הסלנג שמזוהה עם סנופ דוג שייך בכלל לילדות קטנות בהארלם

עוד בשנות ה-90, שנים לפני שכל ראפר מלמל את המילים שלו לאורך שירים שלמים, הראפר הכי לא מובן בסביבה היה סנופ דוג. הוא קרא לעצמו די.או.דאבל ג'יזל, ענה להכל פו שיזל מיי ניזל וייצג בכבוד את הבית שלו, לונג ביץ' קליפיזל. או בקיצוריזל, הכל היה izzle. הסלנג הייחודי הפך למזוהה עם סנופ, ובמהרה הפך למעיין בדיחה עבור הקהל המיינסטרימי שראה בפגם הדיבור המכוון פאנץ' קל. אבל סנופ לא המציא את הגלגיזל, ומתברר שמאחורי התוספות הקטנות האלו ישנה היסטוריה מפתיעה.

שפת האיזל היא שפת סתרים, בדומה לשפת הבי"ת העברית (בה משלבים את האות ב' אחרי כל תנועה) או Pig Latin (בה מעבירים את העיצור הראשון של המילה לסופה ומוסיפים את ההברה אִי). בשפת האיזל, כפי שכבר בטח הבנתם, מוסיפים את הצליל איזל או מחליפים בעזרתו חלק מהברות המילה הלא נדרשיזל.

עוד "חכמים בלילה":
למה ראפרים אומרים "יו"?
כך נולד הפיצ'ר הכי מעצבן בטלוויזיה
שמתם לב שכל הסדרות משתמשות באותו עיתון כבר 50 שנה?

חוקרים מעריכים ששפת האיזל הומצאה בקרב ילדות אפרו-אמריקאיות בימי רנסס הארלם, כלומר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הילדות נהגו לשחק בגומי ודיקלמו שירי ילדים. במטרה לשמור על הרית'מיות הנכונה, הן היו נוהגות להוסיף הברות לשמות ומילים. אפשר לשמוע דוגמה נהדרת לזה בשיר הדיסקו של פרנקי סמית', "Double Dutch Bus". ברבות השנים, האיזל היגר לקבוצה אחרת לחלוטין בקהילה השחורה, כשהפך לסלנג חלקלק של סרסורים במהלך הסבנטיז. סנופ היקר, שכמו ילדים שחורים רבים באייטיז העריץ את אותם סרסורים, הכניס את הסלנג לקטעי הראפ שלו ומשם לתרבות הפופולרית. מעניין איך הרגישה אפרו-אמריקאית בת 90 כששמעה לראשונה את משחק הילדים שלה ברדיו.