רועי פרייליך עזב את תל אביב. למקומות האלה הוא מתגעגע

1. התחתית

בכניסה לקיבוץ דליה, מקום משכני החדש בחודשים האחרונים, ניצבת עגלת קפה שמושכת אליה משפחות מכל האזור להנות מצהרי שבת חמימים, נוף מרהיב ואווירה כפרית משפחתית. ברחוב לינקולן, ממש מתחת לביתי הקודם ברחוב כורש, ניצב קפה התחתית, טובל בבטון ובפיח ונאבק בהמולת הצפירות מחרישת האזניים הבוקעת מהציר הפקוק 24/7. אני לא עושה השוואות, כל לוקיישן והקסם שלו, אבל בסופו של דבר התחתית יהיה לנצח הקפה שלי, אספי יהיה הגיבור שלי ובכל הזדמנות אני עוצר בו בשביל מנה של עירוניות מסבירת פנים ואספרסו ארוך. לינקולן 9

>> העיר של מלכה שפיגל: הכלבים המדליקים בעולם וקפה לא מתנשא
>> הלא-עיר של גבע אלון: בר לוהט במעלה גמלא וחוף סודי בכנרת

2. קיצ'ה 

בקיצ'ה הקלטתי כמעט את כל החומרים ששחררתי מאז שאני עושה מוזיקה  ובימים האלה גם את השירים החדשים של נערות ריינס. אביחי טוכמן, נר הנשמה שלי, המפיק המיתולוגי, המבריק והמסור, תמיד שם כדי לתרגם את השרבוטים שלנו ליצירות קוהרנטיות ראויות למאכל אדם. מרקו גורקן, בעל הבית, מספק תמיכה טכנית ונפשית ושורה בלתי נגמרת של כוכבי אורח, זמרים ויוצרים ממיטב בניה של העיר עוברים ועוצרים כדי להאזין (ובעיקר להשמיע) את השיט אחד של השני. ידידיה פרנקל 9

3. קריית המלאכה

אני לא חושב שיש אמן בארץ שלא הצטלם לקליפ או סטילס באחת הסמטאות הריחניות של קריית המלאכה. אני בעצמי צילמתי שם את הקליפ ל"היא קצת אחרת (בובה)" ולאחרונה בחלל של עיריית תל אביב, "תא תרבות", גם את הקליפ ל"חולץ פקקים" – הסינגל הראשון ששחררנו מהחדש של ריינס. אני מגיע לשם כל שבוע לחזרות של ריינס, תמיד מתקשה לבחור היכן לקבוע מבין שלושת חדרי החזרות האהובים עלינו: הגראז', פלייגראונד והג'אנק, ותמיד עוזב את המקום עם תחושה של התעלות רוחנית ומטרה. 

4. הים

שני, אשתי, בטח תיקרע עלי שהכנסתי לרשימה את הים (!), יש מצב שגם הילדים. זה באמת היה מאתגר לסחוב אותי בסופי שבוע אל החוף כשגרנו בתל אביב. אבל כמה שנים טובות לפני כןף כשהייתי קצת פחות בטטה (והאמת שגם גרתי ברחוב הירדן)ף הייתי יורד אל החול כמעט כל לילה לטיול לילי עם ג'קסון עליו השלום, הכלב שלי. חוץ מזה עצם הידיעה שהוא תמיד נמצא שם, מחכה במרחק הליכה, מספיקה כדי לנחם.

אין על הים, בעיקר מרחוק. חופי תל אביב (צילום: שאטרסטוק)

5. האוזן \ לבונטין 7

שני המקומות שהופעתי בהם הכי הרבה בפער. בלבונטין השקנו את האלבום הראשון של ריינס, הופעה שתלווה אותי עד אחרון ימי כבר קרוב אולי, וזה היה מתבקש שנחגוג בו גם את ההופעה הראשונה שלנו מזה כמה שנים טובות. גם עם האוזן יש לנו היסטוריה לא קצרה. הדבר היחידי שהעיב על ההנאה מההופעות המעולות שהיו לנו שם היה קיר הלבנים האדומות המסייט שעמד מאחורי הלהקה.  עכשיו, אחרי השיפוץ ההיסטרי שהמקום עבר ועם הבמה הנמוכה, כמו שאני הכי אוהב, שום דבר לא ייכנס בינינו ובין הפאן המושלם שהולך להיות שם ב-15.12 כשנשיק את 24/7 – הסינגל החדש שלנו.

קיר לבנים מסויט. האוזן לפני השיפוץ (צילום: איליה מלניקוב)

 >> רועי פרייליך חוזר לבמה עם נערות ריינס, לקראת אלבום שלישי ולכבוד הסינגל השני מתוכו, "24/7". אוזן, 15.12, 19:30. פרטים וכרטיסים כאן