נגה גולדרינג, מלווה רוחנית, דרמה תרפיסטית וסופרת, מוציאה את ספרה השלישי "לגעת במה שנמס". היא מגלה את תל אביב ברגל, בין שחיית בוקר, יוגה וקפה שהוא חדר כתיבה. בונוס: סקרנות יותר מוודאות
נגה גולדרינג היא מלווה רוחנית, דרמה תרפיסטית וסופרת. אחרי שנים רבות בראש פינה, 32 שנות הוראה במכללת תל חי ועבודה טיפולית בשב"ס, היא עברה בקיץ 2023 עם בן זוגה, פרופ' מולי להד, היישר ללב תל אביב. בימים אלה יוצא ספרה השלישי, "לגעת במה שנמס", בהוצאת יצירה עברית. "אחרי שנים רבות של חיים בצפון, לקראת גיל 60 רציתי להתחיל משהו חדש. רצינו, לקראת הפרישה הצפויה, את הפעימה של העיר, עם נגישות לתרבות ואמנות, לים ולקולנוע, לבתי קפה ולכל מה שמרגש בעיר. מי יכול היה לדעת מה עוד יקרה". אלה המקומות האהובים עליה בעיר.
>> מלך הפלאפל הבלתי מעורער ומדינת גורדוניה. העיר של אבי מרזוק
>> עוגן מעל הסנטר, ושפיות מתחת לאדמה. העיר של אפרת שלום דנון
>> יער פיות בלב תל אביב והשקט שנשאר בשוק. העיר של מעיין דר זיו
>> חלום הסנטרל פארק, חרדות שיער ואוצרות בשוק. העיר של ליעם פינטו
1. שלמה המלך פינת תל חי
מבית גדול עברנו לדירה קטנה ברחוב שלמה המלך, פינת תל חי. מיד מצאתי משהו סימבולי בצירוף הזה, וגם גיליתי אווירה של שכונה נעימה בתוך העיר הגדולה. אחרי שנים בפריפריה הצפונית, הירוקה והמנומנמת תרבותית, פתאום אני ממש בתוך העיר.
2. הבריכה על הגג בדיזנגוף סנטר
אחרי שנים שבהן התניידתי רק עם אוטו, כי ככה זה בגליל, ועוד עם העליות בראש פינה והמרחקים, פתאום הכול נמצא במרחק הליכה מהבית. בימים הזוגיים אני הולכת בבוקר לבריכה על הגג בדיזנגוף סנטר. מדדתי: שש וחצי דקות מרגע היציאה מהבית ועד הקפיצה למים לשחיית בוקר.
3. Prana Yoga
בימים האי זוגיים אני הולכת לסטודיו פראנה לתרגול יוגה, הפעם כתלמידה צייתנית ולא כמורה. אחרי שנים שבהן לימדתי יוגה, יש משהו נחמד מאוד בלהגיע ופשוט לעשות מה שאומרים לי.
שדרות בן גוריון 79
4. גרציאני
זה בית הקפה השכונתי האהוב עליי. איכות הקפה, הצוות המקסים, הצל, האווירה. אני אוהבת את ההיכרות האישית, כולל הידיעה איך להכין את הקפה שלי: אמריקנו חם עם הרבה מקום לחלב שקדים קר. ואם רק אחד מאיתנו מגיע, תמיד ישאלו איפה נגה או איפה מולי.
המלך ג'ורג' 105
5. Buti & Co.
עבורי זה חדר הכתיבה שלי. כן, אני כזו שרק בבית קפה קבוע, עם שולחן נוח, חיבור לחשמל, אווירה ונוף אנושי, נכנסת לבועה וכותבת שעות. את הספר הראשון שלי, "כלואה", כתבתי בזמנו בבית הקפה המיתולוגי ג'עוני בראש פינה. את הספר השני, "הלב החירש", כתבתי בבית קפה בניו הייבן, כששהינו בשבתון באוניברסיטת ייל. הספר החדש שלי, "לגעת במה שנמס", נכתב כולו כאן, בפינה הקבועה שלי בבוטי, בזמן המלחמה, האזעקות, הקפיצות למקלט והחזרה לכתיבה.
כיכר דיזנגוף 4
מקום או תופעה לא אהובים בעיר
כנערה אהבתי את שבוע הספר בכיכר מלכי ישראל, לימים כיכר רבין. הייתי מגיעה באוטובוס, מסתובבת שעות וחוזרת עם המוני שקיות מלאות ספרים. היום המקום הזה נטול קסם בעיניי, עמוס אבק ורעש.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני מגשימה את החלום לתרבות ואמנות וצופה בהמון סרטים, הצגות, מופעים, תערוכות וקונצרטים. ההצגה ששברה לי את הלב, שכנראה חלקים ממנו נשארו גם בצפון, היא "התפוח לא נופל" של מיכל כהן. זו הצגה אוטוביוגרפית שחושפת את כאב העקירה ממטולה אחרי 7 באוקטובר. סיפור על בית שאבד, שורשים שנעקרו, געגוע ותקווה. יצאנו מההצגה רועדים מבכי, מכאב ומהתרגשות.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"חיים אחרים משלי" של עמנואל קארר. הספר נפתח באסון הצונאמי, ומכיוון שהייתי בסרי לנקה אחרי הצונאמי במסגרת משלחת סיוע והכשרה לאנשי מקצוע מקומיים מטעם "משאבים", מיד התחברתי. זה ספר שעוסק במוות, מחלה ואובדן, ובאופן פרדוקסלי חיבר אותי אל החיים. הוא הזכיר לי שהחיים הם הזדמנות למצוא משמעות, ושהתקווה לא תלויה בהבטחה שיהיה טוב, אלא ביכולת שלנו להיות זה עם זה בתוך מה שקשה. אולי בגלל שאני מלווה אנשים ברגעים כאלה, הספר נגע בי במיוחד.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני מתנדבת במסגרת עמותת "שותפים למסע". אני מלווה רוחנית אנשים שמתמודדים עם מחלה, קושי, אובדן וסוף החיים. הכול נעשה בנדיבות הלב. בעיניי, התנדבות תורמת לאיכות החיים ולאריכותם, בכל תחום שהוא.
מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
זיו רובינשטיין. מעבר למוזיקאי המוכשר שהוא, וכן, הייתי בכמה הופעות שלו, כולל עם הנכד שלי במופעי הילדים, הוא גם ערוץ המידע היחיד והאמין עבורי. אני עוקבת אחריו בטלגרם. יש לו המון ידע, ראייה רחבה ובלי התלהמות. אבל הסיבה האמיתית לבחירה בו היא הנתינה הרגישה והעצומה שלו. אם זה לעזור לפצוע או לנכה, לארגן מכשיר שמיעה שאבד לאדם שאין לו יכולת כלכלית לרכוש חדש, לארגן מופעים לילדים עם צרכים מיוחדים, להסיע אדם עם מוגבלות או להשיג מכשיר קירור לניצול שואה. אני מאוהבת בלב הרחב שלו.
מה יהיה?
אם הייתי יודעת, כנראה שלא הייתי מלווה רוחנית אלא נביאה. עברתי לתל אביב כי אני אוהבת סקרנות יותר מוודאות. כנראה שזה בדיוק הזמן להמשיך לתרגל את זה.