אבישי מלכה הוא זמר-יוצר שגדל בנהריה ועבר לעיר הגדולה, מעבר שעומד במרכז אי.פי הבכורה שלו, "גר פה קרוב". האי.פי, בהפקה מוזיקלית משותפת עם יואל סיגל, יוצא בניהולו של חיים שמש ובלייבל Blue Zone, ונע בין רוק עמוק ואינטימי לחיפוש אחר שייכות בשפה העברית. מלכה כבר שיתף פעולה עם יוני רכטר ויהודה עדר.ניתן להאזין בכל הפלטפורמות.
>> מחווה למדונה וקולבים עם חלומות יקרים. העיר של מיכל אמדורסקי
>> הגלריה, הסינמטק והבניין ההיסטורי שעומד עזוב. העיר של מיקי גבריאלוב
>> פרלמנט אמהות, חברים רוכלים ומקום לעשות אומנות. העיר של ספיר דרמון

1. לבונטין 7

מה אפשר להגיד שעוד לא נאמר? לבונטין הוא מה שאני מדמיין שהבארבי היה בהתחלה. מקום קטן שתמיד אפשר לבוא להופיע בו, וכמובן לראות הופעה טובה. אני מת על זה שזה אחד המקומות היחידים בעיר ובארץ שבו כל ההופעות מרגישות גדולות, גם כשמדובר באמן שמופיע כבר 20 שנה וגם כשזאת ההופעה הראשונה שלו אי פעם. אני אוהב גם את כל מה שמסביב, האוכל והמקומות לשבת. זה רחוב שהוא כל מה שאני אוהב בתל אביב, בלי מה שמפחיד אותי בה.

2. דיזנגוף סנטר

זה כל כך נדוש, שכבר נדיר שמישהו יגיד שזה מקום אהוב עליו. קצת כמו "Stairway to Heaven" או "Hotel California". בשנה האחרונה חזרתי לשם אחרי הרבה שנים וגיליתי גן עדן של כל מה שאני אוהב בחיים, ובכמויות, חוץ ממוזיקה. יש שם חנויות אמנות, ציוד רישום, ספרים מיד שנייה, קומיקס ומנגה. אני יכול להישבע שבאחת הקומות כל חנות שלישית הייתה חנות רטרו גיימינג, שזאת זריקת נוסטלגיה ישר לעורק בשבילי. בקיצור, מקום לאבד בו את עצמך לכמה שעות טובות בלי להרגיש.

3. The Blue Fox

אני לא טיפוס של מסעדות ובתי קפה, וגם בר צריך להיות מאוד ספציפי כדי שאיהנה בו. אני סאחי ואני בסדר עם זה. כשחברים לקחו אותי לפני כמה שנים ל-The Blue Fox ביום ההולדת שלי, עפתי. זה בר-קפה עם כל משחקי הקופסה שאפשר לחשוב עליהם. לא נראה לי שידעתי שיש בעולם כל כך הרבה משחקים כמו שיש שם. המקום סופר נעים, והבחור המקסים שמנהל ומברמן תמיד יודע להמליץ על משחק טוב. זה בילוי מעולה לקבוצה כשרוצים ראש טוב ושקט, עם מלא צחוקים.
פלורנטין 7 א'

4. Round

קצת וורקוהוליסטי מצדי לבחור אולפן, אבל יום עבודה ב-Round עם האדם הנכון הוא יום כיף לכל דבר. שחר צדיק, חבר יקר ומוזיקאי בחסד, פתח את המקום ושם בו את הנשמה. יש שם ציוד מהטובים שאולפן בשירות עצמי יכול להכיל, גיטרות משובחות ואקוסטיקה נהדרת. את רוב ההפקה שלי היום אני עושה מהבית, אבל כשבא לי לצאת מאזור הנוחות ולקבל השראה מהמון צעצועי הפקה חמודים, אני מגיע לאולפן של שחר. אני ממש מרגיש שם בנוח ויוצא בתחושה שביליתי באולפן, לא שסיימתי עוד יום עבודה. הכי ממליץ בעולם למוזיקאים בעיר.
הנצי"ב 16

5. אממה ג'אז רום, לשעבר קולנוע קנדה

אממה ג'אז רום מהמם, ויש לי שם הופעה באוקטובר הקרוב שאני נורא מתרגש לקראתה. אבל עד לא מזמן המקום היה שונה לחלוטין ונקרא קולנוע קנדה. זה היה בית קולנוע ממש כמו של פעם. קטן ונוח, עם פופקורן ובירה מול איזה סרט נישתי. זה היה תענוג, ואפילו הופעתי שם כשהוא עוד היה קולנוע. גם האווירה בחוץ אחרי שהסרט נגמר תמיד הייתה נהדרת. תמיד היה עם מי לדבר ולהתפלצף על הסרט שראית עכשיו, והמקום כולו הרגיש כמו סרט בורקס בעצמו, במובן הכי טוב. אגב, היה להם את אוסף הקלטות הכי מטורף שראיתי בחיים.
חצרים 15

כמו הסנטר, רק בקטע רע: התחנה המרכזית

אני לא באמת שונא אותה, בסוף זאת תחנת אוטובוס. אבל כשאפשר אני בהחלט מעדיף להימנע ממנה, בדיוק מהסיבה שאני אוהב את הסנטר. אפשר ממש לאבד את עצמך שם, רק שאין שום דבר כיפי לעשות בזמן שמחפשים את היציאה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"האודיסאה" של נולאן. דוגמה למופת לאיך שלוש שעות עוברות בפלאש. החלום שלי הוא שההופעות שלי יהיו באורך כזה וייתנו הרגשה כזאת, אבל שיהיו קצת יותר שמחות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום החדש של The Lemon Twigs, שנקרא "Look For Your Mind". הוא רודף אותי בחלומות מרוב שהוא יפה. הסינגל הראשון מתוכו יצא בזמן המערכה הארוכה עם איראן, ואני זוכר שהטריף אותי כמה הטקסט והלחן שלו פשוטים, ואיך הוא לא יוצא לי מהראש דווקא בגלל זה. זה הזכיר לי שאם אתה יודע לעשות משהו מורכב ועמוק, אבל בוחר לעשות אותו פשוט, הוא ייצא יפה כך או כך. זה נכון בכל תחום של אמנות.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
זה לא ארגון, אבל כשהייתי סטודנט עבדתי בבית בלב רמת השרון. עד היום אני מגיע מדי פעם לעשות קבלת שבת ולנגן לדיירים, אריק, שלום, כוורת. זה כיף נורא. כולם מתייחסים אליי כמו לנכד וזה תמיד עושה נעים בלב, No pun intended. לכו לנגן למבוגרים או פשוט להעביר איתם זמן. זה יעשה להם טוב, ואני מאמין שגם לכם.

מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
יש הרבה, אבל אני לא חושב שיש תל אביבי אחד שחשוב יותר להרים לו מאשר מילואימניקים ונשות מילואימניקים שמחזיקים עסקים. כדאי לתמוך בהם ולקנות אצלם, בטח בעיר כמו תל אביב, שבה להחזיק עסק זה עסק לא פשוט.

מה יהיה?
יהיה טוב, הרבה יותר. אני מרגיש שאם לא נאמין שיהיה טוב, לא נעשה שום דבר כדי שיהיה טוב, ואז באמת לא יהיה. צריך להאמין שיהיה טוב, צריך להצביע וצריך להפסיק לשנוא כי אמרו לנו לשנוא.

• העיר שלי
• אינדי רוק
• ❤ תרבות