הכוכב הבא: את הרגע הבלתי נשכח של העונה כבר קיבלנו

(צילום מסך: קשת 12)
(צילום מסך: קשת 12)

הבעיה הגדולה של פרקי האודישן היא ההגזמות של הפאנל המשתפך, אבל זה מתגמד מול רגע מצמרר של אמנית בת 21 ששרה את האמת שלה בלב המיינסטרים (בעיקר על רקע החרטוטים של איבגי בערוץ המתחרה) \\ הריקאפ השבועי של "כוכב הבא" חוזר

9 ביוני 2021

אחרי שבשנה שעברה טחנו לנו את המוח עם המנחגנה של איתי לוי, השנה נאלצו במערכת הכוכב הבא למצוא גם פרס חדש וגם מונח עונתי רענן. תוצאה היא "בייגלה", במובן של בייגלה מעל הראש, כלומר כוכב עם הילה זוהרת שמרחפת מעליו כאצבע אלוהית. אולי בחוסר תשומת לב מסוימת, זה גם המונח שמייצג באופן הנאמן ביותר את הבעיה הגדולה של פרקי האודישן, ההגזמות. בניגוד לימי כוכב נולד, הכוכב הבא לא כבר מתענגת על אודישנים מביכים של אנשים חסרי מודעות, וזה בהחלט דבר חיובי, אבל יחד עם זה – ועם שיעור של 70 אחוז מהמתמודדים שעברו עד כה מהאודישנים ששודרו – רוב הסיכויים שהפאנל ישתפך על השולחן הארוך מדי.

 

 

במקום לקבל שיפוט מאוזן שאשכרה דן במוזיקליות של המתמודדים אנחנו נשארים עם ים של קומפלימנטים, ואם מישהו חשב שהמאמי הלאומית באה להיות משהו אחר ממאמי הוא גילה שהאנשים היחידים שנינט יכולה להיות תקיפה כלפיהם בשלב הזה הם אסי ורותם. שאר השופטים נשארו פחות או יותר בעמדות הקבועות שלהם, כלומר אמדורסקי על תקן השופט הרע (והכל כך כיף), קרן בתפקיד האם הרחמניה ולוי בתפקיד מנחגנה. ההפתעה העיקרית נכון לעכשיו היא סטטיק ובן אל שאחרי ארבעה תוכניות לא שמו אדום אחד. זה בחוזה עם מילקי או משהו? ואם זה לא מספיק, אז יש גם את מופע החנפנות לנינט – הכי יפה, מוכשרת, מתוקה, חכמה וכל סופרלטיב אחר שתצליחו להוציא מאסי ורותם. זה גם בחוזה עם מילקי?

וכך הגענו למצב שבו בכל פרק מישהו מרים את המסך עם 98%. לצורך הפרופורציות, הנה כמה אחוזי הצבעה היו למתמודדים הבאים באודישנים הראשונים שלהם בעונה הקודמת: אלה לי 96%, רביב כנר 93%, עדן אלנה 87%. אף לא מתמודד אחד עבר את ה-97%. זה אמנם קשור גם בחלוקת האחוזים בין השופטים הרבים, אבל עצם העובדה שתוך ארבעה תוכניות ישנם כל כך הרבה שוברי שיאים לא מעידה על טיב המתמודדים, אלא יותר על אובדן פרופורציות. 

 

 

כי בכנות, אחרי ארבעה תוכניות, קשה להגיד שיש משהו שלא ראינו או מתמודד שבולט מעל לכולם. יש בהחלט כמה מתמודדים ששווה לשים עליהם עין ואוזן – בינהם אנאל משה עם ביצוע בוגר ונהדר ל- A Natural Woman וים אור אזולאי שהפיחה חיים נוספים ל- Cuz I Love You של ליזו – אבל המכלול הופך לגנרי יותר מעונות האירוויזיון. חבל שמנעד המתמודדים משקף את הקיים במיינסטרים הישראלי, ולא את מה שיהיה קיים בו בעוד שנה (דוגמת אלה לי או מרגי, שהביאו רוח חדשה). זה עוד עשוי להשתנות, כי יש עוד כמה פרקי אודישן, אבל היו אולי שני אודישנים בלתי נשכחים עד כה.

אחד מהם היה יכול להיות אסון דווקא מכיוון שניסה להיות אודישן מיוחד כל כך. כן, אני מדבר על המתיחה היגאל-שילונית המטופשת באודישן של מתן לוי, במסגרתה אמרו לו שהוא מגיע לאודישן עבור סרט על חייו של בן אל, והפתיעו אותו עם אודישן שנערך בו ברגע. כלומר, אחרי שהסדיר את הנשימה שלו, שתה מים, להתקשר לאמא שתבוא, להסתפר (!) ולעבוד עם המעבד המוזיקלי. הפתעה. זה היה יכול להיות אסון אילולא לוי היה זמר בחסד שהפך את "חומות חימר" של מרגול לשלו, כי תארו לכם שאחרי כל הבלגאן הזה עוד יוצא ביצוע גרוע. אני כמובן לא תמים לחשוב שזה במקרה, הרי ברור שבחרו מראש בזמר שצפוי להפציץ, אבל עדיין חבל שמה שיזכר מהאודישן המצוין הזה הוא חדר מלא בחקייני בן אל.

האודישן השני שלא ישכח, גם אבל לא רק בזכות המוזיקה, היה אחד מהרגעים שבהם הכוכב הבא מצטיינת, כשהסיפור והשיר משתלבים לאחד. שי המבר, ששווקה בפרומואים בתור הילדה מ"בית ספר למוזיקה" שהתבגרה לצעירה מוכשרת, עמדה על בימת הכוכב הבא ודיברה באומץ ובבגרות מעוררי הערכה על התקיפה המינית שהובילה אותה לכתוב את השיר אותו עמדה לבצע. השיח התנהל באופן מכובד, הפוקוס נשאר על המוזיקה וחרף הפיתוי להפוך את זה ל-"אייטם", זה פשוט הפך לשיר. זה בלט על אחת כמה וכמה בזמן שבערוץ השני איבגי קשקש על שכחה ועאלק התנצלות.

ואז הגיע השיר, "פעם את לילה", בלדה כאובה וחכמה שהצליחה להעביר באמצעות כתיבה טובה וביצוע מתפקע מרגש, כזה שהיה מצליח לספר את הסיפור גם אם לא היה נאמר ישירות, ולגמרי היה מעביר אותה גם בלי הקונטקסט. וברור שגם אם המבר לא תצלח את השלבים הבאים, היא כבר השאירה רגע בלתי נשכח של אמנית בת 21 ששרה את האמת שלה בלב המיינסטרים. זה אולי נשמע פשוט, אבל למצוא את זה בין כל המחמאות המוגזמות זה בכלל לא מובן מאליו. אני לא יודע אם היא תצליח להגיע למיליון, אבל אלו הרגעים שבאמת מצדיקים את שם התוכנית.