קפה בישראל הישנה וירקות שאייל שני היה מאשר. העיר של נועה פיזיק

נועה פיזיק, זמרת-יוצרת ומלחינה, נולדה וגדלה בשוהם, ומתגוררת בשנים האחרונות מתגוררת עם זוגתה טל (סטאז'רית לרפואה) בדירה שכורה ביד אליהו.היא למדה מוזיקה בכיתה של יהודה עדר בבית הספר רימון בכיתה של יהודה עדר, לאחרונה הוציאה את שירה המרגש והאישי "ניפגש יום אחד" שהתחיל ממשימת כתיבה שקיבלה מהמטפלת שלה והמשיכה לכתוב אותו בהשראת אובדן שעברה ב7.10, בו איבדה את בן דודה סמל רועי פרי ז״ל, לוחם גדוד 13 של גולני שנפל בקרב גבורה מול מחבלים במוצב פגה. עכשיו היא עובדת על EP ראשון שיצאת ביוני הקרוב, בהפקתו של תם רוזנברג. החודש יצא מתוכו סינגל חדש, "או.סי.די", בסגנון שהיא קוראת לו "פופ חרדות". והקליפ שווה צפיה:

>> בתי קולנוע שאינם ולאפה שתופחת בטאבון: העיר של מתן יאיר

1. שוק התקווה

בעבר (לפני שנה) התגוררתי באבן גבירול/פנקס. היה הכי קל ללכת לקניות פעמיים ביום באמפם ובימי שישי ללכת לטייל בדיזנגוף או בשוק הכרמל המתוייר. אחד היתרונות מני רבים של מגורים ביד אליהו – השכונה הכי טובה בתל אביב בעיניי – הוא הקרבה לשוק התקווה. הוא שוק קצת פחות תיירותי ועמוס וזה היופי בו. פתאום יש לי את האפשרות ללכת ברגל עם עגלת קניות של סבתות לשוק, לקנות ירקות שאייל שני היה מאשר שהם וואו, לאכול סמבוסק חומוס עם ברד ירוק מוזר מהדוכן ולחזור ברגל הביתה עם כל מה שקניתי כדי לבשל לשישי בערב.

כרמל זה לא בחיפה? השוק הכי טוב בעיר (צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי)

2. לבונטין 7

המקום האהוב על מוזיקאים צעירים כמוני ובצדק. מקום מדהים שמאפשר למוזיקאים מוכרים יותר או פחות להופיע ללא עלות גבוהה ולהתעסק נטו באמנות שלהם, ותוך כדי מאפשר לחברים ולקהל שלהם לבוא לשמוע הופעה טובה שמתקיימת שם כמעט בכל ערב, לפעמים אפילו שתיים בערב אחד, לשתות בירה ולאכול פיצה טבעונית מדהימה בחתול הירוק למעלה.

סימן שאתה צעיר. מבט מתוך חדר האמנים של לבונטין 7 (צילום: אלון לוטרינגר)

3. פארק המסילה 

מי שמחפש.ת קצת טבע עירוני, פארק המסילה זה המקום ללכת אליו עם חברים בסופ"ש כשיש מלא עומס בכל בתי הקפה ורוצים לשבת לדבר ברוגע בשמש או להסתובב קצת ברגל. מקום מושלם לפיקניק, ליום-הולדת בקטנה עם חברים, ומקום טוב לתת לכלב להכיר חבר'ה. הייתי עושה את זה אם רק היה לי כלב.  

הידעתם? יציאה להליכה בפארק המסילה יכול לעשות אתכם מאושרים (צילום: Thomas Schlijper)

4. מונדו מרקט

אני חובבת גדולה של בישול אסייתי. כיף לי לשבת במסעדות אסייתיות בעיר אבל יותר כיף לי להכין בעצמי. ככה יוצא שחברים כבר מזמינים את עצמם לבד אליי לערב גיוזה/ראמן/באנים שכולם כמובן מעשה ידיי להתפאר. אין הרבה מקומות למצוא בהם פרודוקטים אסייתיים אמיתיים שאני משתמשת בהם לבישול, ולכן אני צריכה לרדת לתחנה המרכזית למונדו. זה ה-מקום למצוא כל מה שלא חשבתם שאפשר למצוא בארץ – כולל ירקות ופירות נדירים ביותר. תחנה מרכזית חדשה קומה 4

