לילה קולטורה: 10 מוסדות התרבות הכי אהובים בעיר שלנו

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנה ומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

10. היכל התרבות

אולי לא המוסד הכי אופנתי ברשימה הזו, אבל בהחלט המכובד ביותר שבהם.

"מקונצרטים לנוער בבית ספר יסודי, דרך אריק קלפטון ובילי ג'ואל בתיכון, חיבוק בחדר ההלבשה החשוך עם מריאן פיית'פול, ועד הופעה מעולה של חמי רודנר באולם צוקר הצעיר. אינספור מוזיקה חיה מרחיבת ומרוממת נפש. הפעם היחידה שלי שם כמופיע: ערב התרמה לאגודה לזכויות האזרח, כשיהודה פוליקר הגדול המופע המרכזי, ואני הקטן פותח. לא רק צלילים, גם זכויות אזרח הן מאבני התשתית הנפשית שלי כיליד תל אביב". (שרון מולדאבי, מוזיקאי והייטקיסט)
הוברמן 1

"אינספור מוזיקה חיה מרחיבת ומרוממת נפש". היכל התרבות (צילום: ערן לוי)

9. קולנוע יפו

מבנה ישן בצפון יפו הוסב קצת אחרי הקורונה על ידי השחקן רועי ריק ושותפו עופרי ביטרמן לבית קולנוע עצמאי – משהו שכמעט ואין לו מתחרים בתוך תל אביב (לא רוצים לסכסך, אבל לפחות בדירוג המצביעים שלנו הוא עקף את קולנוע קנדה בפער ניכר). ללא ספק, המקום החדש ביותר מבין המקומות שנכנסו לדירוג – בואו נקווה שזה מבטיח לו עתיד מפואר.

"מקום חדש יחסית שמשלב תרבות ואוכל – שני דברים שיש בהם קסם ויופי – מבוצע בו בצורה מצוינת. מבחינתי זוהי גם סגירת מעגל כי אחד המקומות הראשונים שעבדתי בהם בחיים היה קולנוע סמדר בירושלים". (מושיקו גמליאלי, שף)
מרזוק ועזר 14

"קסם ויופי". עופרי ביטרמן (מימין) ורועי ניק, קולנוע יפו (צילום: חיים יוסף)

8. צוותא

אם לא היינו יודעים יותר טוב, הדבר האחרון שהיינו מנחשים במבט מבחוץ שנמצא בקומת המרתף של הלונדון מיניסטור זה תיאטרון. אבל הוא שם ועוד איך, כבר הרבה שנים, עם שני האולמות העמוסים שלו. לא בדיוק פרינג'. בטח לא מיינסטרים. פשוט צוותא.

"אני מכיר את צוותא לפני שרוב היוצרים והעובדים בצוותא נולדו. המקום הראשון של צוותא היה בנחלת בנימין, השני היה בדיזנגוף. היה קשה לראות שם הצגות כי המושבים לא היו נוחים, אבל כחייל פתחתי שם סטודיו למשחק, יחד עם פיטר פריי, אלכס פלג ועודד תאומי. אחר כך עברנו לרחוב מרכזי יותר בתל אביב – מאפו, שם עשינו את הפרינג' הראשון בארץ, ומשם עברנו לאבן גבירול. מאז ועד היום אני ממשיך להגיע לצוותא לביים ולעבוד בכיף גדול". (עודד קוטלר, במאי ומחזאי)
אבן גבירול 30

שם "מלפני שרוב היוצרים נולדו". צוותא. (צילום: www.pikiwiki.org.il, מתוך אתר פיקיויקי)

7. בארבי

מועדון ההופעות האיקוני בדרום העיר, פחות או יותר המקום היחיד בעיר להופעות בטווח המצומצם "גדולות מדי בשביל מרתף, אבל עדיין קטנות מדי בשביל הפארק". אין שום טעם אפילו לנסות לספור את ההופעות האגדיות ביותר, זה לא יגמר.

