היא מלכת התאורה של הלבונטין 7 ואלו המקומות שהיא אוהבת בעיר
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: צליל אברהם, מוזיקאית, תאורנית (ולגמרי לא עיתונאית כלכלה) מחפשת את רמלה במרכז החומוס האסלי, שותה לחיי שרית חדד באה לה רמפה וכותבת שירים מול השקיעה בפארק
פארק החורשות
כבר חמש שנים שאני גרה בתל כביר וחלון חדר השינה שלי משקיף לפארק האהוב עליי מכל. הפארק הזה היה מקום המפלט שלי מהצפיפות של העיר הרבה פעמים. לשם אני הולכת עם חברים לשתות בירה ולשחק פריזבי, לעשות שיחות לתוך הלילה וגם כדי לעשות ריצה (שבדר"כ אני מפסיקה באמצע כי אני ממש לא בכושר וגם די סובלת מזה). יש שם את הכנסייה הרוסית המדהימה שנראית כאילו אנחנו לא ממש בארץ ואפשר לשמוע את צלצול הפעמונים עד הבית. חוצמזה יש שם גן בוטני סודי ויפייפה שפתוח בשבת ותצפית על אגם קטן עם ברווזים, חלום.
א לה רמפה
המקום המועדף עליי בעיר לבירה של ערב. גיליתי אותו לפני כמה שנים כי הוא ממקום ליד סמטאות המפעל ושביל המרץ, שם נמצאים רוב חדרי החזרות והאולפנים בדרום העיר. היינו הולכים לשם אחרי חזרות ויש לי משם זכרונות מתוקים. זאת מסעדה באוויר הפתוח, 10 דקות הליכה מהשכונה, יש שם פסטה בזוקה וסלט טבולה שהם שילוב מנצח. בכל יום ראשון אנחנו מתכנסות שם – פרלמנט הלסביון העליון, ללרלר ולהרים לחיי שרית חדד.
העמל 21
מרכז החומוס האסלי
השם השגור אצלינו הוא "מרכזה". מסעדה יפואית של חומוס מעולה, סלטים ושיפודים. מקום קטן שנמצא ממש קרוב לבית, על רחוב יפת. אם הייתי יכולה הייתי אוכלת שם כל יום. פותחים שולחן ואיכשהו יוצאים עם פחות ממאה שקל. חומוס זה האוכל האהוב עליי בעולם, בעיקר כשהוא חם, הסלטים שם טריים ויש ערק לימונים. המקום הזה מזכיר לי את רמלה, עברתי לעיר לפני יותר מ10 שנים ואני הולכת לשם כדי להרגיש בבית. לקחתי לשם את כל מי שרק יכולתי. הורים, חברים. תמיד כיף ותמיד טעים.
יפת 73
חוף צ'ארלס קלור
ואם להיות ממש ספציפית, אז המדשאה שנמצאת בין מאנטה ריי למוזיאון האצ"ל. אני בדרך כלל מגיעה לשם לפנות ערב כדי לראות את השקיעה, עם בת הזוג שלי או עם חברים. זה אחד הספוטים האהובים עליי בעיר, להביא שמיכה ואיזה בירה ולשבת שם שעתיים שלוש עד שמחשיך. בחלק מהפעמים אני מגיעה לבד וכותבת, לפעמים רק מחשבות ולפעמים ממש שירים (השיר שלי "ברידג'" נכתב שם). משהו בלחלוק את הרגע הזה עם אנשים זרים שיושבים מסביב ומסתכלים על השמש ששוקעת לתוך הים נותן לי השראה ושלווה. ברגעים האלה יש בי אהבה עצומה לעיר הזאת שנותנת לי מרחב להיות אני.
לבונטין 7
מועדון הופעות שבשבילי הוא כמו בית שני. כבר כמה שנים שאני מעצבת במות ותאורנית בהופעות. התפקיד שלי הוא להביא וייבים להופעה ולתת לאנשים חוויה ויזואלית שמשלימה את המוזיקה. יוצא לי להיות שם כמה פעמים בשבוע ולראות הופעות מצויינות כחלק מהעבודה שלי, לפעמים של אמנים מתחילים, לפעמים של מוזיקאים ותיקים מהשורה הראשונה. כבר יצא לי להיות תאורנית של כמה מהאמנים שאני מעריצה וזה היה בלתי נתפס בשבילי. במקום הזה יש אנשים נפלאים שהפכו לחברים ולימדו אותי כל מה שאני יודעת עד שבאופן אובייקטיבי ובלתי מעורער הפכתי להיות מלכת האורות של דרום העיר.
לבונטין 7
