סיפורים מקומיים, אקוסטיקה טובה ואוכל מרשים. יפו של סאן טיילור

1. סיפורי יפו

אני גר בתל אביב 13 שנה, אבל רוב הזמן הזה אני יפואי, ותכלס כולנו יודעים שיפו היא לא תל אביב, היא אחרת. האחרות הזאת שלה היא הסיבה שעברתי לכאן, והיא גם מה שמשאיר אותי בה – לפחות בעתיד הנראה לעין. הרבה שירים כתבתי ביפו, והם נשמעים אחרת. אולי זה בגלל הדואליות שלה: היא יכולה להיות מזוהמת וקשוחה ולהנכיח את כל הצדדים הרעים שיש בחיים בארץ הזאת, ובמקביל לגרום לי לשמוח עד השמיים ולהרגיש בבית כמו שלא הרגשתי בחיים. רציתי לספר על כמה מקומות שחשובים לי במיוחד ביפו, ושווה גם לכם להכיר.

2. תיאטרון יפו

הופעתי כאן כמה פעמים, והשארתי את הלב בין הקשתות של המקום הזה. אני חושב שהאקוסטית שלי מעולם לא נשמעה טוב כפי שהיא נשמעה כאן. אבל מעבר לחוויה האישית, יש כאן מפגש חשוב של יצירה ושל תרבויות. יפואים (ולא רק) עייפים מלשמוע את הביטוי דו קיום, בטח בהקשר של העיר הזאת. מה שקורה בתיאטרון, ביצירות שהוא בוחר להביא ובאנשים שמגיעים לכאן הוא מעבר לביטוי הזה. לפעמים לא יפה, לפעמים קשוח, אבל תמיד אמיתי – ממש כמו יפו.
טיילת מפרץ שלמה 10

תיאטרון יפו (צילום: גיא להב)

3. פארוק בשוק

נמצא בשוליים של שוק הפשפשים ואולי בגלל זה אני אוהב אותו כל כך. יושב כאן הרבה עם חברים לדרינק וגם טעים פה, לפעמים יש הופעות שמרימות את כל הרחוב ותמיד מרגיש כאילו טוב שבאתי. קצת אחרי הסגר השני כשכמעט לא היו הופעות ואי אפשר היה להתקהל במקומות סגורים, הופעתי כאן עם הלהקה והתרגשנו מאוד ביחד עם הקהל שהתאסף. נזכרנו איך זה מרגיש לחוות מוזיקה חיה, וכמה זה חשוב לחיים שלנו.
רבי אדא 6

פארוק בשוק (צילום: ליאל סנד)

4. ויטושה

אני רק רבע בולגרי אבל מרגיש יותר! נשארו כמה מקדשים מתקופת הזוהר של יהדות בולגריה כאן ביפו, ויטושה הוא לגמרי אחד מהם. האוכל פשוט וטעים, ובעלי המקום אנשים טובים עם חיוך תמידי. אזהרה אחת, אם בעל הבית מציע לכם להתערב על החשבון בקרב הורדת ידיים אל תיפלו בפח! לא משנה כמה אתם עובדים על השרירים, קחו בחשבון שהוא יאכל אתכם בלי מלח. אולי זה קשור לקציצות.
יהודה הימית 3

5. פארק המדרון

הסיפור של הגבעה הזאת שפעם הייתה פח האשפה של תל אביב, והיום היא אחת מהפנינים שלה (לפחות לטעמי) בהחלט מוסיף לה נקודות – אבל גם בלי הסיפור זה מקום אדיר. אני אוהב ללכת בין שבילי הגבעה ועל קו המים, לראות את השקיעה כאן זה מראה מחייה נפש.

פארק מדרון יפו. צילום: שאטרסטוק

6. שדרות ירושלים

השדרה מבחינתי היא המקום בו מבינים עד כמה יפו היא קטנה ומחוברת. לא יכול לספור את כמות הפעמים שפגשתי כאן במקרה חבר או חברה בדרך לאנשהו. מרגיש שזה מקום המפגש המרכזי של יפו היהודית עם יפו הערבית – יפו הצעירה ויפו החדשה. כולם עוברים בשדרה, מתחת לפיקוסים שמשגיחים עלינו מלמעלה (אלו שהשאירו לנו לפחות). השדרה היא השיא של יפו מבחינתי והיא מקור השראה. באחת ההליכות שלי בה התחלתי לכתוב את Who To Face. שיר שמדבר על הצורך להבין מול מי אתה עומד, האם זה חבר או אוייב, האם יש כאן אמת או שקר. יש הרבה שאלות מהסוג הזה כאן ביפו, ועל חלקן היא גם עוזרת.

סאן טיילור ישיק את אלבומו החדש Losing Days בהופעה במועדון האזור בשבת (2.4), אורחים מיוחדים: אבבה וסאז. לפרטים נוספים וכרטיסים