"פינגווין, ליקוויד, קולנוע דן, אליזבט, רוקסן, לוגוס – ביליתי בכולם. הופעתי (כמעט) בכולם. ועל בסיס הניסיון המגוון הזה, אני קובע באחריות מלאה: לא היה בתל אביב מועדון הופעות כמו הבארבי. בול בגודל האידיאלי. עם האווירה המושלמת להופעות. עם סאונד כמו שצריך. וההופעות מתחילות בדיוק בעשר, שזה במונחים תל אביביים נס של ממש (ברוקסן היו הרבה ערבים שעלינו על הבמה באחת בלילה ולפעמים יותר מאוחר, כי 'צריך שהבר ירוויח קצת קודם'. סיוט). שאול מזרחי הוא יקיר העיר תל אביב". (אמיר בן דוד, מוזיקאי, סופר ועורך טיים אאוט לשעבר)

"הייתי בכל כך הרבה הופעות בבארבי מגיל הנעורים ועד היום, שהמקום עיצב לי חלק משמעותי מהתפיסה על מה זו הופעה, איך היא צריכה להראות ואיך להישמע". (דניאלה ספקטור, מוזיקאית)
קיבוץ גלויות 52

בול בגודל האידיאלי, האווירה המושלמת להופעה. איגלז אוף דת' מטאל בבארבי (צילום: גיא פריבס/גטי אימג'ס)

6. הפאי

הפאי הוקם בסמוך למועדון האלפבית המנוח בתור סוג של אלטרנטיבה ירוקה, עם עציצים ושייקים בבר, לחלל הצפוף והמיוזע של האלפבית. האלפבית כבר לא איתנו, הפאי עדיין משגשג. כנראה ששייקים זה באמת בריא.

"נווה מדבר ירוק באמצע העיר הגועשת, עם מוזיקה מעולה ואווירה הכי מאפשרת, בימי שבת מדי פעם עושים שם מסיבות צהריים מושלמות". (אלון ליבנה, מעצב)

"כיף שם גם כי האווירה מאוד ירוקה – הכל שם עציצים, וגם כי זה גם אחד המקומות הראשונים שהיה לי בהם ערב. הייתי עושה שם מסיבות צפייה של רופול והופעות דראג הרבה לפני שזה הפך להיות כל כך פופולרי. זה גם המקום שאחרי שהתפוצצנו באלפא באנו לשם להירגע". (אריקה היסטריקה, דראג קווין)
אחד העם 54

"אחרי שהתפוצצנו באלפא באנו לשם להירגע". אריקה היסטריקה מופיעה בפאי (צילום: תמיר דוידוב)

5. האוזן השלישית

בשנים בהן הדיסקים – גם המוזיקליים וגם ה-DVD – החלו לשקוע, בדיוק כשהאוזן השלישית עברה משנקין למשכן המפואר שלה כיום, היה נדמה לרגע שהמעמד של האוזן השלישית מתערער. אבל מבלי למצמץ, הם לא רק שעלו על גל הקאמבק של התקליטים אלא גם הוסיפו שלל אגפים נוספים: בית הקפה, חנות הקומיקס, אחד ממועדוני ההופעות הטובים בעיר, פתחו את הקולנוע, סגרו את הקולנוע, הרחיבו את המועדון. עד שנלחץ על כפתור הפרסום על הטקסט הזה, הם כבר ימציאו עוד משהו.

"אחד מהמוסדות החשובים שקמו תרבותית בתל אביב מחנות הדיסקים הקטנה בשינקין, לווידאו, ואז לדיוידי, מלייבל למועדון הופעות ובר ומוכרים שתמיד אני ארגיש שהם קצת או הרבה מתנשאים עליי (נו הרד פילינגס, אוהב אתכם מאוד אבל אתם יודעים שזה חלק מהעניין)". (אלישע בנאי, מוזיקאי)
קינג ג'ורג' 48

"מוכרים שתמיד קצת או הרבה מתנשאים עליי" האוזן השלישית. צילום: שלי בראיל

4. מרכז סוזן דלל

ה-מקום למחול בתל אביב (ובישראל בכלל). פחות או יותר כל רקדן וכוריאוגרפית שהשתתפו במדור הזה או שבחרו במרכז סוזן דלל או שהתנצלו על כך שהם לא בוחרים אותו. אנחנו לא יודעים אם זו אהבת אמת או תסמונת שטוקהולם.