ארוחה שבישלתי ממרכיבים שנרכשו במונדו מרקט (צילום: נועה פיזיק)

5. קפה עברי

תמיד אהבתי סממנים של ישראליות לדורותיה. בבה"ד 1 היו לי כיסויים לאייפון של מנהיגים מתחלפים היפסטרים כמו גולדה, בן גוריון והרצל (עבודות של עמית שמעוני המוכשר), ונהגתי לקנות גלויות של תמונות מההיסטוריה של המדינה ולכתוב עליהן ברכות בימי הולדת של חברים. ברחוב הגדוד העברי בתל אביב יש קפה שממלא כל מי שנכנס בנוסטלגיה לתקופות שהוא לא חי בהן. קוראים לו "קפה עברי" והוא מעוצב ברוחה של ישראל הישנה. בונוס נוסף הוא שיש אופציה לקערת קורנפלקס  בתפריט ולפעמים זה כל מה שצריך. הגדוד העברי 8

לפעמים זה כל מה שצריך. קורנפלקס בקפה עברי (צילום: נועה פיזיק)

מקום לא אהוב בעיר

הכניסה לאוניברסיטת תל אביב. אני מעריכה מאוד את הבידוק הביטחוני בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, אבל עדיין לא הוצאתי תעודת סטודנט אז תמיד אני מוצאת את עצמי עומדת בשער שעה ומחפשת בארנק או בתיק המבולגן שלי את תעודת הזהות, בזמן שכל החברים שלי כבר מספיקים להגיע לכיתה. אחר כך חושבים שאני מאחרת כרונית (לא שזאת לא האמת…).

אבדו כל תקווה אתם העומדים כאן. אוניברסיטת תל אביב (צילום: שאטרסטוק)

השאלון 

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא הייתי בהרבה הופעות לאחרונה, אבל ידעתי שאיך שאני שומעת על הופעה של רחל ירון – מוזיקאית תל אביבית מוכשרת בטירוף – אני אהיה הראשונה לקנות כרטיס. ובאמת, רחל הופיעה כחלק מהפרויקט של נדב דלומי, "כל הגיבורים עזבו" במרכז ענב לתרבות, הופעה שהייתה מרגשת והגיע אליה קהל מגוון בכל הגילאים. רחל השמיעה לי כמה שירים מהאלבום הצפוי לצאת והוא עומד להיות מדהים. ממליצה לעקוב אחריה באדיקות.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
יש לי חברה טובה מהכיתה של יהודה עדר ברימון. קוראים לה לי אושר. היא הוציאה לאחרונה אלבום בשם "רגל בחוץ" בהפקתו של תם רוזנברג – שהוא גם המפיק של ה-EP שלי. השירים שלה תפסו אותי ישר, ביניהם במיוחד השיר "פירות מפלסטיק" שממש התקשר לי למצב בתקופה האחרונה ולמה שאני חוויתי בעקבותיו במשפחה. חובת האזנה בספוטיפיי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליצה לתרום ולהתנדב למטה המשפחות להחזרת החטופים. אני לא יודעת איך אפשר להמשיך לחיות בחוסר ודאות בה הם נמצאים ואנחנו חייבים להירתם ולעזור במאבק הזה שהוא לא רק של המשפחות אלא גם שלנו באותה המידה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בעיני צריך להרים לכל בנות ובני הזוג של אנשי המילואים, בין אם לוחמים ובין אם לא, שנמצאים לבד בבית כבר כמעט חצי שנה בדאגה אך גם תפקוד מקסימלי ודאגה לתא המשפחתי ולשגרה בבית. בעיני זה כוח נפשי גדול ואני מעריכה אותם לא פחות ממה שאני מעריכה את אנשי המילואים עצמם.

מה יהיה?
בסופו של דבר אנחנו עם חזק. אנחנו נופלים וקמים כל פעם על הרגליים ואני מאוד מאמינה בכוח של האזרחים שלנו במדינה ויש לנו הוכחות לאורך כל שנות הקיום שלנו. כנציגת פיקוד העורף אני אגיד שהכי חשוב להישמע להנחיות פיקוד העורף כי הן באמת מצילות חיים!