מתבייש בימים שהתעצל להגיע לאבו חסן. העיר של יונתן גרינברג

1. גזוז

במספרה המיתולוגית של עוזי אני מסתפר כבר מעל 20 שנה. מהניינטיז הסוערות בהן הייתי צובע את השיער בכל צבע אפשרי, דרך תקופת הזקן שבה, למי שלא יודע, צריך להסתפר ולתחזק יותר מהרגיל, ועד היום כשאני הולך עם ארי, הבן שלי שמתמסר למספריים ולמכונות התספורת. אני מתיישב על הכיסא ומקבל את עוזי לחצי שעה של בועת זמן ומרחב שעוטפת אותנו: אנחנו מפליגים לשיחות על מוזיקה, תרבות, אמנות, קולינריה, נסיעות לחו"ל וילדים. זמן של בריחה שכולל המתנה עם מוזיקה עדכנית ותמיד פגישה מקרית עם אנשים אהובים שלא פגשתי שנים. פרישמן 88

2. הקליניקה

חנות גלשנים? מוסד גלישה תל אביבי? הבסיס של גולשי ה-core בישראל? תל אביב היא עיר הגלישה שלי והקליניקה, בבעלות ארתור רשקובן, נמצאת במרכז הקהילה המוטרפת והתוססת הזו. כולם מגיעים אליה מאותן הסיבות: לחוש, להרגיש ולדבר על הדבר הממכר ומשנה החיים שנקרא גלישה (שאין לנו מספיק ממנו). צעירים מתחילים ומקצוענים מזדקנים – בקליניקה אין היררכיה ביניהם, תנאי הסף היחיד הוא רמת התשוקה. כולם באים למשש את משלוחי הגלשנים החדשים מקליפורניה ואוסטרליה ולחלום על טיול גלישה אקזוטי, איפה שיש מספיק גלים. כיכר אתרים, מעל חוף הילטון

3.שוקידו – הבסטה של דודו כהן

שוק הכרמל הוא המקום שבו אני קונה פירות וירקות הביתה. לשמחתי הילדים שלי מתים על פירות מה שגורם לי להגיע פעם פעמיים בשבוע, בבוקר מוקדם, לבסטה של דודו שתמיד מביא את מה שבעונה במחיר הכי טוב שאפשר. אם אין אבטיח אז או שהם ממש יקרים או שעדיין לא טובים. הוא נותן לי להיכנס למקרר לבחור בעצמי ואם אני רוצה דובדבנים בקיץ או תות בחורף שהוא לא מחזיק, הוא בוחר לי מהבסטה ליד בעצמו ומוסיף לחשבון. יחד עם דודו יש את אילן שתמיד מחייך לכולם גם כשאני, כמו מקומי גראמפי, מסתובב וכועס על התיירים שמפריעים לי לקנות. הכרמל 40 פינת רחוב שפר

4.אבו חסן

מת על חומוס, במיוחד בבוקר. חובה שיהיו משחה ופול, לפעמים גם מסבחה, אבל חייב שתהיה בו משחה. אני אוכל אותו עם מזלג ובצל, בלי פיתה. אבו חסן הוא החומוס האהוב עלי באזור, קליל, חמצמץ עם פול חם ולימון חריף הכי שווה. איכשהו הייתה תקופה שהתעצלתי להגיע לשם עד שיום אחד, החלטתי שבתור אחד שמתנייד על טוסטוס אני יכול להרשות לעצמי להתפנק. שמתי נירוונה באוזניים ולקח לי פחות משלושה שירים להגיע – מיד התביישתי על העצלות שלי. מאז אני לא מוותר אף פעם על מקום כל כך שווה, שבחול הייתי צועד קילומטרים כדי לאכול בו. רחוב הדולפין, יפו

חומוס עלי קרוואן אבו-חסן (צילום: אסף קרלה)

5.גסט רום

בר הקוקטיילים הכי שווה ובלי טיפת פוזה שאני מכיר. נותן כבוד לקלאסיקות כמו מרטיני מדויק או Old Fashioned, ועדיין מעודכן מאוד מבחינת משקאות חדשים ומעניינים וקוקטיילים יצירתיים. בלי עשן רעש והמולה פשוט מקצועיות, שירות טוב ומלא קבועים. דן קרייצר ויובל סופר הם לא רק פרסונות אלא מקצועני-על בתחומם ואני גאה לקרוא להם שותפים בג'ין קלאב סופרים. מקווה ישראל 26

>> העיר שלנו: 10 מוסדות התרבות הכי אהובים על משתתפי המדור "העיר שלי"
>> העיר של ערוץ הכיבוד: פסטה במבה, חוף סודי וגינת קריית ספל
>> כוכב מישלן ביד והסביח של אפי בלב: זו העיר של שף גל בן משה