"המקום בו אני מבלה את רוב שעות היום שלי". מרכז סוזן דלל (צילום: שאטרסטוק)

3. סינמטק תל אביב

זוכרים כמה הבניין החדש של הסינמטק היה שנוי במחלוקת כשהוא יצא מהשיפוץ? ותגידו, זוכרים איך נראה הישן? אה, לא? הנה לכם במשפט אחד הסיפור של כל תל אביב (וחוץ מזה, כמובן, מדובר באחד ממרכזי התרבות הכי חשובים פה. אבל ברצינות, צריך לדבר מתישהו על התסביך העירוני שלנו עם שיפוצים).

סינמטק תל אביב הוא עבורי בית שני מאז גיל 13 כשעשיתי מנוי לראשונה והתאהבתי קשות במסך הגדול, מאז אני מנויה באופן רציף ולא מדמיינת את חיי ללא הקולנוע. אין לי הרבה זכרונות נעורים וילדות, אבל אני כן זוכרת סרטים שראיתי בקולנוע, הסינמטק מהווה עבורי מפלט מנטפליקס ושאר בלבולי מוח". (ג'ניפר אבסירה, אמנית)

"לשבת באולם קולנוע מול מסך גדול, להחזיק ידיים ולצחוק או לבכות יחד. גם אני אוהב נטפליקס, אבל באמת שלמסך קולנוע אמיתי, אין תחליף". (איתן פוקס, במאי)
הארבעה 5

"מפלט מנטפליקס ושאר בלבולי מוח". סינמטק תל אביב (צילום: בוריס-בי/שאטרסטוק)

2. בית רומנו

המפלצת הרב-ראשית של אנשי התדר, שכל הזמן מרכיבה, מפרקת וממציאה את עצמה מחדש. כמו הידרה, רק ממש, ממש כיפית.

"בקיץ 2010 בשבועות הראשונים לפתיחת התדר – אז עוד במה שהיום הוא הפורט סעיד – הוזמנתי אליו כשדרן ונתבקשתי להחליף את מנהל האולפן לכמה ימים. מאז עברו כמעט 12 שנה ואני עדיין איתם. לפני עשור הלכתי עם וולטר, אחד הבעלים, לראות את המקום שיהיה הבית שלנו לקיץ הקרוב. זה היה בית רומנו. אמרתי לו שזו טעות ושאף אחד לא יגיע לאיזור הזה". (יוני שרוני, מוזיקאי)

"אני לא מרבה לצאת לבלות, אבל אם מצליחה להוציא את עצמי מהבית בערב, זה כנראה יהיה לנואיבה. הסאונד במקום הוא אחד הטובים בעיר, סידור הישיבה – טרסות בלתי מחייבות – בא לי ממש טוב, הפרצופים מוכרים וחמודים, ומעל לכל המקום נוטף מאהבה עצומה למוזיקה". (זואי פולנסקי, מוזיקאית)

"אני אוהבת את בית רומנו דווקא משום שאני אף פעם לא מרגישה בו בבית. למעשה נדמה לי שאני מתפקדת שם כתיירת בעירי שלי, או באיזו תמצית מאוד מוצלחת ושוקקת חיים שלה". (יערה שחורי, סופרת)
דרך יפו 7

"תמצית מאוד מוצלחת ושוקקת חיים של תל אביב". בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

1. הנילוס

"הנילוס לא צריך אותי, הוא מסתדר יופי לבד". (צילום: יסמין טננבאום)