הקרב על ינואר: הסדרות הכי טובות שחובה לראות בטלוויזיה (כרגע)

לא הרבה קרה בחודש האחרון במצעד הסדרות הכי טובות שלנו: בסך הכל שבע סדרות חדשות נכנסו אליו וברביעיית הפסגה חלו כמה חילופי מקומות כתוצאה מכמה פרקי סיום משכנעים מאוד, כולל קאמבק אדיר של "פארגו" בכושר שיא. ועדיין אנחנו מוצפים בסדרות טובות ומעלה עוד לפני שמגיע אלינו גל חדש של סדרות מבטיחות בפברואר. בסך הכל שרדנו יפה את תקופת החגים האמריקאית שמצמצמת מדי שנה את ההיצע סביב תחילת השנה, ג'ון האם הציל אותנו פעמיים ומארוול הצילה אותנו שלוש פעמים, ויש אפילו סדרה ישראלית אחת שחזרה לשמח את ליבנו. בקיצור, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. וכמו שאנחנו מכירים את העולם, עוד יהיה.

>>  מה ראינו בלילה: 6 סדרות חדשות שהשאירו אותנו ערות השבוע
>> המצעד השנתי: 20 הסדרות הכי טובות ב-2023

20. The Crown ("הכתר") // נטפליקס

נפרדנו כך, הייתה דממממההההה, לא היה כבר מה לומר. שבע שנים אחרי שעלתה בנטפליקס כסדרה היסטורית מונומנטלית וחד פעמית, הגיעה "הכתר" אל הפינאלה שלה כשהעונות האחרונות קצת מוציאות ממנה את האוויר ואת הניצוץ הזוהר, ממש כפי שקרה לבית המלוכה עצמו בעצם. ועדיין, הדרמה הבריטית הזאת שעוקבת אחר סיפור חייה של המלכה אליזבת' וליוותה את העולם בפרידה ממנה בשנותיה האחרונות וגם אחרי מותה, תיחשב ברטרוספקטיבה לסדרה גדולה ואפוס שייזכר כנראה זמן רב. לא תהיה עוד מלכה כזאת וכנראה שיעבור זמן עד שנראה עוד סדרה כזאת.

19. Upload ("העלאה") // אמזון פרייםי(15)

הקומדיה הסאטירית המעולה של גרג דניאלס ("המשרד", "מחלקת גנים ונוף") סיימה את עונתה השלישית אי שם בנובמבר, ולמרות תחושת התבחבשות קלה בקשת העלילתית הארוכה של הסדרה – אנחנו מדברים על עונה שבה ציר העלילה המרכזי עוסק בשיבוטים פיזיים של תודעות וירטואליות של אנשים מתים – היא עדיין אחת הקומדיות החכמות והמוצלחות בטלוויזיה שאיכשהו מצליחה להישאר גם דבילית ונגישה וגם אינטליגנטית ומעוררת מחשבה. הקאסט הכמעט אנונימי שלה עושה עבודה אדירה וקיבלנו גם הופעת אורח משובחת של וויליאם גיבסון, סופר המד"ב שנחשב לנביא המציאות הוירטואלית, אז בכלל בושה שאנחנו מעזים להתלונן.

18.What If…?i ("מה אם…?) // דיסני+

נכון, העונה השנייה של סדרת הספקולציות של מארוול לא נתנה לנו את הפרק "מה אם מארוול לא היו נתקעים עם המולטיוורס", אבל גם אם הקונצנזוס של הסדרה מעט ירד והפעם היו פחות פרקים מבריקים כמו זה עם ד"ר סטריינג' מהעונה הראשונה, אבל מגרש המשחקים המאויר עדיין מהנה. הניסיון לחזור על התרגיל הסדרתי מהעונה הראשונה פחות עבד גם הוא, אבל האפי הוגן עם כוחות, האלקים שונים, ועוד טיפה מטוני סטארק? מי אנחנו שנתלונן, במיוחד כשמצב הסרטים של מארוול בכי רע. ממתק נחמד לבינתיים.

