הקולות של נמל יפו וקלאסיקה תל אביבית אסלית. העיר של זואי אקוקה

זואי אקוקה הוא אחד מבוגרי המחזור הנוכחי של בית הספר לאמנויות מוסררה, ובסוף השבוע האחרון הציג את עבודתו "Land Escape" כחלק מתערוכת הבוגרים של בית הספר. היצירה של אקוקה בנויה לארבעה רמקולים ומגדלור סאונד, ומרכבת ממספר אפיזודות שנאספו וגורדו מהים והאספלט של נמל יפו, בעזרת הקלטות שטח שנאספו לאורך כמה חודשים, בשילוב עם סינטיסייזר מודולרי, מתיחות של שלשלאות מתכת, חריקות סירה וחבלים, צעקות של דייגים. יש פה סיפור אהבה לים היפואי, דרך האוזניים. היצירה תוצג במסגרת תערוכת הבוגרים עד 4.8.
>> כל הפרחים בתל אביב יפרחו גם בלעדיו, אבל זו העיר של וודו דאדי
>> האוכל הביתי הטעים ביקום ומדיטציה בהליכה. העיר של שרון גבריאלוב

1. רחוב מיכ"ל

רחוב הולנדי שקט ומתוק להפליא שמארח כמה מהספסלים הכי טובים בתל אביב, ספריית רחוב ומרפסות מעוררות קנאה. ספוט מושלם במרכז העיר להיות מחוץ לזמן.
רחוב מיכ"ל, תל אביב

2. שוק הכרמל

שוק הכרמל אמנם מצרף אליו דוכן אוכל וברים חדשים בקצב שקשה להתעדכן בו, אבל מבחינתי הוא עדיין מקום עם ניחוח ישן ומלא בצעקות וחיים. בתור מי ששוק הוא בדנא המשפחתי שלו, והרבה מהילדות שלי ביליתי בלבחור מלפפונים מושלמים (אבל עדיין לא למדתי להתמקח) – משהו בכאוס המאורגן דוכנים הזה יכול לתת לי הרבה שקט.

3. חוף פרישמן

מצד ימין לסוכת המציל. חוף שתופס חצי מהזהות שלי בערך. נכון, יש חופים פראיים ויפים ממנו, וכן בקיץ לפעמים כבר לא רואים את החוף מרוב תיירים ומזרוני שיזוף – אבל בזמן הנכון ביום ובשנה הוא החוף המתוק ביותר שאני מכיר. במיוחד בחורף וביום כיפור.

4. תוצרת הארץ

הקפה של מישל בכיכר מסריק הוא קלאסיקה תל אביבית אסלית. לשבת בתוצרת אפשר שעות, להתבוננות, לתשחצים ולקרוא ספר. מקום מושלם לבסס בו פרלמנט קטן. לפחות ככה אני מדמיין בית קפה של תל אביב הישנה – שכונתי, איטי, עם קפה טעים ובלי גינונים מיותרים.
שדרות מסריק 12 תל אביב

5. אבו חסן

חומוס מופלא שאף פעם לא מאכזב, ובמיוחד אחרי כמה חודשים של הקלטות שטח בנמל יפו הטקס השבועי של לאכול מסבחה באבו חסן בשמונה אפס אפס זה אחד הדברים המנחמים שאפשר לפתוח איתם את הבוקר. נכון, צריך לקום בחמש בבוקר כדי שזה ירגיש כבר כמו צהריים מוקדמים – אבל השקט בלי התור והטעם שווים את זה לגמרי. מומלץ לנגב עם בצל כי פיתה בשמונה בבוקר זאת חתכת מכה לבטן.
שבטי ישראל 14/הדולפין 1 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

אמנם לא מקום אחד אבל תופעה נפוצה – תמ"א. סאונד הילדות שלי, ועד היום הוא קדיחות באדמה ופקקים וצפירות בשש בבוקר ברחוב קטנטן בגלל משאית ענקית. אולי יש יתרונות לתמ"א, אבל שיפוצים ותמ"א נראים לי לפעמים כמו הדחף לשנות את המיקום של הספה בסלון בשתייים בלילה כי זה "ממש פותח את החלל".

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של צוף/זוהר/ענבל במזקקה, לקראת השקת האלבום החדש שלהן בסוף החודש. ראיתי הרבה הופעות שלהן לאורך השנים, אבל זאת נגעה בי במיוחד. השירים החדשים הם נועזים יותר, מצחיקים יותר וההופעה הייתה בהתאם – קרובה, מחוספסת ויפהפה. הטו אוזן לאלבום החדש שלהן שיצא ממש בקרוב.

איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מחשבת הלב ונשמת העולם" של ג'יימס הילמן. ספר שמצריך קריאה איטית, ומתעסק בנפש העולם ועל דמיון. קריאה שמפנה תשומת לב החוצה ולא מתייחסת רק לסובייקט ולאדם – אלא לעולם. בזמנים כאלה, הקריאה הזאת עזרה לי להתבונן על דברים שקיימים מעבר לקונפליקטים ואגו, ולחזור להביט באסטטיקה ויופי אינהרנטי שקיים בחוץ. מומלץ לקרוא עם עיפרון ביד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"חוות החופש", ולמעשה כל ארגון שעוזר לבעלי חיים ופועל מתוך חמלה. בזמנים שהעולם מתעסק בפוליטיקאים לבושי חליפות ובטוקבקים בפייסבוק, יש את אלו שאנחנו לא מבינים את השפה שלהם ויש לנו אחריות כפולה כלפיהם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שקורא את זה כרגע, תרים לעצמך! מגיע לך בוודאות.

מה יהיה?
תהיה זריחה מחר בבוקר. כנראה.