>> סאמר סלאמה הוא אמן, צייר ופסל, וממארגני תערוכת "לחם ושושנים", שחוזרת אל גלריה לחם ושושנים (27.12-24.12, שביל המרץ 3 תל אביב) לאחר שנאלצה להיסגר בעקבות מבצע "עם כלביא". התערוכה, שהפכה במרוצת השנים לאחת החשובות והמרתקות על הלו"ז השנתי, היא שת"פ קבוע בין עמותתסינדיאנת הגלילומען – ארגון עובדיםוהכנסותיה מוקדשות לפרויקטים המקדמים ומעודדים את שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה. השנה מתקיימת התערוכה בפעם ה-19 תחת הכותרת "לא מוותרים על חיים משותפים" ודווקא בזמנים קשים ומקוטבים כל כך בחברה הישראלית היא נוטעת תקווה לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הקהילות היהודיות והערביות בישראל.כל הפרטים באתר התערוכה.

>> הספונטניות של הלילה ומקום שאי אפשר לתאר // העיר של ירדן ברקת
>> היא אהבה את תל אביב אול אובר. זאת הייתה העיר של גילה גולדשטיין
>> שער בין העולמות ומקום של מפלט ונחמה. העיר של אתי ציקו

1. תל חובז

לפני כשנה, אחרי כמה שנים ביפו, עברתי לשפירא, שכונה שגרים בה רוב החברים שלי, ואחד המקומות הראשונים שטל – חברה מהשכונה – לקחה אותי אליו, היה החווה חקלאית קהילתית תל חובז. הופתעתי לגלות חלקת אדמה צמודה לאיילון בתוך שכונת מגורים עם תוצרת חקלאית שמגודלת על ידי הקהילה לטובת הקהילה. זה מאוד הרשים אותי. בהמשך התחלתי לגלות עוד גינות קהילתיות קטנות בשכונה. אני לא פעיל במיזם המקסים הזה, אבל אוהב מאוד לשבת שם. גם זעתר, הכלבה שלי, נהנית מהמקום, במיוחד מהריחות של הקומפוסט. לפעמים אנחנו פוגשים תושבים שמטפחים את החלקה הקטנה שלהם, ולפעמים פשוט יושבים בצל ומצלמים לגוגל כל מיני צמחים כדי שיגיד לנו מה הם.
>> כוכבי יצחק 17 (מאחורי הבניינים) תל אביב (שכונת שפירא)

2. שוק הכיכר

הסופר האהוב עליי בעיר. הוא מאוד מזכיר לי את הסופרים בכפר, לפחות בירכא, הכפר שגדלתי בו. סופרים יפואים בכללי מאוד מרגשים אותי, הם גם מוכרים מוצרים שאין אותם בסופרים תל אביבים והם גם מאפייה וגם מעדנייה וכל מיני דברים אחרים בתוך חלל יחסית קטן. שוק הכיר הוא סופר מיוחד כי הוא גם מאפייה מעולה, יש להם כעכ ירושלמי מעולה וכל מיני מאפים מלוחים ומתוקים ממש טעימים, אבל אני הולך לשם במיוחד בשביל המאפה שהם קוראים לו "מאפה תרד איסטנבול", שהוא משולש בצק במילוי תרד חמוץ ומושלם. בכל פעם שאני אוכל אותו זה מרגיש ממש כמו טיול הביתה. זה כנראה כל כך מוצלח שעכשיו הם גם מכינים גרסה טבעונית.
שדרות ירושלים 104 יפו

אחת המאפיות המקוריות והטובות באזור. שוק הכיכר (צילום מסך: גוגל סטריט ויו)

3. קנווס

עוד עסק קטן שיש בו הכל. אני צייר וקונה כל הזמן חומרי יצירה אז אני שם מלא. החנות היא חלל די קטן עם גלריה, אני לא אוהב קניות, ודווקא ריבוי הדברים בחלל קטן ממש עוזר לי. בקנווס ספציפית אפשר למצוא חומרים איכותיים שאין אותם בעוד הרבה מקומות, או לפחות אני לא מצאתי אותם בעוד מקומות. בנוסף לחומרים האיכותיים הם גם נותנים שירות מאוד אישי ונעים.
אילת 25 תל אביב