17. Invincible ("בלתי מנוצח") // אמזון פריים (11)

אמנם קיבלנו עד כה רק חצי מהעונה השנייה של סדרת גיבורי העל הריאליסטית להחריד ואלימה להפליא של אמזון שהיא לא "הבנים", אבל החצי עונה הזו מספיקה כדי להלהיב לקראת ההמשך – בהתמודדת עם הנשורת מהסוף הדרמטי של העונה הראשונה, הסדרה לוקחת שינוי כיוון קטן ומציגה דמות שמכינה גם לעולם הזה מולטיוורס משלו. כן, גם לנו יצאה אנחת יאוש כששמענו, אבל חכו, כי "בלתי מנוצח" אשכרה משתמשת בכלי הכבר שחוק הזה טוב, ומראה למארוול איך לא מפספסים לחלוטין את הרעיון. חוץ מזה, הקליף-האנגר של הפרק הרביעי משאיר אותנו על קצה המושב, כך שיש למה לחכות.

16. The Artful Dodger ("דודג'ר") // דיסני+ (17)

אנחנו צריכים עכשיו קצת כיף בחיים. דברים באופן כללי אינם כיף, וגם מה שהיה תמיד כיף איבד לא מעט מטעמו לנוכח המצב. אבל סדרת הרפתקאות שהיא בעצם סיקוול ל"אוליבר טוויסט" ומתרחשת באוסטרליה של המאה ה-19? אם עושים את זה כמו שצריך אז מדובר בכיף על-זמני, ו"דודג'ר" – העוקבת אחר עלילותיו של ג'ק דוקינס נער הפלא בתחום הכייסות והעוקץ, שהיה חברו של אוליבר בספרו הקלאסי של צ'רלס דיקנס – וכעת הוא גבר צעיר, חתיך ושרמנטי-נכלולי שמנסה את מזלו במושבת העונשין. התוצאה מלאה במחוות מענגות למדי לדיקנס ומהנה גם בלי לדעת דבר על סיפור המקור, ותומאס ברודי-סאנגסטר, בעצמו נער פלא שמופיע בסרטים מגיל צעיר מאוד, התבגר לכדי אחלה שחקן יפיוף. כיף.

15. Fellow Travelers ("שותפים למסע") // שואוטיים/ HOT ו-Yesי(14)

זאת אחת הסדרות הטובות ביותר שאתם לא רואים כרגע (כי היא משודרת בארה"ב בשואוטיים וזמינה בסטרימינג רק בפראמאונט+), וזה באמת חבל: מדובר בדרמת מתח פוליטית-רומנטית-להט"בית-תקופתית שמתחילה בשנות החמישים ומסתיימת בשנות השמונים, ובדיוק כמו שכתב עליה לירון רודיק בביקורת שהתפרסמה כאן, "אין הרבה סדרות שמתארות באופן כל כך קשה, מוחשי וחשוף את החוויה של להיות אדם בעל נטייה מינית שהחברה פשוט מסרבת לקבל. ובמקרה הזה לא רק שהיא מסרבת לקבל, אלא גם רוצה אותך מאחורי סורג ובריח, כי אתה מאיים על אורח החיים האמריקאי". לפעמים אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה.

14. Monarch: Legacy of Monsters ("מונרך") // אפל TV+י(20)

הנה משהו שלא ציפיתם שיקרה ב-2023: קאמבק של גודזילה. והטוויסט? זה אשכרה טוב. בעידן בו כולם רוצים יקום קולנועי מניב כסף, נראה שדווקא זה של עולם המפלצות עשוי להצליח, עם סדרה שמנסה לאגד את הבלגן ולאחד בין גודזילה, קינג קונג ותפלצות ענק אחרות. הסדרה של אפל TV לוקחת סיפורים מקווי זמן שונים, ומחברת אותם דרך סיפורי המפלצות שהופיעו לאורך אותן שנים. כל הסיפורים כביכול קשורים זה בזה בדרך כזאת או אחרת, ויש ניסיון לאזן בין זמן המסך של המפלצות לזה של הדמויות האנושיות. וזה מצליח, במיוחד כי המפלצות נראות ומרגישות פשוט נהדר, וגם עם תו האיכות של אפל TV, חייבים לומר שהופתענו לטובה.

13. Percy Jackson and the Olympians ("פרסי ג'קסון") // דיסני+

חמש שנים אחרי שהארי פוטר הפך לסנסציה עולמית, הגיח ב-2002 פרסי ג'קסון לאוויר העולם והפך לסנסציה עולמית גם הוא. בניגוד לפוטר הוא לא קוסם אלא חצי אל, בניגוד לפוטר הוא לא הולך להוגוורטס אלא למחנה אימונים קשוח של אלים צעירים, ובניגוד לפוטר הוא גם לא הופך לסדרת סרטים מצליחה. עכשיו באה דיסני ומתקנת את הפאשלות שנעשו בסדרת הסרטים, ולפחות בעונה הראשונה התוצאה היא פאן גדול לכל המשפחה שטובל בהרבה מיתולוגיית אלים יוונית, מתח ואקשן וחמידות וכל מה שצריך. תשתחוו.

