנמצא ברחוב. 

פרהאדי, מבכירי במאי הקולנוע בעולם (יש לו שני אוסקרים ושאר פרסים), הוא קודם כל תסריטאי בחסד עליון. הבחירות שעושים סולטני ואהובתו פרקונדה וכל האנשים סביבם – אחותו של ראחים, הסוהרים, נהג מונית, אנשי ארגון צדקה –  ועם הסדים שבהם הן נתונות. כשבהראם, שקיבל את תפקיד הנבל של הסרט, מציג את נקודת מבטו על האירועים, אפשר להבין אותו ואפילו להזדהות עם תלונתו. ומה שמתחיל כדרמה צנועה, מכה גלים שהולכים ומתרחבים כשהתקשורת והרשת החברתית מגלות את הסיפור, ועושות מה שהן נוהגות לעשות – לבנות גיבורים ואז להרוס אותם. 

"הגיבור" (צילום: יחסי ציבור)
"הגיבור" (צילום: יחסי ציבור)

לראחים יש בן מגמגם שנשאר רוב הזמן כמתבונן בשולי הדרמה. אבל כל פעם שהוא פותח את פיו ומנסה להתבטא הסצנות נטענות ברגש. לפעמים הוא נדרש לומר דברים שהוכתבו לו, ואז הגמגום מקבל משמעות מטאפורית. יש בסיפור דמות מהותית נוספת, שהתסריט רק רומז לנו על הסיבוך שבו היא נתונה, אך אינו ממשיך בכיוון שלה. עם זאת, המודעות שלנו לקיומה מטעינה את הסיפור במתח דרמטי גם בסצנות שבהן אינה נוכחת. וזה חלק מהמיומנות הרבה של פרהאדי כקולנוען. הסרט חוקר את כל ההתפלגויות וההשתמעויות האנושיות והמוסריות של הסיטואציה, ואף פעם אינו נופל למהמורות של נאומים ומוסרי ההשכל. יש להוסיף שכל השחקנים, כולל הילד, מעולים. 

"הגיבור" צולם בעיר שיראז. הוא נפתח באתר הארכיאולוגי המרהיב של קברי המלכים העתיקים בנקש-י רוסתם, שנמצא במרחק של כשבעים קילומטר מהעיר. הקברים החצובים גבוה בסלע משמשים כדימוי לקושי של האדם הפשוט להגיע למעלה, בין אם מדובר בגבהים של הצלחה כלכלית או בגבהים מוסריים, ורומזים כמה קל ליפול משם. אבל נראה שלבחירה בשיראז יש סיבה נוספת. באופן אירוני, הסיבוך המוסרי והציבורי של "הגיבור" משתרג גם אל מחוץ לסרט. 

"הגיבור" (צילום: יחסי ציבור)
"הגיבור" (צילום: יחסי ציבור)

כזכור, לאחרונה נודע שבית המשפט באיראן קבע שפרהאדי הרים את הרעיון לסרט ולא מעט מהפיתולים בתסריט מסטודנטית שלו. ב-2014 אזדה משיזדה השתתפה בסדנה לקולנוע תיעודי שהעביר פרהאדי, ובמהלכה יצרה סרט תיעודי על מקרה שארע בעיר מגוריה, שיראז (יש לציין שנושא הסרט – אנשים שמצאו דברי ערך והחזירו אותם לבעליהם – הוכתב על ידי פרהאדי בסדנה). ב-2019, כשמשיזדה עבדה כמתמחה אצל פרהאדי, הוא החתים אותה תחת לחץ על מסמך שהזכויות על הרעיון לסרטה שייכות לו. שנה אחרי כן, כשנודע לה שפרהאדי מצלם סרט בשיראז, היא ניסתה ליצור איתו קשר, אך לא נענתה.

כש"הגיבור" הוקרן בקאן והתגלה כדומה מאוד לסרט שלה, היא התלוננה במכון הקולנוע האיראני, שדחה את תלונתה. עכשיו הסיפור התנפח – פרהאדי הגיש נגדה תביעת דיבה (עונש פוטנציאלי: שנתיים מאסר ו-74 מלקות) והיא הגישה תביעת נגד על הפרת זכויות יוצרים. באפריל השנה בית המשפט באיראן פסק לטובתה של משיזדה, אבל עדיין לא ברור מה בדיוק זה אומר והאם שמה יתווסף לקרדיטים בתחילת הסרט, כפי שדרשה. כך או כך, המוסריות של פרהאדי יוצאת חבולה מהסיפור. הוא אמן גדול, אבל ככל הנראה אדם פגום עוד יותר מהגיבורים שלו.

★★★★✯ 4.5 כוכבים
A Hero בימוי: אסגאר פרהאדי. איראן 2021, 127 דק', עכשיו גם באמזון פריים וידיאו