ערוץ האירוטיקה ארגן את המסיבה הכי עצובה בתל אביב

המשוטט נקלע למסיבה של הערוץ האירוטי "פנטהאוז", אך לאכזבתו מצא בעיקר אנשי עסקים (לא מהסוג המשגשג), אלכוהול (שצריך להשיג בעורמה) ומתנות (שאפשר למצוא בחינם)

ליילה סין. מתוך הזמנת האירוע
ליילה סין. מתוך הזמנת האירוע
30 ביוני 2016

ללא הצדקה יוצאת דופן, ומבלי להשיק שום דבר, קיים השבוע (שלישי) הערוץ האירוטי ״פנטהאוז״ מסיבה בנמל תל אביב. אורחות הכבוד היו ליילה סין, כוכבת פורנו ישראלית שעשתה את זה בלוס אנג'לס, וקלי הולנד – מפיקת על של סרטים פורנוגרפיים וזוכת פרס "סרט הפורנו הפמיניסטי". אלו הסתובבו הנה והנה לצידו של סוכן צרפתי ממולח, כי בכל מקום שבו יש מעט זימה חייב להיות גם צרפתי כלשהו.

עבור המשוטט הייתה המסיבה הזדמנות חד פעמית לחיות את חלומו הצנוע של ג'ורג' קוסטנזה ולרקום קשרים עם אנשי התעשייה, או לכל הפחות ליהנות משתייה חופשית לאורך הלילה. כמה חבל ששנות התשעים מאחורינו, ותעשיית הפורנו הטלוויזיונית, כפי שהתברר במהרה, איננה יכולה לספק לי דבר מזה.

מישהו עוד צופה בטלוויזיה?

המסיבה התקיימה בשלוותה, לוקיישן ידוע לשמצה כשלעצמו. באופן מעט צורם הוא חולק לשניים, כאשר ברחבה אחת מלהגת ליילה סין עם חבורת הדושבאגז שמקיפה אותה וברחבה השנייה מתקיימת מסיבה כיתה שבה קבוצת ילדות קטנות שרה את "ברבי" של סטטיק ובן אל תבורי. עם כל הכבוד להצטלבויות הסמליות, עיקר מבוקשי באותה עת היה משקה מרענן על חשבון הבית, כפי שהובטח בהזמנה שנשלחה אליי במייל. אך לאחר שנמזגה עבורי בירה בכוס מפלסטיק, דרשה הברמנית סכום המהווה כשליש משכר הדירה שלי, כמקובל במקומות מסוג זה. המבט החרד שהפניתי לעברה לא עזר במאום (כידוע, המגלומניה המאפיינת עובדים בברים פופולאריים שוות ערך לזו של עיתונאים צעירים). רק לאחר שהזעקתי את היח"צנית זכיתי לקבל את הבירה בחינם, ואת שאר המשקאות נאלצתי להשיג בעורמה, שהרי חולקו לי בטעות יותר קופונים מלשאר האורחים.

עוד כתבות שיוציאו אתכם מהמשרד:
שלחנו את כתבנו לאליפות הטוורקינג – זה נגמר בשרירים תפוסים
לא רק סיגריות וסקסיזם: כך באמת נראית העבודה של מציל תל אביבי
אורגיות? הכי אאוט: יצאנו למסיבת כרבולים

לא הייתה בכך שום בושה. עובדות השלוותה נדרשו בעצמן לאמץ עמדה טקטית, שהתבטאה בחנופה לגברים החלקלקים שפקדו את המסיבה. רובם היו אנשי עסקים בעשור החמישי לחייהם, אך לא מהסוג המשגשג, אלא מהסוג הצולע שמכלכל את ההרצאות השרלטניות של דמויות כדוגמת "הזאב האמיתי מוול סטריט". במסגרת שיחה שיצא לי לצותת לה הלין אחד הגברים באוזני חברו על האמן העסקי "ד"ר שכנוע": "ב-80 אחוז מההרצאה הוא מספר לך למה אתה צריך את ההרצאה שלו. גבר, כבר שילמתי לך, אני כבר פה! בעשרים אחוז שנותרים הוא מוכר את קורס ההמשך. כל הזמן הוא מספר רק על מה שהוא הולך לספר".

מתוך הזמנת האירוע
מתוך הזמנת האירוע

בכל מקרה, ייתכן בהחלט שהמכשול העיקרי של אותם גברים בדרך לרווחה כלכלית איננה הכישורים הרטוריים של ד"ר שכנוע, אלא אחיזתם הכפייתית בעבר. אם בשנת 2016, כשני עשורים מאז שפרצה לחיינו הטכנולוגיה הרשתית, הם עדיין נאמנים לערוץ פורנו טלוויזיוני, עושה רושם שהם לא הבינו חלק מהותי במנגנון של העולם העסקי.

רק אחרי שעתיים שבהן ישבתי לבדי ובהיתי בבאי האירוע כסוטה מין, הגיע רגע השיא של המסיבה. על מסך גדול החלו לרצד קטעי פורנו רך קצרצרים, חלקם בכיכובה של סין, כפרומו לתכנים של הערוץ. במקביל, צוות השלוותה החל להדליק זיקוקים ידניים, וברקע התנגן רימיקס עצבני לנעימת הפתיחה של "משחקי הכס". בקושי היה מי שיעריך את הטעם הרע. רק עשרים גברים עם חלומות אמריקאיים מופרכים, וכמה מלצריות בחיוך מעושה, במסיבה העצובה ביותר בתל אביב.

את הלילה סיימתי לבד, עם מארז מתנה שהכיל טי שירט של "פנטהאוז" ושתי תמונות אירוטיות של סין לשימושי, כאילו הייתי מוסכניק אמריקאי בראשית שנות ה-70. הנחמה האמיתית הייתה בכך שמצאתי את דרכי החוצה.