 

12. Grimsburg ("גרימסבורג") // Hulu/Fox

בשנים האחרונות אנחנו רואים לא מעט סדרות מצוירות למבוגרים שמנסות להתחרות על תשומת הלב שלנו, ולגנוב את המלוכה הנוכחית מ"ריק ומורטי" העייפה. חלק מהסדרות האלו, אגב, הן מהיוצרים של "ריק ומורטי". אבל במקום עוד סדרה על חלל והפרעות אישיות, "גרימסבורג" חוזרת טיפה אחורה, למשהו טיפה פשוט יותר – פארודיה קטנה ומצחיקה ומוזרה על ז'אנר הבלש העייף שחוזר העירה כדי לפתור פשע אחרון, וכמובן את הפלונטר שהוא חייו. נו, אתם יודעים שזה ז'אנר. בכל מקרה, הפעם הם גייסו את ג'ון האם לתפקיד הבלש, עטפו אותו בקצת דמויות משנה מופרעות במיוחד (כן, יש שוטר סייבורג משובש), והומור דבילי א-לה פאמלי גיא, בימים בהם היו באמת מצחיקים ולא רק מוציאים גיחוך. אמנם יצא רק פרק אחד כרגע, אבל הוא יצא כטיזר לקראת העונה המלאה, מרוב שפוקס מאמינים בסדרה. שימו עין ושימו לב, במיוחד כשזה (כנראה) יגיע בהמשך לדיסני+.

11. Scott Pilgrim Takes Off ("סקוט פילגרים הולך על זה") // נטפליקס (10)

כשהחלו הדיווחים על גרסה חדשה לקומיקס שכבר הנפיק לנו סרט מושלם, היינו סקפטיים. נו, אז מה אם הביאו את המדבבים המקוריים? מה הטעם עכשיו לחזור לאנימציה? מה זה נותן חוץ מנוסטלגיה מילניאלית עבשה? ובכן, שמחנו לגלות שכרגיל טעינו – הלידה המחודשת של קומיקס הגיקים ששלט בהיפסטריאדה לפני שנים התגלתה כברכה. זה כיף איפה שזה זהה לסרט, זה נפלא איפה שזה זהה לקומיקס, וזה פשוט מושלם כשזה גולש למקומות חדשים לחלוטין. הרוח הקומיקסית שולטת, הפאן הקנדי מרחף מעל ואנחנו קיבלנו את הגרסה הכי כיפית לסקוט פילגרים שלא ידענו שאנחנו רוצים. איזה מזל יש לנו.

10. The Brothers Sun ("האחים סאן") // נטפליקס

מעניין לראות שאחרי שבשנים האחרונות קצת נבהלנו לשלומה (ולרמת התוכן שלה), נטפליקס היא הראשונה מרשתות התוכן שמתאוששות ממלחמת הסטרימינג, ויוצאת כמנצחת. אחת הסיבות לכך היא היכולת החדשה יחסית שלהם ליצור סדרות כיפיות שלא מרגישות כמו בזבוז מוחלט של זמן (למשל, הלהיט "ביף"), ועכשיו נראה שהם ממש רוצים ליצור להיט שכזה בז'אנר סדרות הפעולה – סוג של חיבור בין הטון הנטפליקסי המותח-משעשע, לבין ז'אנר הסרטים המצליח מהאייטיז והניינטיז. "האחים סאן" עושה זאת בז'אנר סרטי הקונג-פו/מאפייה/אמא בועטת בתחת. וכשהם מספקים בית חם למישל יאו לשחק דרמטית ולבעוט בתחת, באמת שקשה לפספס את הכיף הזה. וואלה נטפליקס, שמחים שהתאוששתם.

9. Loki (לוקי) // דיסני+ (7)

בזמן שהיקום הקולנועי של מארוול מקרטע בקופות עם כישלונות כמו "המארוולס", הציפייה היתה שאגף הסדרות יפצה אותנו. עד כה זה לא ממש קרה, כי רוב מוחלט של הסדרות היו די בינוניות (אנחנו עדיין בעמדה ש"וונדה ויז'ן" הייתה מצוינת, פשוט עם סוף מעאפן) – אבל "לוקי" הצליחה בשתי עונות קצרות לעשות אימפקט משמעותי יותר מכל סדרת MCU אחרת. הכימיה בין טום הידלסטון לאוון ווילסון, האיזון העדין בין מלודרמה לקומדיה, עיצוב הרטרו המבריק, דמויות שאשכרה אכפת לכם מהם וקליימקס מספק במיוחד – העונה שנייה הצליחה להתעלות גם על קודמתה, ולסגור לנו סיפור באופן שבהתחשב בעידן הנוכחי של מארוול, צריך להגיד עליו תודה. אז תודה.

