ארמון בנווה צדק ושכונה משנות ה-70'. זאת העיר של מיקה דוארי

>> מיקה דוארי היא זמרת יוצרת, בת להורים חוזרים בתשובה שהתגרשו כשהייתה קטנה, ומאז נדדה בין 19 בתים. לכבוד האלבום השליש שלה, "אני בעצמך" שיצא בתחילת החודש, היא לוקחת אותנו למסע בין שש מהדירות שהיו לה בתל אביב. מצ"ב הסינגל השלישי מתוך האלבום, "אתה רגיש". האזינו

1. רחוב לבנדה (ליד התחנה המרכזית 2014)

בדירת מרתף מתחת למוסך, באולפן הקלטות שלא עבד. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בתל אביב אז באמת לא הכרתי כלום, פשוט הגעתי. לא פרקתי את הדברים שלי בחודש שגרתי שם, כנראה לא הרגשתי בבית. יום אחד אח שלי בא לבקר אותי, ראה את חדר המדרגות והוציא אותי משם. הוא לא האמין ששם אני בוחרת לגור. הרחוב עצמו הוא רחוב קטן והיו שם בעיקר מהגרים שלא מצאו את מקומם. הדבר המיוחד ברחוב, למרות שלא מצאתי את עצמי שם, זה אולפן ההקלטות הנחשב "פלוטו", אליו מגיעים הרבה מוזיקאים.

רחוב לבנדה (צילום מסך: גוגל סטריט ויו)

2.רחוב מגדל (נווה צדק 2015)

ההפך הגמור, ממלכה מעולם אחר, בית עצום ו-7 בנות (כולן אמניות) שמדי פעם לומדות תורה. טוב, בוא נגלה את האמת, רק אני הלכתי לשיעורי ימימה, אבל הגיע אלינו פעם בשבוע רב ולמדנו תורה יחד או משהו בסגנון. זו הייתה הפעם ראשונה בחיי שהרגשתי בית. יש לי משם חברה עד היום שגם ניגנה איתי יחד בלהקה. ונווה צדק בעיניי הוא אחד האזורים הכי יפים בתל אביב – הבתים הישנים עתיקים ולא מסתירים נוף, יש את הגלידה של המלכה "גולדה" וסוזן דלל שזו רחבה מהממת עם מופעים יפים בפנים ומתחם התחנה ופארק המסילה שהוא מאד קרוב והיום הפך למקום מגניב עם מסלול להליכה ואופניים ובית קפה. בקיצור, אזור נעים שגם היום אני מטיילת בו.

רחוב מגדל (צילום מסך: גוגל סטריט ויו)

3. קריית שלום (2016)

שכונה מאד כפרית עם יותר ירוק וטבע יחסית לתל אביב. יש משפחות שגרות שם הרבה שנים ומרגישים שהם "האנשים האמיתיים" של המקום, ויש בזה משהו פשוט ואותנטי. גרתי שם עם בן זוג והיינו עושים ארוחות שישי על גבעה קטנה שנמצאת שם וקראנו לה "פארק איילון" כי הייתה צמודה לכביש איילון דרום. אני זוכרת שמאד אהבתי את המכולת והמוכר הפשוט, את הפיצה הקטנה, משהו שם כאילו נשאר בשנות ה-70' וזה מילא אותי השראה יותר מהרחובות העמוסים והגדולים כמו אלנבי.

קריית שלום (צילום: קרן גוטליב)

4.שוק התקווה (2020)

לא זוכרת את השם של הרחוב, גרתי שם בסאבלט לחודש-חודשיים בבית צמוד קרקע עם גג נורא גדול, וגם היאוש היה גדול, וגם האסבסט. זה היה בית מדהים אבל השותפה שם יום אחד החליטה להתעלם ממני, מזל שלשותף שהיה קרוב לעזיבה היה פסנתר ולב טוב. אהבתי לבקר בשוק התקווה. זה שוק נורא חמוד ומקומי. לצערי הגעתי בשיא הקורונה אז קרבה לבני אדם הייתה בקושי המלצה. היו בגינה עלי גת בשפע. הם פשוט גדלו שם.

שוק התקווה. צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

5. יפו, פוסטל (2020)

גרתי ברחוב הדואר בהוסטל שנקרא פוסטל, המיועד בעיקר לתיירים אבל גם לאנשים שבאים לזמן קצר. יפו, כפי שגיליתי אז וגם היום, הרבה יותר יפה ומעניינת לי מתל אביב. הרחובות, הבניינים, האנשים, משהו מרגיש לי מסקרן ומתאים לי יותר. החדר שהשכרתי בתוך ההוסטל היה קטן נורא, בלי מזגן, בשיא הקיץ ושיא הקורונה.

6. שדרות ירושלים (2020 – היום)

המקום שבו אני גרה כיום, תכף כבר שלוש שנים בצפון יפו בבית מהמם עם הרבה מקום ואור ואוויר ושותפים מגניבים. אני מאד אוהבת את הגג של הבניין, זה המקום הקבוע שאני הולכת אליו בשקיעות, משתדלת לא לפספס. מאד אוהבת את השוק היווני, ולאכול כנאפה עם גלידה קרה ותה נענע. יש כאן את הסמטאות הכי יפות שיש, מלא מקומות עם אוכל טעים בשוק (כמו פועה), הרבה אמנים ואומנות. גן הפסגה זה אחד המקומות היפים שצופה על כמעט כל תל אביב ועל הים. בשבתות אני משחקת שם ששבש ושחמט עם הבן זוג שלי. יש גם שביל על הים מנמל יפו עד לבת ים עם משטחי דשאים פסיכים וגבעות. מתה על האזור הזה.

לא מחמיצה שקיעה. הגג של מיקה דוארי בשדרות ירושלים (צילום: מיקה דוארי)