חנות קטנה ומטריפה. קנווס

4. פארק המדרון

פשוט לשבת ולראות דשא מצד אחד וים מצד שני. זה נוף די נדיר בעיר והוא מאוד מרגיע אותי, גם את זעתר, זה מסוג המקומות שאני בעצם אוהב למצוא גם בשבילי, אבל בעיקר בשבילה. ברגע שאני משחרר אותה (כשאין פקחים ואין הרבה אנשים) היא מתחילה לרוץ בסיבובים מרוב התרגשות. המדרון הוא פארק שאני אוהב ללכת אליו לבד, לקחת ספר כשבא לי לקרוא ואוזניות כשלא בא לי לקרוא, לשבת על הדשא מול הים ופשוט להיות.

הכי פשוט להיות. זעתר בפארק המדרון (צילום: סאמר סלאמה)

5. סלין פרייטאג

מקום קטן קטן שאפשר לקנות רק מהדלת וללכת. סלסלה עם מבחר בייגלים שונים ותפריט מצומצם, פתוח עד שנגמרים הבייגלים. נשמע מאוד בסיסי, אבל איכשהו דבורה בעלת המקום משדרגת את הבייגלים עם כל מיני נגיעות קטנות כמו מלח גס וגרידת לימון. זה כל כך פשוט ולא מתאמץ ובגלל זה זה כל כך טוב.
שינקין 16 תל אביב

חלומות ניו יורק. הבייגלים של סלין פרייטאג בשינקין (צילום: אפרת בלוססקי)

מקום לא אהוב בעיר:

שני הקצוות של שוק הכרמל. אני רוב הזמן סבבה עם השוק, ולפעמים אפילו אוהב להיות שם, אבל מצד אחד יש את כיכר מגן דוד, אני אף פעם לא מבין למה קוראים לזה כיכר; זה פשוט נראה כמו מדרכה קצת יותר רחבה. מקום כל כך צפוף ולא נעים, במיוחד עכשיו עם העבודות באלנבי. ובימים שיש את השוק בנחלת בנימין משום מה שמים מחסומים משני צדדי המדרחוב ואז נהיה יותר צפוף ב"כיכר". בצד השני יש את האזור הלא ברור, חניון עצום, מסוף כרמלית וכבישים קטנים ועמוסים, ביום זה אזור לחוץ ובלילה זה מקום מלחיץ.

בקורונה דווקא היה רגוע. הקצה של שוק הכרמל (צילום: גטי אימג'ס)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
דבר ראשון וחשוב מאוד:תערוכת המכירה של לחם ושושנים. התערוכה מתמקדת במכירת יצירות אמנות, כשההכנסות מוקדשות לפרויקט "נשים, עבודה וקיימות" של עמותת מען – ארגון עובדים וסינדיאנת הגליל. הפרויקט פועל לקידום נשים ערביות דרך השמה בעבודה הוגנת, הכשרות מקצועיות, הזדמנויות כלכליות והעצמה חברתית ותרבותית. אם אתם אוהבים אמנות ובא לכם להתחיל איזה אוסף קטן או להוסיף לאוסף קיים בלי להרגיש כמו קפיטליסטים, אפשר לרכושאונליין באתראו לבקר בתערוכת הבזק שהולכת להתרחש בין התאריכים 27.12-24.12 בגלריה לחם ושושנים(שביל המרץ 3 תל אביב, קריית המלאכה). עוד פרויקט חשוב הוא פתיחת הגלריה"אלמטחנה" בדרך סלמה 3, יפו. הגלריה מציגה אמניות ואמנים ערבים ופלסטינים שמאוד כדאי להכיר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה אני עוסק באובססיביות ב"ספר האי נחת" של פרננדו פסואה.לפני קצת יותר משנה הדס, חברה ושכנה שהייתה עד לא מזמן המנהלת שלי במוזיאון העיר, הקריאה לי ציטוט מהספר ומאז הוא הפך להיות חלק מאוד חשוב בחיים שלי. הוא פשוט נותן לי המון שלווה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שנלחם למען שוויון זכויות ולמען עתיד יותר טוב לכולנו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל תל אביבי שגר ליד אתר בנייה

מה יהיה?
לא משנה. נלמד להתמודד.

• העיר שלי
• אמנות
• שכונת שפירא
• יפו
• פארק המדרון
• סלין פרייטאג
• החנויות הקטנות של תל אביב
• שוק הכרמל