8. The Curse ("הקללה") // שואוטיים (6)

אם עדיין לא הבנתם איזה יוצר טלוויזיה מבריק הוא נייתן פילדר ("נייתן פור יו"), לא בטוח ש"הקללה" תצליח לשכנע אתכם. לפחות לא בשלב הזה. אחרי "חזרה גנרלית", כבר ברור לנו שכל יצירה של פילדר היא לפחות 50 אחוז הטרלה, אבל עוד לא ברור לגמרי מה ההטרלה ב"הקללה". וזה כרגע לא משנה ממש, כי גם בלי הטוויסט שיבוא או לא יבוא (היי, אולי זו ההטרלה?) זו סדרה ממש טובה. פילדר ואמה סטון (אימוג'י מאוהב) מגלמים זוג נשוי טרי עם תוכנית שיפוצים צינית בטלוויזיה במסווה של פילנתרופיה, ומשם זה רק נהיה מוזר יותר ברגע שקללה עתיקה נכנסת לפועל. אולי. אנחנו עוד לא בטוחים. הגורם השלישי – מפיק הריאליטי שבתוך הסדרה – הוא בני ספדי, אחד מהאחים ספדי ("יהלום לא מלוטש") שמתפקד כגורם מערער. מוזר ומרתק.

7. Gen V (דור ה-V) // אמזון פריים (5)

בכל פעם שספין-אוף מצליח להפתיע, מנהל אולפן מקבל את הכנפיים שלו. ואנחנו לא יודעים מי הבכיר שאישר את הספין-אוף שהרחיב את עולם "הבנים", אבל הוא צריך לקבל בונוס גדול, כי מזמן לא ראינו סדרה שמשלימה ומחמיאה לפרנצ'ייז כמו דור ה-V. היו יותר מדי מלכודות ליפול בהם – קאסט חדש לחלוטין, דמויות חדשות שלא מבוססות על חומרי המקור, קהל מעריצים דקדקן ואפילו ז'אנר טלוויזיוני מאתגר במיוחד, בדמות דרמת נעורים. אבל כמו בסדרת המקור, גם דור ה-V הצליחה לצעוד על החבל הדק שבין סאטירה לבידור, בין מבריק לדוחה, בין סוטה להיסטרי. ובלי ספויילרים, הסיום מצליח גם לספק קרשנדו ראוי, וגם להלהיב לקראת העונה הבאה של "הבנים". וכן, גם הפעם הם מראים למארוול מאיפה משתין הפרנצ'ייז האיכותי.

6. הטבח // yes

ביום האחרון של 2023 עלתה העונה השנייה של "הטבח" והזכירה לנו איזה כיף זה דרמה ישראלית טובה. העונה הראשונה בהרפתקאות המטבח של השף דורי שחר (גל תורן הספקטקולרי) והשף שהיה הייטקיסט נמרוד אוחנה (גורי אלפי בתפקיד משובח) ומשבר אמצע החיים של שניהם על רקע סצנת הקולינריה העילית של תל אביב על כל מה שיפה ומכוער בה. העונה השנייה תצטרך לעשות הרבה כדי לשחזר את האיכויות של קודמתה, אבל אחרי שלושה פרקים נראה שהיוצרים ארז קו-אל ואורית דבוש בהחלט דוחפים אותה בכיוון הנכון. יהיה טעים.

 

5. Echo ("אקו") // דיסני+

מזה זמן מה שה-MCU האהוב עלינו מרגיש תקוע. מאז שהנוקמים התפזרו, דור הגיבורים החדש לא מצליח לעמוד בעומס, והסרטים כבר הפכו למעמסה של ממש (אל תתחילו לדבר איתנו על אנטמן), וזה לא שהסדרות הוסיפו יותר מדי, למעט אנומליות כמו "לוקי". אבל "אקו" כבר לא מרגישה כמו אנומליה, אלא צעד בכיוון הנכון – פחות שטויות CGI במולטיוורס, יותר אלימות ריאליסטית וסיפורים מורכבים ומעניינים. סיפורה של הגיבורה החירשת-אילמת מצליח להרגיש אחר ממה שמרוול הציגו לנו עד כה, ובתקופה בה שושלת קאנג כבר קרסה, הסדרה הזו נראית כמו מה שהיינו רוצים לקבל מהם בעתיד – יצירה אמיצה יותר. חוץ מזה, תנו לנו את קינגפין כנבל בכל פרויקט, ואנחנו נשמח.

