אופות את תל אביב: אימפריית בבקה בייקרי בידיהן. וזאת העיר שלהן

>> העיר של גיל וייס: גן עם ריח של פעם ומסעדה עם ריח של תמיד
>> העיר של כרמל בין: קריוקי קטלני וחנות ספרים עם דג כבוש

1. מתחם בזל

אווירה קיבוצית, הרבה אנשים, תמיד מרגיש שיש חיות שם. אנחנו אוהבת לראות את הילדים ואת הנשים עם העגלות, מעין כיכר דיזנגוף אבל בצורה של "המושב".

אם כיכר דיזנגוף הייתה בקיבוץ. מתחם בזל (צילום: יפעת שלום רווח)

2. טאיזו

האוכל תמיד מדויק, שירות טוב, שומרים על הרמה. כל ביקור במסעדה הוא אירוע של טעמים וחוויות. המנה האהובה היא "לחם ברווז". דרך בגין 23

אירוע של טעמים וחוויות. טאיזו (צילום: אנטולי מיכאלו)

3. מוזנר

בעבר היינו יוצאת אליו יותר. יש בו אווירה וחוויה אחרת מדיזנגוף. אתה לא בתל אביב, אתה במוזנר. תמיד אני אזמין שם משהו מיוחד מהתפריט וזה תמיד מקום שאני אוהבת. אחד העם 51

אתם לא בתל אביב. מוזנר (צילום: אורן זיו)

4. GDB

ההמבורגר שלהם הכי טעים בעיר. אנחנו תמיד בוחרות בלחמניית בריוש עם כיפת שום שנותנת טעם ייחודי להמבורגר. אבן גבירול 22

GDB (צילום: אנטולי מיכאלו)

5. וינונה פוראבר

המקום הכי כיפי לשבת בו, עם היין הכי טעים ובעיקר בגלל יונתן גרינברג. שלמה המלך 2

הכי כיף שיש. וינונה פוראבר (צילום: רן בירן)

מקום לא אהוב בעיר

כיכר רבין. היא הייתה מקום מושלם, שנפגע בגלל העבודות של הרכבת הקלה. חווינו את כיכר רבין טרם העבודות ואנחנו מתגעגעות אליה. היינו בעבר הרבה שם ועכשיו כמעט ולא. אנחנו מאמינות ומקוות שהקסם של הכיכר יחזור.

הלך הקסם. עבודות הרק"ל בכיכר רבין (צילום: אלכסי רוזנפלד/גטי אימג'ס)

השאלון 

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכן את הראש או פתח לכן את הלב?
הופעה של יסמין מועלם, השיר שלה "יהיה טוב" הפך להמנון אצלנו בבבקה, ואנחנו מאוד אוהבות אותה.

איזו יצירה נתנה לכן כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כל מה שנועם חורב כותב. תמיד יודע לגעת בנקודות הנכונות, גם אם הן כואבות, מכניס סוג של תקווה.

לאיזה ארגון או מטרה אתן ממליצות לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נוער בסיכון. נוער שיצא מהבתים. בעיקר בעת מלחמה, ילדים צריכים הכוונה ועזרה, חשוב להסתכל על הנערים האלה שאין להם לאן לחזור בעת המלחמה וחשוב שארגונים ישימו עליהם עין.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אסף ויותם דוקטור, הבעלים של מסעדת האחים. ראוי לראות איך הם התייחסו ברצינות לכל המהלך של חמ"ל המזון למפונים וחיילים. העובדה שזה לא היה רגעי אלא מתמשך הייתה חשובה ומרגשת בעיניינו. כמו כן, גם למטה החטופיםץ לא כולם תל אביבים שם, אבל לכולם מגיע להרים.

מה יהיה?
יהיה טוב.