4. For All Mankind ("עבור כל האנושות") // אפל TV+י(3)

סדרת ההיסטוריה האלטרנטיבית המפוארת של אפל TV+ פתחה את העונה הרביעית שלה בכל הכוח, וממשיכה להתגבש כאחת מסדרות המד"ב הטובות של העשור, ביקום שבו הרוסים נחתו ראשונים על הירח, המרוץ אל החלל לא נעצר והמין האנושי המשיך במסעותיו למאדים והלאה. הדרמה האנושית והבין-מדינית, כמו גם העובדה שהסדרה מזנקת מדי עונה עשור קדימה, מצליחים לשמור אותה בתעופה עלילתית מהירה ועוצמתית והעובדה שכל כך מעט אנשים רואים אותה בגלל פלטפורמת השידור היא עוול גדול לסדרה שהיא אפוס טלוויזיוני במיטבו, גם בעונה חלשה יחסית.

3. Blue Eye Samurai ("הסמוראית כחולת העין") // נטפליקס (1)

זאת סנסציה. מעט מאוד פעמים בחייהם של נרקומני טלוויזיה כבדים, מגיע רגע כזה צלול שבו הם נתקלים במשהו שכמותו עוד לא ראו קודם. "הסמוראית כחולת העין" היא משהו כזה. לא יעזרו כאן תיאורים משתפכים וסופרלטיבים נסערים, את הסדרה הזאת של התסריטאי מייקל גרין ואשתו אמבר נויזומי – צמד שאנחנו הולכים לשמוע עליו הרבה – צריך פשוט לראות ורק לדאוג מדי פעם לסגור את הלסת השמוטה כדי שלא יכנסו זבובים. זה לא רק שהיא ייחודית ומסחררת מבחינה ויזואלית כמו מעט מאוד סדרות לפניה, היא גם סדרת דרמה-נקמה מצוינת ואולי הסדרה הכי טובה של נטפליקס השנה בכלל. אם עוד לא ראיתם – תתביישו ומהר.

2. Fargo ("פארגו") // FX/HOTי(3)

אחרי הפרק הראשון בעונה החמישית, עם ג'ון האם בתפקיד הראשי בתור שריף טראמפיסט ופסיכופת, נראה היה ש"פארגו" חזרה במיטבה עם גרוב של העונה הראשונה, ונואה וויילי שעשה את הבלתי אפשרי והפך את הסרט האיקוני של האחים כהן לסדרת אנתולוגיה שמתרחשת באותו עולם, מצא מחדש את מגע הזהב שלו. ארבעה פרקים אל תוך העונה ההתלהבות קצת דועכת, בעיקר כי העלילה מתקדמת באיטיות, אבל אז הגיעו פרקי הסיום וסימנו את הקאמבק של "פארגו" לטופ של הטופ של היצירה הטלוויזיונית העכשווית. כך או כך, מי שקבר אותה בשלג אחרי העונה הרביעית הבעייתית – צריך להתחיל לחפור מחדש.

1. Slow Horses ("סוסים איטיים") // אפל TV+י(2)

אם חשבתם אחרי שתי העונות הראשונות ש"סוסים איטיים לא יכולה להיות טובה יותר ממה שהיא, אתם תצטרכו לחשוב שוב, לחשוב לעומק ולהתבייש בעצמכם. כי אחרי הפינאלה של העונה כבר ברור שהיא ממשיכה להשתפר מעונה לעונה, וההנאה ממנה ממשיכה להתעצם. היא פשוט כתובה כל כך טוב, וגארי אולדמן כה מושלם בתפקיד הסוכן השבור ג'קסון לאמב, שכמעט ולא משנה מה קורה מסביב. אבל גם כל מה שקורה מסביב – העלילה, הצילום, קריסטין סקוט תומס, שאר חברי הקאסט – מתעלה לרמת התסריט והסטאר הבלתי מעורער של הסדרה. נכון לעכשיו מדובר בסדרת המתח-ריגול הטובה של העשור. אנחנו צועקים את זה כבר שלוש שנים, אבל בחייאת, אל תחמיצו.